תרגום מכתבי באפט – 1987 חלק 17

 

 

 

תרגום מכתבי באפט , מכתב שנת 1987 חלק 17.

 

 

 

באפט ממשיך לדון ביתרונות ובחסרונות בין חברות בבעלות מלאה , לבין חברות בבעלות חלקית שנסחרות בבורסה.

גם בחלק הזה של המכתב מסתתרת תובנה חשובה שבאמצעותה באפט עשה את ההון שלו: הוא מחפש חברות שקל להעריך את הרווח העתידי שלהם , באמצעות היסטוריה יציבה וארוכת טווח:

החסרונות של הבעלות על חברות סחירות בבורסה לפעמים הופכות ליתרון עצום:

מידי פעם שוק המניות מציע לנו את האפשרות לקנות עסק מדהים במחיר מצחיק , המחיר הזה לפעמים נמוך באופן דרמטי מהמחיר בשוק המניות בדרך כלל.

למשל את מניית וושינגטון פוסט קנינו בשנת 1973 במחיר של 5.63 $ למניה , ואילו בשנת 1987 רק הרווח התפעולי שלה אחרי מס היה 10.3 $ למניה !

באופן דומה קנינו את גאיכו במחיר ממוצע של 6.67 $ למניה במשך השנים 1976 , 1979 , 1980, ואילו הרווח התפעולי שלה בשנת 1987 היה 9.01 $ למניה!  במקרים כאלו מר שוק מוכיח את עצמו כחבר ממש טוב…

ישנה אירוניה חשבונאית מאוד מעניינת בהשוואה בין החברות שנשלטות על ידנו בצורה מלאה לבין החברות בטבלה למעלה (גבי זי: זוהי הטבלה מחלק 15 של המכתב ) שבהם יש לנו רק זכויות מועטות מכיוון שהם חברות סחירות בבורסה.

אתם יכולים לראות מהטבלה ששוי השוק של החברות הללו עובר היום את ה 2 מיליארד דולר , כשקנינו אותם בכרבע מהסכום הזה , למרות זאת בדוחות שלנו מופיע שהחברות הללו ייצרו רק 11 מיליון דולר של רווח לאחר מס עבור בארקשייר…

הסיבה לכך היא שחוקי החשבונאות מכתבים לנו לרשום כרווח רק את הכסף שחולק לנו כדיבידנד – הרווח האמיתי שלנו הוא בעצם החלק שלנו ברווחים שלהם שעמד  על כ 100 מיליון דולר בשנת 1987!

מצד שני בחברות שנשלטות על ידנו בצורה מלאה ההיפך הוא הנכון: כאן אנחנו מראים את כול הרווח של החברות כאלו הוא הרווח שלנו אבל שווי הנכסים שלנו נשאר קבוע – ערך החברה פשוט לא משתנה בנכסים שלנו , לא משנה כמה ערך החברה עולה ועולה אנחנו עדיין נמשיך לרשום אותו לפי ערך הקנייה שלנו.

הגישה שלנו אל מול הסכיזופרניה החשבונאית הזו היא פשוט להתעלם מה GAAP  ולהתמקד ברווחים על כוח הרווח העתידי של החברה גם בעסקים שנשלטים על ידנו וגם בעסקים שאנו מחזקים דרך שוק המניות.

(גבי זי: באפט מתמקד בחברות שבהם כוח הרווח העתידי יגדל עם הזמן , הגדילה הזו מבוססת על הגדילה בהון של החברה , הגדילה בהון של החברה מבוססת על הקצאת הון נכונה – הזרמת כול הרווחים בחזרה לחלק התפעולי של החברה תוך שמירה על אותו שיעור של תשואה להון גבוהה, ואז כשההון גדל גם הרווחים גדלים ביחד איתו.

זו בעצם כול התורה: חפשו חברות עם היסטוריה של תשואה גבוהה להון , חברות שמזרימות את הרווחים בחזרה להון כך שההון הולך וגדל ואיתו ביחד הרווחים… )

בגישה הזו אנחנו בעצם קובעים מה הרווח של החברה עבורנו – כך אנחנו שומרים על עצמאות גם מחוקי החשבונאות כפי שהם נרשמים בספרים שלנו וגם מהערך הטיפשי שמר שוק מחליט לפעמים לקבוע לעסקים הללו. רק ערך העסק הוא מה שמעניין אותנו באמת ואותו אנחנו מתכוונים להגדיל בצורה הגיונית (בעצם , עדיף לנו שהוא יגדל בצורה לא הגיונית …) בשנים הקרובות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *