תרגום מכתבי באפט 1990 חלק 3.

 

להסתכל דרך הרווחים

 

 למונח רווח מוטבעת טבעת מדויקת , לכן כאשר ליד הספרות של הרווח ישנה הערה של מבקר לא מוכשר , קורא נאיבי עלול לחשוב שזה פשוט חוסר דיוק כמו שהערך של PI ששווה ל3.14 לא מדויק עם כול הספרות העשרוניות אחרי הנקודה.

כמובן שבמציאות הרווח יכול להיות גמיש כמו חומר אלסטי בידיים של הנהלת החברה שמדווחת – תלוי עד כמה היא שרלטנית.

בסופו של דבר האמת תצוץ על פני השטח – הבעיה היא שעד אז , עד שהאמת צצה לפני השטח המון כסף מחליף ידיים. זה באמת נכון שכמה מהסכומים האמריקאים הגדולים נוצרו על ידי תעתועים חשבונאיים.

תעתועים חשבונאיים בעסקים הם לא דבר חדש. לאניני הטעם שביניכם שמתמחים בטריקים חשבונאיים צרפתי בעמוד 22 של הנספח סאטירה בנושא שפורסמה על ידי בן גרהם בשנת 1936.

לצערנו טריקים דומים כאלו מצאו את הדרך שלהם פעמים רבות לדוחות של תאגידי ענק באמריקה כשהם נתמכים בצורה מלאה על ידי רואי חשבון עם שמות מאוד מפורסמים. זה ברור שמשקיעים צריכים תמיד לעמוד על המשמר ולהשתמש במספרים בתור התחלה ולא בתור סוף התהליך כשהם באים להעריך את הרווח הכלכלי שמוצג להם.

הרווח שמוצג לכם בבארקשייר גם כן מטעה אבל בצורה שונה ומאוד חשובה: יש לנו השקעות ענק בחברות שהרווחים שלהם עוברים באחוזים ניכרים את הדיבידנדים שהם משלמים לנו ולכן הרווח שנרשם בדוחות שלנו עבורם מאוד מטעה , כי רק הדיבידנדים שמשולמים לנו בפועל נרשמים בדוחות.

הדוגמה הקיצונית ביותר בנושא היא Capital Cities/ABC . יש לנו 17% מהחברה הזו שהרוויחה בשנה החולפת 83$ מיליון דולר , למרות זאת היא חילקה לנו רק 600,000 דולר שנרשמו בדוחות שלנו לפי ה GAAP , ה82.4 מיליון דולר שנשארו בחברה ממשיכים לעבוד עבורנו אבל הם לא רשומים בספרים שלנו.

הפרספקטיבה שלנו על אותם רווחים "נשכחים אבל לא אבודים" מאוד פשוטה: לא אכפת לנו אם מחשיבים לנו את הרווח הזה או לא מחשיבים את הרווח הזה , מאוד אכפת לנו מה עושים עם הכסף הזה ולאן הוא הולך. לא אכפת לנו אם רואי החשבון שמעו את העץ נופל ביער או לא , אכפת לנו למי העץ שייך ומה עושים איתו.

כשקוקה קולה קנתה בחזרה את מניותיה באמצעות הרווחים הצבורים שלה החברה הגדילה את האחזקה שלנו בה והפכה אותנו לבעלי הזיכיון היקר ביותר בעולם. יש לקוקה קולה כמובן הרבה דרכים אחרות מעולות לנצל את הרווחים שלא מחולקים. קוקה קולה יכלה במקום לקנות את המניות – לחלק לנו את הכסף כדיבידנד ואז אנחנו היינו קונים בכסף הזה עוד מניות של קוקה קולה.

אבל אז כמובן שהקנייה הייתה הרבה פחות יעילה בגלל המס שאנחנו משלמים על הדיבידנד – ולא היינו מקבלים חלק כזה גדול בחברה כפי שקבלנו על ידי רכישת המניות של החברה בעצמה. למרות שעל קניית המניות הזו בארקשייר לא יכלה לדווח בספרים שלה כרווחים.

אני מאמין שהדרך הנכונה היא לחשוב על הרווחים שלנו במונחים של "להסתכל דרך" הרווחים:

קח 250 מיליון דולר – שזה החלק שלנו ברווחים של חברת קוקה קולה השנה , תוריד 30 מיליון דולר על המס אם הם היו עוברים אלינו כדיבידנד ואת התוצאה של 220 מיליון דולר תוסיף לרווחים המדווחים של בארקשייר.

זה אוטומטית מקפיץ את הרווחים שלנו בשנת 1990 ל590 מיליון דולר בערך במקום ה447 מיליון דולר שעליהם דיווחנו לכם לפי ה GAAP.

כמו שכתבתי בתחילת המכתב אנחנו מצפים לגדול ב15% כול שנה באמצעות הרווחים הלא מדווחים הללו – באמצעות הרווחים שרואים אותם רק "כשמסתכלים דרך". בשנת 1990 עברנו את השיעור הזה אבל ב 1991 נרד מתחתיו ובהרבה. האגח להמרה שלנו בחברת ג'ילט פוקע השנה ואנחנו נמיר אותו למניות באפריל , זה יוריד את הרווחים המדווחים שלנו בכ35 מיליון דולר וגם את הרווחים הלא מדווחים בסכום קטן בהרבה אם כי משמעותי. בנוסף הרווחים שלנו בסך הכול – המדווחים והלא מדווחים במגמת ירידה. לא משנה מה יהיו התוצאות אנחנו נדווח לכם על בסיס של "להסתכל דרך הרווחים".

גבי זי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *