תכונות היזם\משקיע ערך

מלכת הסטארטפים מדברת על התכונות המרכזיות של יזמים.

כול התכונות האלו שייכות למשקיעי ערך. אם יש לכם את התכונות האלו אתם בפנים.

אם אין לכם אותם – אל תדאגו התכונות האלו נרכשות…


מומלץ:



גבי

האם מניות יכולות להסחר בדיסקאונט – פוסט אורח מאת גלעד רוזבן

מידי פעם אנחנו מארחים כאן כותבים שונים והפעם יש לנו את הכבוד לארח את גלעד רוזבן:

האם השוק תמיד יעיל ? ואם כן, מדוע המשקיע האגדי וורן באפט מרוויח כבר עשרות שנים מקניית מניות שלדעתו נסחרות בהנחה (דיסקאונט) ?

האם מר. באפט פשוט בר מזל ? נראה שהתשובה לכך היא אחת : לא !  אם תשאלו את הפרופ' שלכם בחוג לכלכלה הוא ודאי ילמד אתכם שהשוק יעיל. כל מידע סמוי וגלוי כאחד מגולם במחירי המניות ומביא אותם למחירם הנכון תמיד. האמנם ?

האגדה (בסגנון חופשי) מספרת על פרופ' כזה שהלך עם תלמידו ברחוב והם נתקלו במטבע של כסף על הרצפה. התלמיד ניסה להרים את המטבע, אך הפרופ' השנון תיכף ומיד תיקן אותו : "אל תטרח ! לו היה זה מטבע אמיתי , משהו כבר היה מרים אותו".

ובכן, האם השוק תמיד יעיל ? ואם כן, מדוע המשקיע האגדי וורן באפט מרוויח כבר עשרות שנים מקניית מניות שלדעתו נסחרות בהנחה (דיסקאונט) ?

האם מר. באפט פשוט בר מזל ? נראה שהתשובה לכך היא אחת : לא !

מר באפט. יודע לזהות מתי השוק 'השתגע'. מתי הוא מתמחר מניות במחירים גבוהים מדי (אופוריה) ומתי השוק מתמחר מניות במחירים מצחיקים (דיפרסיה).

 נשאל את עצמנו : כיצד מגיע השוק למצב בו הוא מתמחר מניות במחירים גבוהים או נמוכים כל כך ?

התשובה לשאלה זו תמונה במחקריו של זוכה פרס נובל דניאל כהנמן אשר הראה שאנשים אינם רציונליים ונוטים לרגשנות. למעשה, מחקריו מראים שחוסר הרציונליות הזאת צפויה. במילים אחרות השוק אינו רציונלי כמו שאנשים אינם רציונליים.

כבני אדם אנו בונים או מרכיבים מציאות ולא משקפים אותה כפי שהיא באמת. תהליך הסקת המסקנות שלנו איננו מושפע בעיקר מהעובדות היבשות, אלא משלל אלמנטים כגון רגשות, חוויות עבר, השכלה וערכים תרבותיים. איננו מסוגלים לשנות דיעה בקלות ומעדיפים להתרגל למצב רע.  נביא מספר דוגמאות בולטות לנאמר בפסקה הקודמת :

1. משקיעים נוטים לממש רווחים מהר ואולם אינם חותכים הפסד באותה המהירות.   

2. כבני אדם , עוצמת הפחד שלנו גדולה בהרבה מעוצמת החמדנות. זו למעשה הסיבה שבגללה השווקים נופלים במהירות אך עולים לאט (ומכן המילים שורט ולונג). 

3. משקיעים מעדיפים לקחת סיכון כאשר יש סיכון אמתי להפסד לעומת התרחקות מסיכון כאשר ניתן להרוויח בסיכון נמוך. זו הסיבה שתמצאו משקיעם קונים בהתלהבות לתוך הירידות אך נמנעים מלהיכנס למניות עולות במחיר "גבוה מדי".  

4. משקיעים נשארים עם מניות מפסידות לאורך זמן ומתקשים לשנות את דעתם על המנייה. הם מתאהבים במנייה ודוחקים הצידה או מתעלמים מכל מידע שלילי לגבי החברה בה הם משקיעים. מנגד, הם יחפשו באינטרנט כל מידע חיובי על החברה שתומך בהשקפת עולמם.

5. משקיעים שלא משלימים עם ההפסדים שלהם, נוטים לבצע פעולות שאלמלא אותם ההפסדים לא היו מתקבלות על הדעת. דוגמא ממשית לכך היא מיצוע של מניות או לקיחת סיכון גבוה על מנת "להחזיר" את ההפסד כאשר למעשה מדובר בהימור. 

6. משקיעים רבים נוטים לבצע פעולות רבות מדי ומיותרות תוך שהם "מבלים" את זמנם במעקב חסר מנוח אחר טבלת המניות שלהם ובכך אינם משיגים דבר. יתירה מזו, מחקרים מראים שמסחר רב מדי מוביל להפסדים.

למעשה, האופי האנושי מוביל אותנו כמשקיעים לבצע כל טעות אפשרית במסחר. נסו  לשלב מיליוני סוחרים כאלה ותקבלו את התשובה לשאלה  מדוע לפרקים מסוימים מניות נסחרות  בניתוק מוחלט משווים האמתי. אבל לא הכול שלילי בכך :  נפתחה דלת למשקיעי הערך ! הזדמנות אמתית להרוויח כאשר השווקים 'משתגעים'.

גלעד

gilad.rozban@gmail.com

למה הלמה כול כך חשוב

עוד וידאו מדהים שמסביר על ההצלחה שלנו.

הפעם יש גם כתוביות בעברית.

אני קצת מסתייג מההדגמה על אפל אבל כול העקרונות ממש חזקים ואמיתיים.

ממש מומלץ.

גבי

מציאת ערך פנימי של מניה באמצעות הסקרינר





הסקרינר על מניות תל אביב מאפשר לנו למצוא בקלות יחסית אם החברה נסחרת מעל או מתחת לערך הפנימי שלה.


אז איך עושים את זה , איך בודקים אם החברה נסחרת מעל או מתחת לערך הפנימי שלה?

באמצעות התבוננות בגרף השגי החברה ניתן לבדוק סביב איזה משתנים החברה נסחרת.

למשל , בגרף המצורף ניתן לראות שבשנים 2006,2007,2008 החברה נסחרה ביחס ישיר לתזרים ולרווח התפעולי שלה, כשהם עלו מחיר החברה עלה , וכשהם ירדו מחיר החברה ירד.

מחיר המניה נע סביב ההון העצמי של החברה.

לעומת זאת בשנה שלאחר מכן מחיר החברה נסק בעקבות עליה בתזרים וברווח , אבל הוא איבד את הפורפורציה שהייתה לו עם ההון העצמי של החברה.

אז הנה המסקנה מהגרף הזה:

בשלוש השנים הראשונות שבגרף, החברה נסחרה פחות או יותר סביב הערך הפנימי שלה ואולי מתחתיו . בשנים שלאחר מכן החברה נסחרת מעל לערך הפנימי שלה ובהרבה.

מסקנה מעשית – בהנחה שאנחנו נמצאים עכשיו בסוף תקופת הגרף ויש לנו את המניה , אולי הגיע הזמן למכור , אם אין לנו את המניה – המחיר שלה לא אטרקטיבי לקניה עכשיו.

ובמילים אחרות הגרף מאפשר לנו לבדוק את היחס בין מחיר החברה לבין הפרמטרים החשובים ביותר של החברה וכאשר היחס הזה חריג לאחד מהכיוונים – זה סימן – למכור או לקנות…


אני אחזור שוב על הסוד הגדול שטמון כאן: כאשר אנחנו בודקים כיצד נראה מאזן , רווח , תזרים של חברה לאורך שנים לעומת מחיר החברה , קל להבין האם החברה נסחרת בזול ביוקר או סביב הערך הפנימי שלה ,

בגרף שמצורף לפוסט ניתן לראות שמחיר החברה חצה את הערך הפנימי של החברה במהלך שנת 2008.

זה נכון שאי אפשר לדעת מהו הערך הפנימי המדוייק של החברה , אבל זה גם לא חשוב לדעת את הערך המדוייק , כמשקיעי ערך אנחנו מחפשים את העיוותים בהם החברה נמכרת בהרבה מתחת לערך הפנימי שלה ואת זה קל יחסית למצוא במבט ארוך שנים.

הבעיה היא כמובן שבדרך כלל החריגות ביחס בין מחיר החברה לתזרים ולרווח או ההון – כלפי מעלה או מטה יקרו בזמנים שבהם כול השוק כולו יעלה מאוד או ירד מאוד.

אבל אז נכנסת לתמונה – תאוות הבצע במקרה של שוק משגשג , או פחד נוראי במקרה של ירידות חזקות , במקרים האלו אין לנו פשוט ברירה אלא לפעול נגד הזרם , ובכול הכוח.

כדי לקנות מניה בתנאים כאלו של פחד ואי וודאות נדרשת אמונה חזקה בכך שזהו המעשה הנכון , ואותו כנל גם במקרה ההפוך שבו כולם קונים מניות כי "המחיר יכול רק לעלות" גם במקרה הזה נדרש כוח רצון עצום כדי להתמודד עם הסביבה ולכן המשקיע צריך להבין גם בפסיכולוגיה של השקעות – בהבנה של הטבע האנושי , ולא רק בהבנת ניתוח חברות…


גבי זי