תכונות המשקיע 12 , המדריך השלם למעבר דרך קירות, להפוך משהו לא נעים לנעים

 

 

איך הופכים משהו לא כל כך נעים אבל מאוד חשוב לנו  למשהו נסבל , ולאחר מכן למשהו נעים?

 


הרבה אנשים שואלים את עצמם (וגם אותי) שאלות כמו : איך עכשיו אני אכנס לתחום הזה של השקעות , מה אני אתחיל לקרוא דוחות עכשיו , איך אני אתחיל עכשיו לקרוא באנגלית . לא מתאים לי … לא מושך אותי …

המכנה המשותף לכל השאלות האלו היא שבדיקת החברות ובניית תיק המניות של משקיעי הערך – נתפסת כעבודה לא נעימה , כעבודה שאנו מוכרחים לעשות אבל לא באמת רוצים לעשות.

בעצם חלקים נרחבים מחיינו עוברים עלינו בעשיית דברים שהם לא ממש משאת נפשנו ובכל זאת אנו עושים אותם כי אנחנו רוצים להשיג משהו אחר באמצעותם  ( – למשל עבודה… הולכים לעבודה כדי לקבל את המשכורת . )

אז איך הופכים משהו כזה , שהוא לא כל כך נעים אבל מאוד חשוב לנו  למשהו נסבל , ולאחר מכן למשהו נעים? ואולי אפילו למשהו שאוהבים אותו בסופו של דבר ?

הקטע הבא מתוך המדריך השלם למעבר דרך קירות (עמוד 109) מסביר את העניין הזה:

"…הדרך לעשות זאת היא להיות בעשייה הלא נעימה ולהסתכל על עצמנו עושים אותה – המקום ממנו אנו מסתכלים הוא המקום החמים והמתוק שלנו , הוא המקום שבו אנו מרגישים את הקדושה שבנו.

הדבר הזה נראה כקשה , וכמו שראינו בפסקה הקודמת גם הבעל שם טוב אמר שהוא מצריך הרבה כוח כי קשה לנו הרבה פעמים לצאת מתוך האירוע ולהתבונן בו מבחוץ ,

האירוע סוחף אותנו להיות בו , כי ההתנתקות מהאירוע היא התנתקות מהאגו שלנו שסיווג את המצב הזה באופן מסוים ואם נתנתק , כנראה שהניתוח של האירוע יהיה אמיתי ונכון יותר ומן הסתם שונה מהותית מהניתוח של האגו את המצב.

אבל בעצם זה רק עניין של הרגל.

כמו שדברנו בעבר צריך להתרגל להתבונן כל הזמן ואז קל לנו לצאת מתוך האירוע עצמו.

המטרה שלנו במצב הזה היא להלחם בתווית שהדבקנו למצב כמצב שאנו לא מעוניינים בו. ולהפוך אותו למצב רצוי מבחינתנו לכן אנחנו משלימים עם המצב , הרגש שלנו מפסיק לדחות אותו , אנו אולי לא מבינים את פוטנציאל הצמיחה שיש לנו מהמצב הזה אבל אנחנו מאמינים שזה איכשהו רק לטובתנו , גם אם זה נראה ההיפך המוחלט. " 

אז הדרך הנכונה לעשות משהו שהגדרתי אותו כלא נעים היא לעשות אותו כשאני צופה בעצמי עושה אותו מהאני הפנימי שלי , זה מחייב לבחון את עצמי מנקודה  ללא אגו. זה לא דבר קל , אבל אפשרי עם תרגול רציני.

 המסקנה שלי מהקטע הזה היא שצריך להאמין. בלי אמונה אי אפשר להתקדם , האמונה שכל מה שקורה הוא לטובתי , בדגש על כל מה שקורה הכל לטובתי. זה מאפשר לי לצאת מתוך העשיה הלא נעימה כביכול ולהסתכל על עצמי עושה אותה.

זה המפתח …


 

    גבי זי  



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *