תרגום מכתבי באפט – 1987 חלק 17

 

 

 

תרגום מכתבי באפט , מכתב שנת 1987 חלק 17.

 

 

 

באפט ממשיך לדון ביתרונות ובחסרונות בין חברות בבעלות מלאה , לבין חברות בבעלות חלקית שנסחרות בבורסה.

גם בחלק הזה של המכתב מסתתרת תובנה חשובה שבאמצעותה באפט עשה את ההון שלו: הוא מחפש חברות שקל להעריך את הרווח העתידי שלהם , באמצעות היסטוריה יציבה וארוכת טווח:

החסרונות של הבעלות על חברות סחירות בבורסה לפעמים הופכות ליתרון עצום:

מידי פעם שוק המניות מציע לנו את האפשרות לקנות עסק מדהים במחיר מצחיק , המחיר הזה לפעמים נמוך באופן דרמטי מהמחיר בשוק המניות בדרך כלל.

למשל את מניית וושינגטון פוסט קנינו בשנת 1973 במחיר של 5.63 $ למניה , ואילו בשנת 1987 רק הרווח התפעולי שלה אחרי מס היה 10.3 $ למניה !

באופן דומה קנינו את גאיכו במחיר ממוצע של 6.67 $ למניה במשך השנים 1976 , 1979 , 1980, ואילו הרווח התפעולי שלה בשנת 1987 היה 9.01 $ למניה!  במקרים כאלו מר שוק מוכיח את עצמו כחבר ממש טוב…

ישנה אירוניה חשבונאית מאוד מעניינת בהשוואה בין החברות שנשלטות על ידנו בצורה מלאה לבין החברות בטבלה למעלה (גבי זי: זוהי הטבלה מחלק 15 של המכתב ) שבהם יש לנו רק זכויות מועטות מכיוון שהם חברות סחירות בבורסה.

אתם יכולים לראות מהטבלה ששוי השוק של החברות הללו עובר היום את ה 2 מיליארד דולר , כשקנינו אותם בכרבע מהסכום הזה , למרות זאת בדוחות שלנו מופיע שהחברות הללו ייצרו רק 11 מיליון דולר של רווח לאחר מס עבור בארקשייר…

הסיבה לכך היא שחוקי החשבונאות מכתבים לנו לרשום כרווח רק את הכסף שחולק לנו כדיבידנד – הרווח האמיתי שלנו הוא בעצם החלק שלנו ברווחים שלהם שעמד  על כ 100 מיליון דולר בשנת 1987!

מצד שני בחברות שנשלטות על ידנו בצורה מלאה ההיפך הוא הנכון: כאן אנחנו מראים את כול הרווח של החברות כאלו הוא הרווח שלנו אבל שווי הנכסים שלנו נשאר קבוע – ערך החברה פשוט לא משתנה בנכסים שלנו , לא משנה כמה ערך החברה עולה ועולה אנחנו עדיין נמשיך לרשום אותו לפי ערך הקנייה שלנו.

הגישה שלנו אל מול הסכיזופרניה החשבונאית הזו היא פשוט להתעלם מה GAAP  ולהתמקד ברווחים על כוח הרווח העתידי של החברה גם בעסקים שנשלטים על ידנו וגם בעסקים שאנו מחזקים דרך שוק המניות.

(גבי זי: באפט מתמקד בחברות שבהם כוח הרווח העתידי יגדל עם הזמן , הגדילה הזו מבוססת על הגדילה בהון של החברה , הגדילה בהון של החברה מבוססת על הקצאת הון נכונה – הזרמת כול הרווחים בחזרה לחלק התפעולי של החברה תוך שמירה על אותו שיעור של תשואה להון גבוהה, ואז כשההון גדל גם הרווחים גדלים ביחד איתו.

זו בעצם כול התורה: חפשו חברות עם היסטוריה של תשואה גבוהה להון , חברות שמזרימות את הרווחים בחזרה להון כך שההון הולך וגדל ואיתו ביחד הרווחים… )

בגישה הזו אנחנו בעצם קובעים מה הרווח של החברה עבורנו – כך אנחנו שומרים על עצמאות גם מחוקי החשבונאות כפי שהם נרשמים בספרים שלנו וגם מהערך הטיפשי שמר שוק מחליט לפעמים לקבוע לעסקים הללו. רק ערך העסק הוא מה שמעניין אותנו באמת ואותו אנחנו מתכוונים להגדיל בצורה הגיונית (בעצם , עדיף לנו שהוא יגדל בצורה לא הגיונית …) בשנים הקרובות.

הקצאת הון בחברה תרגום מכתבי באפט – 1987 חלק 16


 

 

 

 

בחלק הזה באפט נוגע באחד מעקרונות הניהול החשובים ביותר בחברה – כיצד החברה מקצה את ההון שלה.

מה החברה עושה עם הרווחים שלה , כיצד היא משקיעה אותם , האם הרווח מחולק לבעלי המניות , האם הרווח מחולק למנהלים , האם הרווח מושקע בחזרה בפס הייצור.

למעשה זהו אחד מעקרונות המפתח החשובים ביותר למשקיעי ערך כדי לבחון את החברה.

צרפו לעקרון הזה את העקרון הראשון החשוב של באפט של תשואה גבוה להון ותקבלו גדילה אקספוננציאלית בשיעור מדהים…


תרגום מכתבי באפט 1987 חלק 16.


הייתי אומר שלהחזקה של חברות בשליטה מלאה , לעומת החזקת חלק ממניות החברה שנסחרות בשוק ישנם שני יתרונות בולטים:

אם אנחנו שולטים בחברה אנחנו יכולים להקצות את ההון שלה בעצמנו בניגוד לחברות סחירות ששם אין לנו בכלל מה לומר בנושא הזה ואם יש לנו מה לומר ההשפעה שלנו מאוד קטנה.

הנקודה הזו היא מאוד מאוד חשובה כי רוב ההנהלות אינן מיומנות בהקצאת ההון שלהן בצורה נכונה. רוב המנהלים הגיעו לפסגת החברה כי הם מאוד טובים במיומנות כמו מכירות , ייצור , הנדסה , ניהול ולפעמים הם פשוט טובים בפוליטיקה הפנים ארגונית…


ברגע שהם הופכים להיות מנהלים בכירים הם מתמודדים עם בעיות חדשות , עכשיו הם צריכים לקבל החלטות של מה לעשות עם הכסף בקופה – זוהי משימה קריטית לחברה וזו הפעם הראשונה שהם נתקלים בה והיא לא פשוטה בכלל.

כדי להסביר את הנקודה הזו אני אמשיל את העניין הזה : תדמיינו לעצמכם מוזיקאי מאוד מאוד מוכשר אבל הפעם המשימה שלו היא לא להופיע מול הקהל באולם הכי גדול והכי נחשב בארץ – אלא פתאום הוא מקבל משימה לנהל את כלכלת המדינה…


לפעמים חוסר המיומנות של מנהלים בהקצאת ההון של החברה היא עניין לא קטן בכלל , למשל : מנהל כספים של חברה שמחליט להשקיע בחזרה את הרווחים של החברה  בשיעור של  10% מהערך שלה בספרים בשנה  – במשך 10 שנים גורם לכך שיותר מ 60% מההון של החברה הלך לאיבוד !!!

מנהלים שמבחינים בבעיה שיש להם בניהול ההון של החברה – ולא כולם מבחינים בבעיה הזו , ינסו בדרך כלל לגשת לצוות שלהם , ליועצים שלהם , לבנקאים שלהם כדי שיפצו על הפסדי ההון הללו.

(גבי זי: לצוות שלהם בחברה על ידי קיצוצים … , לבנקאים על ידי הלוואות…)

צ'רלי ואני בחנו הרבה פעמים את התוצאות של "עזרה" מהסוג הזה…

לדעתנו זו פשוט ניסיון לעקוף את בעיית הקצאת ההון במקום לפתור אותה.


בסופו של דבר המון הקצאות לא אינטליגנטיות קיימות בתאגיד שנקרא אמריקה.

בארקשייר הייתה ברת מזל תמיד בנושא הזה מכיוון שהחברות שבהן אנו שולטים בשליטה מלאה השתמשו בהון תמיד בצורה נכונה ובחלק מהמקרים בצורה מבריקה.

(גבי זי: בארקשייר לא חילקה דידבדנדים , את ההון המצטבר שלה מהרווחים היא תמיד מקצה בצורה אחת – השקעה בחברות נוספות שיניבו עוד רווחים , או השקעה בתוך החברות עצמן כדי שההון יגדל לפחות באותו שיעור… )


היתרון השני באחזקת חברות בשליטה מלאה ביחס לחברות שנסחרות בבורסה קשור למיסים.

בארקשייר כתאגיד שמחזיק חברות סופג שיעור מס מאוד גבוה בבעלות על חברות בצורה חלקית , הבעיה הזו לא קיימת באחזקה מעל 80% או יותר.

הבעיות הללו ליוו אותנו תמיד אבל בשנה האחרונה הם הוחרפו בצורה משמעותית בעקבות השינויים בחקיקת המס. כתוצאה מזה עסק שאנו מחזיקים בפחות מ 80% צריך להרוויח ב 50% יותר מאשר עסק שבו אנו מחזיקים במעל 80% כדי שהרווח שאנו רואים משני החברות יהיה שווה !


גבי זי

מר שוק תרגום מכתבי באפט – 1987 חלק 14

 

 

 

 

 

המשך ההסבר של באפט על מר שוק , קטע חובה – אפילו יותר מהקודם.

 

 


  תרגום מכתבי באפט חלק 14


…אבל כמו סינדרלה והשעון שמתקתק לחצות – גם אתה צריך להיות מודע לאזהרה אחת או שהכול יהפוך לדלעת ועכברים: התפקיד של מר שוק הוא רק לעזור לך ולא להדריך אותך.

הארנק שלו הוא זה שעוזר לך בעצם כול הזמן ולא החוכמה שלו.

אם יום אחד הוא מופיע במצב רוח טיפשי במיוחד יש לך את האפשרות להתעלם ממנו או לנצל את המצב , אבל אם תושפע ממצב הרוח שלו – יקרה לך אסון – העגלה שלך כמו של סינדרלה תהפוך מיד לדלעת ועכברים.

זה ברור שאם אתה לא מאמין שאתה יודע לנתח עסקים , ואתה לא מאמין שאתה מבין בחברות ויכול להעריך את ערכן יותר טוב ממר שוק – לא כדאי שתשחק את המשחק.

איך אומרים בפוקר: "אם אתה כבר משחק שלושים דקות את המשחק ואתה לא יודע מי הפראייר שמשחק בשולחן סימן שאתה הפראייר … "

האנלוגיה של בן גראהם על מר שוק נראית אולי מיושנת בעולם ההשקעות של היום ,

(גבי זי: את זה באפט כתב לפני 22 שנה … אבל הדברים כול כך עדכניים ורלוונטיים שזה לא להאמין. מי שניסה ללמוד מהחוכמה של מר שוק במהלך שנת 2008 ומכר בגלל הפסימיות בשווקים פשוט הפך לדלעת ועכברים , מי שניצל את העזרה של מר שוק וקנה בזול שמר על כרכרה מזהב רתומה לשמונה סוסים אבירים… )

האקדמיה והפרופסורים מדברים על השוק היעיל , גידור דינאמי ורמות חוב של חברות. העניין שהם מגלים בנושאים האלו מאוד מובן – טכניקות עלומות ומצועפות יכולות תמיד לעזור למשקיע.

אחרי הכול אף רופא אליל לא השיג תהילת עולם מכך שנתן עצה לקחת שני גלולות אספירין.

לעומת זאת הערך של ההבנה העמוקה ברזי השווקים הוא דבר מאוד חשוב למשקיע.

לדעתי הצלחה בהשקעות לא יכולה להיות מושגת על ידי נוסחה מתמטית או תוכנית מחשב או איתותים כאלה ואחרים שנובעים מהתנהגות מחירים בשווקים ובמניות.

המקור של ההצלחה הוא אחד: המשקיע יצליח על ידי הבנה טובה של העסק ושיפוט נכון של העסקים אותם הוא קונה , ביחד עם היכולת להתנתק מסערת האמוציות שמתרחשת בשווקים.

מהמאמץ שאני משקיע בלהתנתק ממה שקורה בשווקים ובמניות , גיליתי שזה מאוד עוזר לחשוב על הקונספט של בנג'מין גראהם על מר שוק . המחשבה הזו מאוד עוזרת להתנתק ולחשוב בצורה נכונה.

בעקבות דרכו של בן , צ'רלי ואני , נותנים לחברות שאנו מחזיקים לספר לנו את המצב שלהם על ידי התוצאות התפעוליות שלהם – לא על ידי ציטוטי מחירים באופן יומי ואפילו לא באופן שנתי – מחירי השוק הם לא אלו שקובעים את האם הצלחנו בהשקעה או לא.

השוק יכול להתעלם מהצלחה עיסקית למשך תקופה ארוכה אבל בסופו של דבר הוא יכיר בהצלחה הזו. כמו שבן אמר: "בטווח הקצר השוק מתנהג כמו מכונת הצבעה אבל בטווח הארוך הוא מתנהג כמו מכונת שקילה"

כול עוד הערך הפנימי של החברה ממשיך לעלות המהירות שבה מכיר השוק בהצלחה הזו אינה חשובה. למעשה אם השוק מתעכב בהכרה שלו בערך החברה האמיתי זה יכול להוות יתרון : זה נותן לנו צ'אנס לקנות עוד במחיר נמוך.

הרבה פעמים השוק מעריך את העסק יתר על המידה – יותר מהעובדות הכלכליות שקיימות בו – ואז אנחנו מוכרים את האחזקות שלנו בחברה. לעיתים אנחנו מוכרים את האחזקות שלנו למרות שמדובר בחברה שנסחרת מתחת לערכה אבל מצאנו משהו יותר ריווחי או יותר מובן עבורנו.

חשוב שנדגיש: אנחנו לא מוכרים עסק רק בגלל שהוא התייקר או בגלל שאנו מחזיקים אותו הרבה זמן. אנחנו מוכנים להחזיק את העסק לתמיד כול עוד התשואה על ההון שרץ בתפעול העסק מספקת אותנו , ההנהלה תחרותית וישרה והשוק לא מעריך את החברה מעל הערך האמיתי שלה.

גבי זי:

מסקנות מהקטע:

אסור שמצב הרוח של משקיע הערך יושפע ממצב הרוח של מר שוק , זה בעצם כול התורה במשפט אחד , שהשוק בפניקה אתה דווקא קונה למרות אי הוודאות והספקות …

השקעות ערך פירושם חשיבה אינדבידואלית – ללא תלות במר שוק – ללא תלות במה שכולם מסביב חושבים. אבל המסקנה הזו היא רק תנאי נוסף שמתלבש על בחירת החברות הנכונות  , אם מישהו יקנה חברות גרועות כשהשוק בפניקה הוא אולי יקנה אותן בזול אבל זה לא יבטיח לו עושר , לכן התנאי הזה מצריך גם הבנה טובה של העסק אותו קונים.

עוד משהו חשוב:

באפט מזכיר כאן את התנאי: "…כול עוד הערך הפנימי של העסק ממשיך לעלות…" – הכוונה שלו לדעתי היא כזו:

אם התשואה להון גבוהה ויציבה והרווחים של החברה מושקעים בחזרה בחברה – בהון של החברה , אז הרווח של החברה ילך ויגדל גם אם התשואה להון נשארת קבועה , היות וההון של החברה ממשיך לגדול אז כמובן שגם הרווחים , במצב כזה ברור שהערך הפנימי של החברה – הערך האינטרינזי שלה הולך וגודל.

מהי המסקנה האופרטיבית מהדבר הזה? חפשו חברות עם תשואה להון גבוהה ויציבה לאורך שנים שההון שלהם הולך וגדל בהתמדה , אלו חברות שינצחו את השוק בכול תחרות.  

גבי זי

תשואה להון – ההסברים , ROC , ROIC , ROE

 


במסגרת הפוסטים הקלאסיים בתורת השקעות הערך, ראיתי לנכון לעשות סדר בדברים ולהסביר את הלוגיקה שמתחבאת מאחורי שלושת החישובים המרכזיים בתשואה על ההון.


אז בואו ונתחיל : ראשית נסביר מה ההבדל בין ROC, ROIC  ו ROE:

בהסבר הזה השתדלתי לפשט את הדברים עד כמה שניתן – פשטות זה העיקר , כמו שעזרא אוחיון מטיף תמיד.

1. נתחיל מ ROC  – Return On Capital

                                                                     רווח

        ROC                    =    ___________________________                             

                                              מאזן פחות כלל החובות = הון עצמי


ROC  הוא פשוט ההחזר על ההון העצמי של החברה.

ההחזר הוא הרווח של החברה – אתם יכולים לחשב אותו על הרווח הנקי של החברה או לחילופין בקיצוניות השנייה בתזרים התפעולי של החברה כפי שראינו שבאפט עושה .

ניתן לבחור ברווח תפעולי , או להחליף את הרווח התפעולי (EBIT)  (זהו רווח לפני שירדו ממנו המיסים והוצאות מימון) ברווח תפעולי שכולל גם פחת ומוניטין (EBITDA),

איש איש לפי נטיות ליבו.

כל עוד המדידות מתבצעות על החברה לאורך שנים וגם אתם לא מחליפים את הפרמטרים שלפיהם אתם בוחנים את החברה שלכם זה לא כול כך משנה אפילו אם תבחרו ברווח הנקי – שנחשב כמוקצה מחמת מיאוס לפי האנליסטים – כנראה שבכל זאת תצליחו. עיקביות זה שם המשחק.

במכנה יש לנו כאן את הכסף של החברה , כלומר את הכסף שברשות החברה שהוא שייך לה – כי יש לה גם כספים שלא שייכים לה – חובות בצורה של אגחים נושאי ריבית לציבור או חובות נושאי ריבית לבנקים.

הרעיון בחישוב הפשוט הזה הוא לבדוק כמה כסף החברה עושה על הכסף שלה ממש , כסף שהוא לא חובות.


2. Return On Invested Capita

                                                         רווח

ROIC         =      _______________________________

                           סך הנכסים פחות חובות שוטפים פחות מזומנים


זהו החזר על הון מושקע , המונה כאן יכול להיות בדיוק כמו מקודם ההבדל הוא במכנה:

המכנה במקרה הזה כולל גם את החובות הקבועים של החברה כלומר את החובות שזמן החזרתם הוא למעלה משנה – חובות לטווח ארוך , אבל הוא לא כולל את המזומנים של החברה.

הרעיון בחישוב הזה הוא לבודד את ההון שמשמש את החברה ליצירת הרווחים שלה – הרי החובות השוטפים שלה – הכסף שהיא צריכה להחזיר בזמן הקרוב אינו תורם לרווחים התפעולים שלה , גם הכסף המזומן שכרגע שוכב בבנק – יורד במשוואה כי הוא לא תורם לרווחים שלה , מה שמעניין אותנו זה רק הכסף שמשמש לרווחים , לכן זה נקרא הון מושקע – הון שלא כולל כספים שבזמן הקרוב יתאדו להם…

אז לסיכום הרעיון פה הוא לבדוק כמה כסף החברה עושה באמצעות הכסף שעושה באמת את הכסף.

3.  Return On Equity

                                                           רווח

ROE              =                     ______________

                                             ערך המניות המונפקות 


גם כאן המונה יכול להיות מה שתחפצו – רווח תפעולי , נקי או תזרימי – איש איש ונטיות ליבו. אם כי כשמחשבים את ההחזר על EQUITY   נוהגים דווקא כן לעשות זאת על הרווח הנקי או על רווח לפני מס .

אני רוצה להדגיש שישנם הרבה אנליסטים ואקדמאים שאינם מבדילים בין ROC ל ROE  , וגם לדעות האחרות ההבדל ביניהם הוא לא גדול , ההבדל הוא בתפיסה וכפי שיוסבר מיד.

 

הרעיון כאן הוא לבדוק את הרווח לבעלי המניות – כמה כסף עשו בעלי המניות על המניה שלהם – ולא כמה כסף החברה עשתה על ההון העצמי שלה , זהו רעיון שונה מ ROC , הרעיון הוא לבדוק כמה כסף אתה או משקיעים אחרים  הרווחתם על ההון שהשקעתם בחברה .

לכן מחלקים את הרווח שהחברה הרוויחה בערך של כול המניות שנסחרות על ידי הציבור בשוק .

שימו לב לנקודה חשובה – לא מדובר פה בשווי השוק של החברה לפיה היא נסחרת בשוק אלא רק לחלק מהסכום הזה – החלק שסחיר לציבור בבורסה . ובמילים אחרות – קנית את החברה ב X כסף , כמה הרווחת ? , ככה באפט מחשב את ה ROE.


מתחבאת בנקודה הזו בעיה עצומה: לפי איזה שווי יחשבו את מחיר המניה – האם לפי המחיר הנוכחי או לפי המחיר בשעת הקניה ?

באפט כזכור לכם ענה כבר על השאלה הזו באחד המכתבים בעבר ,

חידה לקוראים : באיזה מכתב ? ומה הוא ענה? 

לעומתו ישנם הרבה אנליסטים שלא מבדילים בין הROC ל ROE ולדידם ה EQUITY הוא פשוט ההון העצמי של החברה שהושג  באמצעות הבורסה. 

עוד נקודה אחת (ואחרונה…) מהותית וחשובה מאוד בחישוב התשואה להון לפי כול אחת משלוש הדרכים שהבאנו פה:

את התשואה להון מחשבים על ידי חילוק התשואה הנוכחית בהון מלפני שנה.

למשל את ה ROIC   של טבע מחשבים כך : הרווח – תזרים של טבע מהדוחות של שנת 2009 בהון המושקע של טבע מהדוח של שנת 2008.

הרעיון פה הוא לבדוק כמה החברה הרוויחה השנה על ההון שלה , וברור שההון שיש לה עכשיו לא היה קיים בתחילת השנה , הרווח של עכשיו נוצר מההון לפני שנה , ולא מההון של השנה כמו שהרבה טועים לחשב…

הסתייגות קטנה למה שאמרנו פה – גם מי שמחשב את התשואה השנתית הנוכחית חלקי – ההון – ההון המושקע – הון בעלי המניות – הנוכחי לא טועה בהרבה כי ההבדלים בהון משנה לשנה לא מהותיים בדרך כלל. (שימו לב זה רק בדרך כלל , לכן בדרך כלל מי שיחשב כך לא יטעה בהרבה …)


גבי זי

 

היחס בין מוניטין לתהליך חישוב התשואה על ההון

 

 

 

ניתוח ערך קלאסי:  מוניטין בחישוב תשואה על ההון

 

 

בשנת 2006 חברת פרוקטר אנד גמבל (קמעונאית ענק – סימול PG) קנתה את חברת ג'ילט בעסקת ענק שעלתה לה 57 מיליארד דולר.

פרוקטר האמינה בשעתו שהרכישה הזו תגרום לסינרגיה גדולה בעסקים שלה ותתרום להגברת המכירות שלה באופן מהותי

הרכישה הזו השפיעה כמובן בצורה מאד עקרוני על המאזן שלה:

ניתן לראות שכמות המזומנים קטנה , החוב גדל והנכסים הלא מוחשיים של PG גדלו גם כן.



מאזן לפני הרכישה – 2005

מאזן אחרי הרכישה – 2006

מזומן

8123

7826

נכסים שוטפים שאינם מזומן

12206

16503

רכוש קבוע

14332

18770

מוניטין

19816

55306

נכסים לא מוחשיים- אחר

4374

33721

חובות קצרי טווח

11441

2128

חובות ארוכים

12887

35976

חובות – אחר

5126

16826

הון בעלי המניות

18475

62908


בשנת 2006 פרוקטר דיווחה על רווח תפעולי לפני מס של 14,150 מיליון דולר (כ 14 מיליארד דולר) שיעור המס שהיא שילמה באותה שנה עמד על כ  30%.

אז בואו וניגש לשאלה המהותית:

איך מחשבים את התשואה להון המושקע שלה ,לאחר הקניה האם ההון המושקע שלה כולל את המוניטין החדש או לא כולל ?

לפני שנענה על השאלה הזו בואו ונבחן את התוצאות של שני החישובים.

                                                                    EBIT

החזר על הון מושקע    =           ______________________

                                                    Debt + Equity – Cash

אם נכלול את המוניטין החדש בהון המושקע של החברה נקבל :    

                                       

                                                14150*(1-0.3 מס)

10.6%                  =       _______________________

                                       2128+35976+62908-7826

אם לא נכלול את המוניטין החדש בהון המושקע נקבל :

 

                                                14150*(1-0.3 מס)

26.1%                =       __________________________

                                  2128+35976+62908-7826-55306

אנחנו רואים שישנה בעיה מהותית בחישוב ההון המשוקע כסך המאזן פחות החוב והכסף המזומן – גם אם ניקח בחשבון את המוניטין וגם אם לא ניקח אותו בחשבון:

אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו התשואה להון המושקע מאוד גבוהה רק בגלל שהשמטנו את המוניטין מהמאזן מפני שההון המשוקע הזה הושקע בחברה. הוא באמת הון שהושקע בקניית חברה חדשה ולכן מן הראוי שהוא כן יוריד את התשואה להון המושקע.

מצד שני זה הרי לא הון אמיתי … הוא לא קיים בפועל הוא נוצר מכך שהחברה הקונה ( GP במקרה הזה) שילמה על ג'ילט מחיר הגבוה בהרבה ממחירה בשווקים , וגם גבוה בהרבה ממחירה בספרים ( BOOK VALUE )

אז איך מחשבים את התשואה להון המושקע במקרה הזה ?

פרופסור אסווט דמודראן מאוניברסיטת שטרן עונה על השאלה הזו במאמר שעוסק בחישוב התשואה להון מושקע את התשובה הבאה:

כמו שכבר אמרנו המוניטין מורכב בעצם משני חלקים :

  1. הוא נוצר מכך שהחברה הקונה שילמה על החברה הנקנית מחיר שהוא מעל המחיר שבה היא נסחרת בשווקים.
  2. לעיתים המחיר ששולם על החברה גם גבוהה מההון העצמי של החברה הנקנית.

אסווט מציע לחלק בין שני סוגי המוניטין הללו ולהחשיב בהון המושקע רק את ההון של החברה שנקנתה ולא את הפרמיה ששולמה מעל מחיר השוק.

למשל אם חברה נסחרת בשוק בשווי של 100 ויש לה הון עצמי של 70 וחברה אחרת קנתה אותה ב 120 , אז המוניטין בעצם הוא 50 = 70 – 120.

אבל אסווט מחלק את סכום המוניטין  לשני חלקים – 30 עבור ההפרש מהערך בספרים , כלומר מההון העצמי עד  שווי השוק של החברה ועוד 20 ששולמו מעל מחיר החברה בבורסה.

לדוגמה במקרה שלנו  GP שילמה בקניית ג'ילט מחיר ששיקף לג'ילט כ 15 מיליארד דולר מעל מחירה בשוק בתקופה שקדמה לקניה. כזכור סכום הרכישה היה כ 57 מיליארד דולר = 15 + 42 .

אותם 15 מיליארד דולר אינו סכום שהושקע בהון החדש של  GP  זהו בעצם ההבדל בין ערך החברה שמשתקף על ידי מר שוק לבין ערך החברה כפי שמשתקף על ידי הנהלת GP. ההבדל  הזה הוא ערך  הסינרגיה המשותפת בין החברות והוא לא קשור להון החברה.

לכן התשואה להון המושקע במקרה הזה תהיה:

 

                                                14150*(1-0.3 מס)

%18.7          =           _____________________________

                                   2128+35976+62908-7826-40306


זהו בעצם סוג של ממוצע שלוקח בחשבון רק חלק מהמוניטין לתוך ההון המושקע.

באופן כללי ההבדל בין תשואה להון מושקע שמחושבת עם המוניטין לבין תשואה להון מושקע שמחושבת ללא מוניטין מודגמת בגרף הבא:

העמודה השמאלית ביותר מראה את התשואה להון המושקע של כל החברות בארה"ב בשנת 2007 ללא מוניטין בכלל.

העמודה הימנית  ביותר מראה את התשואה להון המשוקע של כל החברות בארה"ב בשנת 2007 עם כול המוניטין.

ביניהם שאר העמודות מראות את התשואה להון המושקע בכלל החברות באחוזים שונים של המוניטין בתוך ההון המושקע.  ניתן לראות שככול שמורידים את המוניטין מההון המושקע כך עולה התשואה להון המושקע בכל החברות האמריקאיות .

עוד על מוניטין ניתן לקרוא גם כאן 

 

 

גבי זי.