תרגום מכתבי באפט – 1983 חלק 18

תרגום מכתבי וורן באפט מכתב שנת 1983 – נספח המוניטין והפחת.

החלק הזה הוא המשך של נספח המוניטין והפחת.

 

 


  

 

שם טוב כזה של עסק כמו שייש לחברת סיי`ז יוצר "זכיון צרכני" (מותג שהרבה לקוחות צורכים – גבי זי) שמעלה את הערך של העסק עבור הרוכש כך שבסופו של דבר הוא הופך להיות הגורם המרכזי בקביעת המחיר , הרבה יותר ממחיר הייצור.

 

ישנם דוגמאות אחרות למצב כזה של מותג זיכיוני – עסקים שבהם יש זכיון ממשלתי שלא נתון לחוקי הרווח הרגילים , למשל – עיסקי תחנות הטלוויזיה או תעשיה מסוימת שבה יש ספק – יצרן בילעדי תמידי שאי אפשר בלעדיו.

 

בואו ונחזור לדוגמה שלנו: חברת בלו צי`פ קנתה את סיי`ז ב17 מיליון דולר יותר מסך הנכסים הנקיים והמוחשיים שלה (כי מחיר הקניה כאמור למעלה היה 23 מיליון $ וסך הנכסים המוחשיים 8 מיליון $ – גבי זי). זה המוניטין החשבונאי שנרשם בספרים כנכס של חברת בלו צי`פ.

 

היות וכבר הסברנו שייש לחברות 40 שנה לנכות את הסכום הזה – כל שנה בלו צי`פ מורידה פחת של 425,000 $ (כי  17 מיליון חלקי 40  שנה =  425,000 , גבי זי ).

 בשנת 1983 לאחר 11 שנה הפחתות כאלו נשארו עדיין 12.5 מיליון דולר להפחית ( כי 17 מיליון פחות  11 * 425,00 = 12.5 מיליון , גבי זי )

 

באותו הזמן בארקשייר החזיקה 60%   מבלו צי`פ ולכן גם 60% מסיי`ז שהייתה בבעלותה של בלו צי`פ. זה בעצם אומר שהמאזן של בארקשייר שיקף 60% מהמוניטין של סיי`ז שזה בעצם 7.5 מיליון דולר מתוך ה 12.5 מיליון דולר מוניטין שנשארו.

 

בשנת 1983 בארקשייר השלימה את הרכישה של בלו צי`פ במיזוג שהתבצע לפי הכללים החשבונאים של מיזוגים כאלה. על המיזוג הזה בארקשייר שילמה לפי ה "המחיר ההוגן" של מניות בלו צי`פ בשוק וזה כמובן לא שיקף רק את מחיר הנכסים הנקיים.

 

היות וכבר החזקנו 60% מהנכסים עוד לפני כן – במיזוג רכשנו את יתר ה 40%.

המחיר היה גבוהה ב 51.7 מליון דולר מהנכסים הנקיים, זהו כמובן המונטין: 28.4 מליון דולר מוניטין של סיי`ז , ו 23.3 מליון דולר מוניטין של עתון הערב של באפלו שגם הוא בבעלות בלו צי`פ.

 

המיזוג הזה יוצר בעצם שני סכומים של מוניטין  :

1.  7.5  מיליון דולר שנשארו מקניית ה 60% בשנת 1971.

2. וגם 28.45 מליון דולר מרכישת ה 40% בשנת 1983.

 

הפחת השנתי כתוצאה מהמוניטין הזה הוא כמליון דולר בשנה עד שנת 2002 וכ 0.7 מליון משנת 2002 עד 2013.  

 

ובמילים אחרות: רכישות שונות , בזמנים שונים ובמחירים שונים נותנים שערוך שונה לגמרי של המאזנים ושל הפחת שנגרם מהם – גם אם מדובר בשני חלקים של אותו נכס. (אנחנו חותמים מראש על וויתור בנסיון להסביר מה ההגיון של השיטה החשבונאית הזו – אין לנו שיטה חשבונאית אחרת להציע.

הבעיות שהשיטה מתמודדת איתן הם קשות ביותר ולכן גם  דורשות חוקים שרירותיים )

 

כול זה היה בנושא המוניטין החשבונאי, אבל מה קורה עם המוניטין הכלכלי?

 

מציאות אחת שקשורה למוניטין הכלכלי היא שהפחת שהורדנו כל שנה מהרווחים שלנו כנגד הרכישה של סיי`ז לא שיקף בעצם עלות כלכלית אמיתית.

 אנחנו יודעים את זה רק מהעובדה שבשנה שעברה הרווחים הנקיים של סיי`ז היו 13 מיליון דולר על סך נכסים נקיים של 20 מיליון דולר. זה מראה לנו שהמוניטין שנרכש היה הרבה יותר גדול מהערך החשבונאי ששלמנו עליו.

בזמן שהמוניטין החשבונאי מופחת בקביעות מרגע הרכישה , המוניטין הכלכלי הולך וגדל בצורה לא קבועה אבל מאד מאד מוצקה ואיתנה.

 

עוד מציאות שקשורה למוניטין הכלכלי היא שהפחת השנתי הזה בעתיד לא יהיה תואם לעלויות הכלכליות. יתכן כמובן שהמוניטין הכלכלי של סיי`ז יעלם. מה שיותר הגיוני הוא שהמוניטין ילך ויעלה באותה צורה ,ואם לא בצורה קבועה אז לפחות בקצב האינפלציה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *