תרגום מכתבי באפט – 1983 חלק 17 מוניטין ופחת


תרגום מכתבי וורן באפט מכתב שנת 1983 – נספח המוניטין והפחת.

בחלק זה ובחלקים הבאים באפט מסביר בצורה פשוטה ויפה מהו מוניטין וכיצד הוא משפיע על מאזן החברה קטע חשוב ביותר לכול משקיע..

 

 


נספח

 

מוניטין ופחת – כללים מול מציאות

 

הנספח הזה עוסק במונח מוניטין מבחינה חשבונאית וכלכלית בלבד הוא לא מתיחס למונח מוניטין כפי שאנחנו משתמשים במילה הזו ביום יום שלנו.

 

לדוגמה: יתכן מצב שבו עסק יהיה מאוד אהוב על הלקוחות שלו , כולם מעריכים אותו אבל לא יהיה לו מוניטין כלכלי וחשבונאי בכלל  ( – למשל AT&T לפני הפיצול שלה , היתה חברה מאוד נחשבת אבל לא היה לה אפילו פרוטה אחת של מוניטין)

מצד שני תיתכן חברה אחרת שכולם לא מעריכים אותה אבל בעלת נכסי מוניטין איתנים וגדולים.

לכן בנספח הזה תשכחו מהרגשות שלכם כלפי החברות ותתמקדו בפן הכלכלי והחשבונאי של המוניטין.

 

אז מהו מוניטין חשבונאי וכלכלי?

 

כשעסק נקנה הכללים החשבונאים דורשים שמחיר הקניה יהיה הערך ההוגן של רשימת הנכסים המוחשיים שניקנים וניתנים לזיהוי.


בדרך כלל הסכום  של כול השערוכים ההוגנים של רשימת הנכסים(לאחר הורדת כל החובות) קטן מסכום הקניה .

 במקרה כזה ההפרש בין הסכומים יכנס תחת הכותרת "ההפרש שבין העלות לבין השווי הנקי בנכסים " אנחנו לשם הקיצור נקרא להפרש הזה –  מוניטין.

 

ישנם שני סוגי מוניטין בתקנות החשבונאות:


1. למוניטין חשבונאי כתוצאה מקניית חברות לפני נובמבר 1970 יש מעמד מיוחד – חוץ מנסיבות מאוד חריגות המוניטין הזה יכול להחשב במאזן כול עוד החברה ממשיכה לעשות את אותה פעילות שעשתה לפני הקניה. המשמעות של זה היא בעצם אחת : שום חיוב של בלאי או פחת לא נלקח במאזן כנגד המוניטין הזה.

כלומר המוניטין הזה נשמר בתוך המאזן כחלק מנכסי החברה הוא לא נמחק מהמאזן על ידי פחת או בלאי כנגד רווח.

 

2. מה קורה עם חברות שנקנו אחרי נובמבר 1970?

לחברות כאלו יש כללים אחרים:

אם הקניה שלהם יצרה מוניטין אזי הוא חייב להמחק תוך לא יותר מ40 שנה  – בשיעור שווה מידי שנה מהרווח הנקי של החברה.

מכיוון ש 40 שנה הם המקסימום רוב החברות בוחרת להוריד את הפחת הזה תוך 40 שנה ולא פחות , וגם אנחנו עושים את זה כך בחברות שאנחנו רוכשים.

ההורדה הרב שנתית הזו לא מזכה בהפחתת מס ולכן היא משפיעה על שיעור הרווח הנקי שלאחר המס במיוחד מפני שהיא באופן גס פי 2 משאר ההוצאות.

 

 

 

אז ככה מוניטין חשבונאי עובד.

כדאי לראות איך זה מתבצע בפועל בואו ונקח דוגמה קרובה. אנחנו נעגל את המספרים בדוגמה וננסה לפשט אותה כמה שיותר כדי שיהיה קל לעקוב. אנחנו נזכיר גם כמה דברים שרלוונטים במיוחד למשקיעים ולמנהלים.

 

חברת בלו צי`פ קנתה את חברת סיי`ז בתחילת 1972 ב 25 מיליון דולר.


באותה זמן לחברת סיי`ז היו נכסים נקיים על סך של 8 מיליון דולר (רק בשביל הדיון אנו נניח ש`חשבונות לקבל`  יוגדרו כנכסים מוחשיים )

סך הנכסים האלו לא כלל חובות למעט חובות לזמן קצר.

(כלומר בעצם 25 מיליון דולר שולמו על 8 מיליון דולר נכסים ועוד 17מיליון דולר "מוניטין"  – גבי זי)


 בנוסף חברת סיי`ז הרוויחה באותה תקופה כ 2 מיליון דולר אחרי מס. הרווח הזה נחשב כייצוג שמרני למדי של הרווחים העתידיים של החברה עבור הדולר של שנת 1972.

 

אז הנה הלקח הראשון שלנו: עסקים לעולם שווים יותר מסך הנכסים הנקיים שלהם – כול עוד הם עוברים את ממוצע השוק ביכולת שלהם להמשיך להרוויח סכומי כסף על סך הנכסים שלהם.

כלומר שאר השוק מרוויח בממוצע פחות על הנכסים שלו מאשר החברה שניקנת.

 

ההפרש ההוני בין ההפרשים האלו הוא בעם המוניטין החשבונאי.

 

בשנת 1972 (וגם היום) מעט מאוד עסקים יכלו להרוויח כ25% תשואה נקיה לאחר מס על הנכסים הנקיים שלהם.  (2 מיליון דולר רווח על 8 מיליון דולר נכסים – גבי זי). חברת סיי`ז עשתה את זה – והיא עשתה את זה ללא מינוף!!.

מה שגרם לזה היה בעצם קומבינציה של נכסים לא מוחשיים – ובמיוחד שם טוב חיובי חודר ומחלחל של העסק אצל הלקוחות . השם הזה נבנה על ידי ההנאה האין סופית של הלקוחות גם אישית וגם מקצועית במהלך קבלת השירותים מהעסק הזה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *