האם מניות יכולות להסחר בדיסקאונט – פוסט אורח מאת גלעד רוזבן

מידי פעם אנחנו מארחים כאן כותבים שונים והפעם יש לנו את הכבוד לארח את גלעד רוזבן:

האם השוק תמיד יעיל ? ואם כן, מדוע המשקיע האגדי וורן באפט מרוויח כבר עשרות שנים מקניית מניות שלדעתו נסחרות בהנחה (דיסקאונט) ?

האם מר. באפט פשוט בר מזל ? נראה שהתשובה לכך היא אחת : לא !  אם תשאלו את הפרופ' שלכם בחוג לכלכלה הוא ודאי ילמד אתכם שהשוק יעיל. כל מידע סמוי וגלוי כאחד מגולם במחירי המניות ומביא אותם למחירם הנכון תמיד. האמנם ?

האגדה (בסגנון חופשי) מספרת על פרופ' כזה שהלך עם תלמידו ברחוב והם נתקלו במטבע של כסף על הרצפה. התלמיד ניסה להרים את המטבע, אך הפרופ' השנון תיכף ומיד תיקן אותו : "אל תטרח ! לו היה זה מטבע אמיתי , משהו כבר היה מרים אותו".

ובכן, האם השוק תמיד יעיל ? ואם כן, מדוע המשקיע האגדי וורן באפט מרוויח כבר עשרות שנים מקניית מניות שלדעתו נסחרות בהנחה (דיסקאונט) ?

האם מר. באפט פשוט בר מזל ? נראה שהתשובה לכך היא אחת : לא !

מר באפט. יודע לזהות מתי השוק 'השתגע'. מתי הוא מתמחר מניות במחירים גבוהים מדי (אופוריה) ומתי השוק מתמחר מניות במחירים מצחיקים (דיפרסיה).

 נשאל את עצמנו : כיצד מגיע השוק למצב בו הוא מתמחר מניות במחירים גבוהים או נמוכים כל כך ?

התשובה לשאלה זו תמונה במחקריו של זוכה פרס נובל דניאל כהנמן אשר הראה שאנשים אינם רציונליים ונוטים לרגשנות. למעשה, מחקריו מראים שחוסר הרציונליות הזאת צפויה. במילים אחרות השוק אינו רציונלי כמו שאנשים אינם רציונליים.

כבני אדם אנו בונים או מרכיבים מציאות ולא משקפים אותה כפי שהיא באמת. תהליך הסקת המסקנות שלנו איננו מושפע בעיקר מהעובדות היבשות, אלא משלל אלמנטים כגון רגשות, חוויות עבר, השכלה וערכים תרבותיים. איננו מסוגלים לשנות דיעה בקלות ומעדיפים להתרגל למצב רע.  נביא מספר דוגמאות בולטות לנאמר בפסקה הקודמת :

1. משקיעים נוטים לממש רווחים מהר ואולם אינם חותכים הפסד באותה המהירות.   

2. כבני אדם , עוצמת הפחד שלנו גדולה בהרבה מעוצמת החמדנות. זו למעשה הסיבה שבגללה השווקים נופלים במהירות אך עולים לאט (ומכן המילים שורט ולונג). 

3. משקיעים מעדיפים לקחת סיכון כאשר יש סיכון אמתי להפסד לעומת התרחקות מסיכון כאשר ניתן להרוויח בסיכון נמוך. זו הסיבה שתמצאו משקיעם קונים בהתלהבות לתוך הירידות אך נמנעים מלהיכנס למניות עולות במחיר "גבוה מדי".  

4. משקיעים נשארים עם מניות מפסידות לאורך זמן ומתקשים לשנות את דעתם על המנייה. הם מתאהבים במנייה ודוחקים הצידה או מתעלמים מכל מידע שלילי לגבי החברה בה הם משקיעים. מנגד, הם יחפשו באינטרנט כל מידע חיובי על החברה שתומך בהשקפת עולמם.

5. משקיעים שלא משלימים עם ההפסדים שלהם, נוטים לבצע פעולות שאלמלא אותם ההפסדים לא היו מתקבלות על הדעת. דוגמא ממשית לכך היא מיצוע של מניות או לקיחת סיכון גבוה על מנת "להחזיר" את ההפסד כאשר למעשה מדובר בהימור. 

6. משקיעים רבים נוטים לבצע פעולות רבות מדי ומיותרות תוך שהם "מבלים" את זמנם במעקב חסר מנוח אחר טבלת המניות שלהם ובכך אינם משיגים דבר. יתירה מזו, מחקרים מראים שמסחר רב מדי מוביל להפסדים.

למעשה, האופי האנושי מוביל אותנו כמשקיעים לבצע כל טעות אפשרית במסחר. נסו  לשלב מיליוני סוחרים כאלה ותקבלו את התשובה לשאלה  מדוע לפרקים מסוימים מניות נסחרות  בניתוק מוחלט משווים האמתי. אבל לא הכול שלילי בכך :  נפתחה דלת למשקיעי הערך ! הזדמנות אמתית להרוויח כאשר השווקים 'משתגעים'.

גלעד

gilad.rozban@gmail.com

למה הלמה חשוב כול כך – חלק 2. סטיב ג'ובס.

אני מניח שרובכם בוודאי ראיתם כבר את הוידאו המדהים הזה , אבל לטובת אלו שלא ראו , וגם מי שראה כבר יכול לראות שוב.

במסגרת הפוסטים האחרונים על יוזמה והעזה , הוידאו הזה פשוט מתבקש.

סטיב ג'ובס מסביר לבוגרים של אוניברסיטת סטנפורד על ההצלחה:

  1. אמונה חזקה בכך שהכול איכשהו קשור ואנחנו חלק מתהליך.
  2. הליכה עם הלב ולא עם הזרם.

 

 

גבי זי

למה הלמה כול כך חשוב

עוד וידאו מדהים שמסביר על ההצלחה שלנו.

הפעם יש גם כתוביות בעברית.

אני קצת מסתייג מההדגמה על אפל אבל כול העקרונות ממש חזקים ואמיתיים.

ממש מומלץ.

גבי

מציאת ערך פנימי של מניה באמצעות הסקרינר





הסקרינר על מניות תל אביב מאפשר לנו למצוא בקלות יחסית אם החברה נסחרת מעל או מתחת לערך הפנימי שלה.


אז איך עושים את זה , איך בודקים אם החברה נסחרת מעל או מתחת לערך הפנימי שלה?

באמצעות התבוננות בגרף השגי החברה ניתן לבדוק סביב איזה משתנים החברה נסחרת.

למשל , בגרף המצורף ניתן לראות שבשנים 2006,2007,2008 החברה נסחרה ביחס ישיר לתזרים ולרווח התפעולי שלה, כשהם עלו מחיר החברה עלה , וכשהם ירדו מחיר החברה ירד.

מחיר המניה נע סביב ההון העצמי של החברה.

לעומת זאת בשנה שלאחר מכן מחיר החברה נסק בעקבות עליה בתזרים וברווח , אבל הוא איבד את הפורפורציה שהייתה לו עם ההון העצמי של החברה.

אז הנה המסקנה מהגרף הזה:

בשלוש השנים הראשונות שבגרף, החברה נסחרה פחות או יותר סביב הערך הפנימי שלה ואולי מתחתיו . בשנים שלאחר מכן החברה נסחרת מעל לערך הפנימי שלה ובהרבה.

מסקנה מעשית – בהנחה שאנחנו נמצאים עכשיו בסוף תקופת הגרף ויש לנו את המניה , אולי הגיע הזמן למכור , אם אין לנו את המניה – המחיר שלה לא אטרקטיבי לקניה עכשיו.

ובמילים אחרות הגרף מאפשר לנו לבדוק את היחס בין מחיר החברה לבין הפרמטרים החשובים ביותר של החברה וכאשר היחס הזה חריג לאחד מהכיוונים – זה סימן – למכור או לקנות…


אני אחזור שוב על הסוד הגדול שטמון כאן: כאשר אנחנו בודקים כיצד נראה מאזן , רווח , תזרים של חברה לאורך שנים לעומת מחיר החברה , קל להבין האם החברה נסחרת בזול ביוקר או סביב הערך הפנימי שלה ,

בגרף שמצורף לפוסט ניתן לראות שמחיר החברה חצה את הערך הפנימי של החברה במהלך שנת 2008.

זה נכון שאי אפשר לדעת מהו הערך הפנימי המדוייק של החברה , אבל זה גם לא חשוב לדעת את הערך המדוייק , כמשקיעי ערך אנחנו מחפשים את העיוותים בהם החברה נמכרת בהרבה מתחת לערך הפנימי שלה ואת זה קל יחסית למצוא במבט ארוך שנים.

הבעיה היא כמובן שבדרך כלל החריגות ביחס בין מחיר החברה לתזרים ולרווח או ההון – כלפי מעלה או מטה יקרו בזמנים שבהם כול השוק כולו יעלה מאוד או ירד מאוד.

אבל אז נכנסת לתמונה – תאוות הבצע במקרה של שוק משגשג , או פחד נוראי במקרה של ירידות חזקות , במקרים האלו אין לנו פשוט ברירה אלא לפעול נגד הזרם , ובכול הכוח.

כדי לקנות מניה בתנאים כאלו של פחד ואי וודאות נדרשת אמונה חזקה בכך שזהו המעשה הנכון , ואותו כנל גם במקרה ההפוך שבו כולם קונים מניות כי "המחיר יכול רק לעלות" גם במקרה הזה נדרש כוח רצון עצום כדי להתמודד עם הסביבה ולכן המשקיע צריך להבין גם בפסיכולוגיה של השקעות – בהבנה של הטבע האנושי , ולא רק בהבנת ניתוח חברות…


גבי זי

תרגום מכתבי באפט 1988 – חלק 16

 

 

 

סוף הדיון בנושא תאוריית השוק היעיל

באופן טבעי העובדה שסטודנטים למדו את תאוריית השוק היעיל , ומשקיעים נאיביים – מקצוענים – בלעו את התאורייה תרמה רבות לנו ולכול מי שהלך בעקבות גראהם.

בכול מימד של התחרות בין אם זה מימד פיננסי , מנטלי או פיזי זהו יתרון עצום שיש לך מתחרים שלמדו ומאמינים בכך שזה חסר תועלת אפילו לנסות …

בנקודת מבט אגואיסטית כול אלו שהולכים בעקבותיו של גראהם היו צריכים כנראה לתרום כסאות כדי להבטיח שהאקדמיות תמיד ימשיכו ללמד את תאוריית השוק היעיל.

למרות כול מה שנאמר , מן הראוי לומר עכשיו מילת אזהרה:

עסקאות ארביטרז' נראו מאוד קלות בעבר הקרוב , אבל זה לא תחום ההשקעות שמבטיח את ה 20% רווח בשנה . זה אפילו לא מבטיח רווח בכלל. כמו שציינתי השוק יעיל בצורה הגיונית רוב הזמן: על כול הזדמנות של עסקת ארביטרז' שהחלטנו לעשות  ב 63 השנים שעברו  , היו המון עסקאות שבהם החברות היו מתומחרות בצורה יעילה ביותר.

משקיע אינו יכול להשיג תשואות טובות ממניות רק  על ידי אימוץ פשוט של דרך ספציפית אחת בהשקעות – קטגורית או בעלת אופי מסויים.

השגת התשואות האלו אפשרית רק על ידי הערכת העובדות בזהירות ותרגול מתמשך של משמעת.

השקעה באמצעות עסקאות ארביטרז בלבד היא לא אסטרטגיה טובה יותר מאשר בחירת תיק מניות על ידי זריקת חיצים.

רישום המניות בבורסה בניו יורק

המניות של בארקשייר נרשמו בבוסה הניו יורקית ב 29 לנובמבר 1988. בעמודים 50-51 אנחנו מפרטים את המכתב ששלחנו לבעלי המניות שרצו לדעת על הרישום.

אני רוצה להבהיר עוד נקודה שלא מופיעה במכתב למרות שהסיבוב הנרחב שלנו במסחר בבורסה בניו יורק הוא עשר מניות ביום (גבי זי: כלומר אין הרבה מסחר במניה) בכול זאת ניתן לקנות ולמכור כול מספר של מניות.

המטרה שלנו ברישום לבורסה בניו יורק  כפי שמוסבר במכתב היא להפחית את עלויות הקניה והמכירה של המניות שלנו. אנחנו מאמינים שהמטרה שלנו הושגה.

הפער בין מחירי הביקוש לבין מחירי ההיצע הוא הרבה יותר נמוך במהלך המסחר בבורסה בניו יורק מאשר הפער שקיים במסחר ישיר על ידי עושי השוק  (over-the-counter market)  

(גבי זי: לפני הרישום לבורסה בניו יורק המניות של בארקשייר נסחרו בצורה ישירה בין הקונים והמוכרים בפלטפורמה מיוחדת למניות שאינן סחירות בצורה רישמית בבורסה בניו יורק.)