תרגום מכתבי באפט 1988 – חלק 16

 

 

 

סוף הדיון בנושא תאוריית השוק היעיל

באופן טבעי העובדה שסטודנטים למדו את תאוריית השוק היעיל , ומשקיעים נאיביים – מקצוענים – בלעו את התאורייה תרמה רבות לנו ולכול מי שהלך בעקבות גראהם.

בכול מימד של התחרות בין אם זה מימד פיננסי , מנטלי או פיזי זהו יתרון עצום שיש לך מתחרים שלמדו ומאמינים בכך שזה חסר תועלת אפילו לנסות …

בנקודת מבט אגואיסטית כול אלו שהולכים בעקבותיו של גראהם היו צריכים כנראה לתרום כסאות כדי להבטיח שהאקדמיות תמיד ימשיכו ללמד את תאוריית השוק היעיל.

למרות כול מה שנאמר , מן הראוי לומר עכשיו מילת אזהרה:

עסקאות ארביטרז' נראו מאוד קלות בעבר הקרוב , אבל זה לא תחום ההשקעות שמבטיח את ה 20% רווח בשנה . זה אפילו לא מבטיח רווח בכלל. כמו שציינתי השוק יעיל בצורה הגיונית רוב הזמן: על כול הזדמנות של עסקת ארביטרז' שהחלטנו לעשות  ב 63 השנים שעברו  , היו המון עסקאות שבהם החברות היו מתומחרות בצורה יעילה ביותר.

משקיע אינו יכול להשיג תשואות טובות ממניות רק  על ידי אימוץ פשוט של דרך ספציפית אחת בהשקעות – קטגורית או בעלת אופי מסויים.

השגת התשואות האלו אפשרית רק על ידי הערכת העובדות בזהירות ותרגול מתמשך של משמעת.

השקעה באמצעות עסקאות ארביטרז בלבד היא לא אסטרטגיה טובה יותר מאשר בחירת תיק מניות על ידי זריקת חיצים.

רישום המניות בבורסה בניו יורק

המניות של בארקשייר נרשמו בבוסה הניו יורקית ב 29 לנובמבר 1988. בעמודים 50-51 אנחנו מפרטים את המכתב ששלחנו לבעלי המניות שרצו לדעת על הרישום.

אני רוצה להבהיר עוד נקודה שלא מופיעה במכתב למרות שהסיבוב הנרחב שלנו במסחר בבורסה בניו יורק הוא עשר מניות ביום (גבי זי: כלומר אין הרבה מסחר במניה) בכול זאת ניתן לקנות ולמכור כול מספר של מניות.

המטרה שלנו ברישום לבורסה בניו יורק  כפי שמוסבר במכתב היא להפחית את עלויות הקניה והמכירה של המניות שלנו. אנחנו מאמינים שהמטרה שלנו הושגה.

הפער בין מחירי הביקוש לבין מחירי ההיצע הוא הרבה יותר נמוך במהלך המסחר בבורסה בניו יורק מאשר הפער שקיים במסחר ישיר על ידי עושי השוק  (over-the-counter market)  

(גבי זי: לפני הרישום לבורסה בניו יורק המניות של בארקשייר נסחרו בצורה ישירה בין הקונים והמוכרים בפלטפורמה מיוחדת למניות שאינן סחירות בצורה רישמית בבורסה בניו יורק.)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *