תרגום מכתבי באפט – 1987 חלק 9


איך מבדלים מוצר ?

איך גורמים למוצר לא ייחודי , שכל המתחרים מוכרים אותו גם כן להיות ייחודי ומיוחד?

על השאלות האלו באפט עונה בקטע הבא.

תרגום מכתבי באפט חלק 9.

תעשיית הביטוח קוללה בקבוצה של קללות כלכליות שגורמות לה להראות רע מאוד לאורך תקופת זמן ארוכות:

בשוק הביטוח ישנם מאות מתחרים שלכל אחד מהם בעצם קל מאוד להיכנס לתחום הביטוח , בנוסף המוצר שנמכר זהה בכל החברות עד שזה חסר משמעות לבדל ביטוח של חברה אחת מחברה אחרת.

בסוג עסק כזה רק מפעיל שעובד ללא הוצאות בכלל , או מפעיל שעובד בצורה מאוד חריגה ומיוחדת  – בדרך כלל זה יהיה עסק מאוד קטן – יכול להרוויח כסף בצורה משמעותית.

למרות זאת במצב של חוסר כלכלי קשה , (גבי זי: למשל במיתון עמוק או באינפלציה חמורה ) גם עסקי הביטוח יכולים לפרוח.

תעשיית הביטוח נהנתה בשנים האחרונות מאקלים כזה אבל עכשיו התקופה הזו נעלמה.

אחת האירוניות הגדולות של העולם הקפיטליסטי מתרחשת בזמנים כאלה של מחסור חמור בכסף.

למרות שרק בתקופות כאלו קל לעסקים שמוכרים סחורות זמינות , להרוויח כסף ,  (גבי זי: למשל עסקי הביטוח יכולים להרוויח כסף רב בזמן מיתון כי לחברות הביטוח אין כסף לבטח את הלקוחות שלהם ומכאן שההיצע של הביטוחים קטן ביחס לביקושים ולכן אפשר להעלות מחירים )

בכל זאת מנהלים של עסקים כאלו מתעבים זמני מיתון וזאת למרות שרק בזמנים כאלו הם יכולים לקבל תשואה הגונה על ההון המושקע שלהם.

כל פעם שמחסור כזה מתרחש המנהל הטיפוסי פשוט לא יכול לעצור את עצמו מלסתום את מחסורי הכסף שנוצרו לו בהון של העסק.

וזה בדיוק מה שקרה למנהלי הביטוח בשנים 1985-1987.

הם פשוט אישרו את מה שיזראלי אמר: "מה שאנחנו לומדים מההיסטוריה זה שאנו לא לומדים מההיסטוריה…"

בבארקשייר אנחנו משתדלים להתחמק מהמצב בשוק הביטוחים הפתוח בשני דרכים.

ראשית אנחנו מנסים לבדל את המוצר שאנו מוכרים משאר הביטוחים שנמכרים בשוק באמצעות החוזק הפיננסי שלנו.

לאף חברת ביטוח אין חוזק פיננסי כזה. הבעיה היא שהבידול של הביטוחים שלנו לא קיים בביטוחים האישיים כי כשבעל רכב מבטח את רכבו לא מעניין החוזק הפיננסי של חברת הביטוח שלו – הוא יקבל את הכסף שלו בכל מקרה גם אם חברת הביטוח שלו תקרוס.  (גבי זי: המחוקק דאג להגן על האזרח הקטן…)

הבידול הזה גם לא משחק תפקיד בזמנים של שגשוג ושפע כלכלי – בזמנים כאלו אף אחד לא בודק את החוסן הכלכלי של חברת הביטוח שלו , אף אחד לא מסתכל חמש שנים קדימה במצב כזה כאשר התביעה תתברר בסופו של דבר. מה שמחוץ לטווח הראיה , מחוץ לתשומת הלב בסופו של דבר הופך להיות גם מחוץ לארנק…

למרות זאת ישנם זמנים שבהם פתאום מנהלי עסקים נזכרים בדבריו של בן פרנקלין: "זה מאוד קשה לשק ריק לעמוד יציב" , בזמנים כאלו אנשים מבינים שהביטוח שלהם הוא בעצם הבטחה לקבל סכום גדול של כסף אם יקרה משהו , מגוף כלכלי שצריך להיות מסוגל לשלם את התביעה הזו בבוא היום , לא משנה מה המצב מסביב.

בזמנים האלו פתאום מתגלה החוזק התחרותי שלנו מול שאר המבטחים.

כשהלקוח באמת בודק האם הוא יכול לקבל את עשרת מיליוני הדולר שלו כתוצאה מתביעה מסויימת עוד עשר או חמש שנים , והוא לוקח בחשבון שיכול להיות שאז הזמנים יהיו יותר קשים גם בשווקים וגם בכלכלה העולמית הוא ימצא מעט מאוד חברות שהוא יכול לבטוח בהם ובארקשייר היא אחת מהם.


גבי זי


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *