תרגום מכתבי באפט – סיכום 1966

סיכום שנת 1966 נכתב ב25 לינואר 1967 .

לאחר עשור של פעילות באפט מסכם תשואה מצטברת של 1100%  , אין ספק שמדובר בתשואה לא נתפסת , ומדובר בבחור שהיה בן 25 בלבד שהקים את השותפות.

לעניות דעתי – היתרון הגדול של באפט אינה בחוכמתו הרבה למרות שהיא רבה.

הגדולה של באפט אינה ביכולת מדהימה לבחור מניות למרות שהיא באמת מדהימה.

 

הגדולה שלו היא בשליטה שלו על הרגשות ובאמונה שלו בדרכו.

 

לדעת ללכת נגד הזרם אם אתה מאמין בדרך שלך.

לדעת לקנות כשכולם מוכרים זה הדבר הקשה.

לדעת למכור כשכולם קונים זה הדבר הקשה.

 ובקיצור להתיחס למחירי השוק כזמני פעולה (קניה או מכירה בלבד ) ולא כמחירים האמיתיים של החברות שבהם הוא מחזיק- המחיר האמיתי של המניה נקבע רק לפיו.

כולם יודעים איזה מניות אני מחזיק , פרסמתי את התיק שלי כאן.

ואני חייב להודות שהרבה יותר קשה להחזיק אותם עכשיו ולדבוק בשני האסטרטגיות שבחרתי מאשר לבחור מניות טובות.

לבחור את המניות זה יחסית קל, להחזיק אותם בירידות חזקות או למכור אותם בעליות זה קשה, קשה מאוד….

 

___________________________________________________

 

השותפות חגגה את סיום העשור הראשון.

בשנת 66 הדאו ירד כ15.6% ואילו אנו עשינו כ20.4% , כלומר עברנו את מדד הדאו ב36%.

ההשג הזה מתאים לחגיגות העשור שלנו. זהו השג מדהים שלא יחזור שנית. הוא נגרם בעיקר בגלל ביצועים לא טובים של המדד. המדד הזה מורכב בעצם מהמחיר הדולרי המשוקלל של 30 החברות הגדולות שנסחרות בבורסה הניו יורקית. כתוצאה מזה אם חברות מסויימות נסחרות במחיר מאד מאד גבוה ההשפעה שלהם על המדד היא חסרת פרופורציות. ולכן אם הביצועים של אותם חברות עלוב בשנה מסויימת – כל המדד יהיה עלוב באותה שנה.

תוסיפו לזה סלידה חזקה של הציבור ממניות "בלו –צ`יפ" ותקבלו ירידה של 15% בשנה הנוכחית.

 

מצורפת הטבלה של ביצועי המדד בשנים האחרונות מול ביצועי השותפות המלאה והמוגבלת:

 

 

שנה

רווח של השותפות המוגבלת ב%

רווח לשותפות המלאה ב%

הדאו ב%

רווח מצטבר לשותפות המוגבלת ב%

רווח מצטבר לשותפות המלאה ב%

רווח מצטבר הדאו ב%

1957

9.3

10.4

-8.4

9.3

10.4

-8.4

1958

32.2

40.9

38.5

44.5

55.8

26.9

1959

20.9

25.9

19.9

74.7

95.9

52.3

1960

18.6

22.8

-6.3

107.2

140.6

42.9

1961

35.9

45.9

22.4

181.6

251

74.9

1962

11.9

13.9

-7.6

215.1

299.9

61.6

1963

30.5

38.7

20.6

311.2

454.5

94.9

1964

22.3

27.8

18.7

402.9

608.7

131.3

1965

36.9

47.2

14.2

588.5

943.2

164.1

1966

16.8

20.4

15.6-

704.2

1156

122.9

 

§         הטבלה לוקחת בחשבון דיבידנדים שחולקו בתקופה הזו.

§         כול ריווחי השותפות הם לאחר כל ההוצאות לפני חלוקת כספים לשותפים.

 

 

 

חברות השקעה אחרות:

 

אני שוב מביא כרגיל את תוצאות החברות ההשקעות הגדולות .

 

 

שנה

MASS INV TRUST

LEHMAN

TRI CONT

INVESTORS STOCK

הדאו ב%

1957

-11.4

-11.4

-2.4

-12.4

-8.4

1958

42.7

40.8

33.2

47.5

38.5

1959

9

8.1

8.4

10.3

19.9

1960

-1

2.5

2.8

-0.6

-6.3

1961

25.6

23.6

22.5

24.9

22.4

1962

-9.8

-14.4

-10

-13.4

-7.6

1963

20

23.7

18.7

16.5

20.6

1964

15.9

14

13.6

14.3

18.7

1965

10.2

19

11.1

9.8

14.2

1966

7.7-

2.6-

6.9-

10-

15.6-

 

הממוצע בשנים האחרונות לשנה ב% :

 

השותפות של באפט

MASS INV TRUST

LEHMAN

TRI CONT

INVESTORS STOCK

הדאו ב%

28.8

8.1

9.1

8.3

7.3

8.3

 

אז מה באמת ההבדלים ביננו:

1.      חברות השקעה נתונות להגבלות גם חיצוניות וגם פנימיות ולנו אין את אותם הגבלות.

2.      חברות השקעה מפזרות את ההשקעה שלהם ואנחנו לא. (מה שאומר שההסתברות שלהם להיות הרבה יותר גרועים מהמדד כמעט ולא קיימת, אצלנו לעומת זאת תתכן שנה שבה המדד יעקוף אותנו בהרבה.)

3.      מנהלי הכספים שם אינם שואפים לתשואות חריגות מענין אותם להיות "ממוצעים".

 

בכל זאת אני רוצה לציין שישנם קרנות נאמנות והשקעות פרטיות בעלות ביצועים מדהימים לא פחות מאתנו ואף יותר. הם לא עובדים בשיטות שלנו והם לגמרי שונים באופן הפעולה שלהם מאתנו. מנהלים אותם אנשים מבריקים עם מוטיבציה אדירה וזה רק הוגן שאציין שהם קיימים.

 

 

טרנדים בעסק:

 

התוצאות שהשגנו בעשור שחלף לא יחזרו שוב.

אין סיכוי להשיג אפילו תוצאות קרובות לאלו שוב.

הם יכולים להיות מושגים שוב במשך 10 שנים רק על ידי בחור בן 25 עם 105,000$ הון התחלתי של כל השותפים שלו , שמאוד מאוד רעב לכסף ופועל בסביבה של שוק שמתאימה לפילוסופית ההשקעה שלו.

 

זה כנראה לא יושג על ידי בחור בן 36 , משומן בכסף… שיושב על 54 מליון דולר.

עכשיו יהיו לבחור הזה עשירית מהרעיונות שהיו לו בעבר.

 

השותפות שלנו נוסדה על הגדה המערבית של נהר המיזורי על ידי 4 חברי משפחה ועוד 3 חברים קרובים. באותה תקופה היו המון עסקים שנסחרו בפחות מ"ערך לבעלים הפרטי" – זה היה הקרטיריון הראשון שלנו לבחירת עסק. היה אז גם שטף של הצעות לקנות מניות מהקטגוריה הרביעית (-תרגיל). הבעיה אז תמיד היתה איזו לקנות ולא מה לקנות .

 

בשנים האחרונות המצב השתנה באופן דרמטי לרעה. מאוד קשה לי למצוא כיום חברות מתומחרות מתחת לערכן הפנימי ועם סיכוי לעקוף את המדד ב10%. ב3 השנים האחרונות הצלחנו למצוא כל שנה רק 2 או 3 חברות כאלו כל שנה. לפני 10 שנים היו לנו כמה תריסרים של חברות כאלו כל בשנה.

מה השינוים שגרמו לכך , ובכן לדעתי אלו הם הסיבות לכך:

1.      סביבת השוק השתנתה.

2.      הגודל שלנו לא מאפשר לנו לבחון חברות קטנות כאלו ששם עדיין הסיכוי קיים.

3.      התחרות בענף גוברת.

 

ברור שעסק שבנוי על זרם קבוע של רעיונות כאלה הוא הרבה יותר טוב מעסק שבנוי על זרזיף וטיפטוף של רעיונות של השקעה וזה כי יש יותר סיכוי להצליח כאשר יש יותר רעיונות להשקעה.

מצד שני כשאין הרבה רעיונות קל יותר לבחון אותם לעומק ולהגיע לתוצאות יותר טובות.

 

העובדה שהתנאים האלו השתנו וכעת קשה יותר למצוא מניות כאלו – לא תיגרום לי לחפש מניות מסוג אחר. פילוסופית ההשקעה שלי לא תשתנה רק מפני שאני לא מוצא מניות כאלו. אני לא אתחיל להשקיע בחברות שמייצרות מולכים למחצה או מעגלים משולבים כי אני לא מבין בתחומים האלה יותר מאשר אני מבין בהפרית ארנבות. לכן אני לא אשקיע בזה. אני משקיע רק במניות שאני מבין מה הם עושות.

 

אני גם לא אשקיע במניות בגלל שיש לי השערה מה כיוון השוק הולך להיות. בשנים האחרונות צורת השקעה כזו הפכה להיות מאוד אופנתית (גם בארץ האופנה היא לקנות מניות בגלל תחזית  עתידית של המניה על סמך הגרף שלה מה שנקרא בלשון העם `ניתוח טכני` –   גבי). זה נראה ככסף קל אבל זה לא משביע את האנטלקט שלי וגם לא מתאים לטמפרמנט שלי. הכסף שלי לא יהיה שם ולכן גם לא אוכל להשקיע עבורכם בשיטה כזו.

 

אני מבטיח להמשיך לחפש רעיונות להשקעה ולמצות מהם את מלוא הפוטנציאל ואם לא אמצא יותר פשוט אודיע לכם.

 

אנליזה של תוצאות 1966:

 

כל קטגוריות ההשקעה (במכתב השנתיים האחרונים מוסבר מה זה בדיוק כל קטגוריה – גבי) שלנו עשו השנה יפה מאוד , סה"כ הרווחנו כמעט 9 מיליון דולר מחולקים בצורה הבאה:

 

קטגוריה

השקעה ממוצעת

רווח

שליטה

17,259,342

1,566,302

כללי -בעלים פרטיים

1,359,340

1,004,362

כללי – מוערכות בחסר

21,847,045

5,124,254

תרגילים

7,666,314

1,714,181

שונות כולל אגחים

1,332,609

18,422-

הוצאות כלליות

 

483,946-

 

סה"כ רווח

8,906,701

 

 

(באפט מביא כאן 6 הערות על הטבלה שלו ורובן בעצם הסתייגויות על הדיוק של הטבלה, לכן קחו בחשבון שהטבלה לא ממש מדוייקת. אני בחרתי לא להביא את כל ההערות – גבי )

 

 

שליטה – כאן היו לנו 3 מקורות עיקריים לרווח השנה:

1.      עסקים שאנו מחזיקים שהרוויחו כסף השנה .

2.      רכישות נוספות של מניות בחברות שכבר בשליטתנו.

3.      אחזקות של החברות שנמצאות בשליטתנו של מניות שעלו במשך השנה.

 

בתחום הזה היה לנו פשוט מזל שלא החזקנו נכסים שנסחרים בשוק המניות הכללי במשך השנה הנוכחית שסבלה מירידות. אותו כסף אם היה מושקע בשוק הכללי היה כנראה מפסיד.

 

מניות כלליות על בסיס בעלים פרטיים – באמצע שנת 65 התחלנו לקנות מניות של חברה שנמכרה מתחת לערכה באופן קיצוני. העסק היה ממש פשוט כך שיכולנו לבדוק אותו בקלות וגם להשוות אותו למתחרים בצורה קלה. ראינו את החולשות , את הקשרים עם המפיצים עם הספקים עם הלקוחות , עובדים לשעבר וכולי. בגלל מצב השוק היתה לנו תקווה שנצליח לרכוש חלק נכבד מהחברה בלי להעלות את המחיר יותר מידי.

בסוף שנת 65 כבר היו לנו כמעט 2 מליון דולר מושקעים בחברה , בשעה שהערך שלהם כבר היה כמעט 2.4 מליון בגלל ביצועי החברה במשך שנת 65.

הייתי מעדיף כמובן שהמחיר דווקא ירד ולא יעלה בגלל שהיינו בעצמו של תהליך קניה. כמובן שזה היה מוריד את הביצועים של שנת 65 אבל בטווח הארוך הרווח שלנו היה יכול להיות הרבה יותר גדול. העבודה שהמחיר עלה תוך כדי הקניה גרם להאטה בתהליך הקניה שלנו והוריד את הרווח הצפוי שלנו.

יש לנו פה דוגמה קלאסית שבה ניתן לראות שרווח בטווח הקצר לא עדיף על פני רווח בטווח ארוך – כי בכל זאת המשכנו לקנות את המניה במקום לממש את ה20% רווח שצברנו בסוף שנת 65. וקבלנו בסופו של דבר רווח הרבה יותר גדול – כמעט 70%.

 

בקטגורית המניות הכלליות שמוערכות בחסר – גם כאן השנה הטובה ביותר מבחינתנו. האטרקטביות של הקטגוריה הזו עם חוסר הסיכון שבה גרמו לנו להשקיע בה כמעט 40% מכלל ההון שלנו. מיקוד כזה של השקעה במקום אחד מחייב אותנו לאמת רווח באמת משמעותי.

אין לנו פה 15 חברות מפוזרות על פני 10 תחומים .בקושי יש לנו כמה רעיונות טובים ואנחנו מרכזים את כל הכסף ברעיונות הבודדים שיש לנו. ריכוזיות כזו של תיק מחייבת תנודתיות מאוד גדולה של המניות וחלק מזה ממש לא נעים, אבל אין לנו ברירה. סה"כ מה שמעניין אותנו זה הטווח הארוך ולכן על אף אי הנעימות הכרוכה בזה אני ממשיך בדרך הזו.

לא אכפת לי לסבול את ה`קוצים` האלה אם בטווח הארוך נראה רווחים. מה שכן אכפת לי זה להשקיע כסף במניה שאולי תהיה פחות בטוחה אבל גם פחות תנודתית. על מנת להיות ברור לשותפים אני אסביר זאת שוב – לא אכפת לי להפסיד כסף בטווח הקצר כול עוד בטווח הארוך הרווח מתשלם ובגדול. לכן אל תבהלו אם בטווח הקצר הרווח אם בכלל קיים לא מדהים.

 

בהקשר הזה שותף אחד אמר שאם אתה נמצא מתחת למים גם 5 דקות יכולות להחשב כטווח ארוך… זאת הסיבה שאנחנו כמעט ולא משתמשים בכסף בנקאי. בממוצע 10% מהערך הנקי שלנו היה כסף מולווה.

 

ארביטרז  – למרות שצפיתי שהקטגוריה הזו הולכת ודועכת עדיין השנה היא עשתה רווח יפה.

בחצי הראשון של השנה היה לנו רווח זעום בלבד ובחצי השני רווח מדהים.

 

 

שונות:

 

…..

 

המכתב הבא יסכם את החציון הראשון של שנת 67.

 

                                                וו. באפט

 

 

 

בתור משקיע בשוק התל אביבי אני חייב להסכים עם כך שה`רעיונות` להשקעה , כמו שבאפט קורה להם במכתב , לא תמיד רבים . קשה למצוא מניות שעונות על כל הקריטריונים מה שגורם לתיק תנודתי ומרוכז במספר מצומצם של מניות – יחד עם זה מנחמת העובדה שהמצב הזה לא חדש , ואפשר ללמוד מדרך התגובה של באפט מה לעשות:

לא לשנות גישה , לדבוק באותם עקרונות , להמשיך קדימה ול`העמיס` את הכסף על המניות שנבחרו.

אם למישהוא יש `רעיונות` טובים להשקעה הוא מוזמן לפנות אלי על מנת שאנתח אותם ואבדוק את כדאיותם.

                        בהצלחה

 

 

 

תרגום מכתבי באפט – חציון 1966

באפט מסכם את החציון הראשון של שנת 1966 .נכתב ב12 ליולי 1966

מכתב מעולה שעומד על כמה אמיתות שוק רלוונטיות במיוחד לשוק היורד של ימים אלו.

חוסר וודאות שולט והפנים של השוק כנראה כלפי מטה.

אז לכל אלו שאומרים בוא ונחכה עד שהמצב יתייצב …

לכל אלו שאומרים בוא ונחכה עד שהעליות יתחילו…..

באפט מביא כאן את דברי גראהם על הנושא וקובע כי אלו הדברים החשובים ביותר שנכתבו אי פעם בנושא ההשקעות.

 

___________________________________________________

 

בחצי הראשון של שנת 66 המדד ירד ב8.7% כולל דיבידנדים.

אנחנו לעומת זאת עלינו ב8.2% וזאת תוצאה לגמרי לא צפויה.

כמו שכבר אמרתי בעבר מספר רב של פעמים האופי של העסק שלנו הוא כזה שאף אחד לא יתאכזב –  כולם יזכו לחוות גם הפסדים שבהם ההון שלהם פשוט יתכווץ.

 

מצורפת הטבלה של ביצועי המדד בשנים האחרונות מול ביצועי השותפות המלאה והמוגבלת:

 

 

שנה

רווח של השותפות המוגבלת ב%

רווח לשותפות המלאה ב%

הדאו ב%

רווח מצטבר לשותפות המוגבלת ב%

רווח מצטבר לשותפות המלאה ב%

רווח מצטבר הדאו ב%

1957

9.3

10.4

-8.4

9.3

10.4

-8.4

1958

32.2

40.9

38.5

44.5

55.8

26.9

1959

20.9

25.9

19.9

74.7

95.9

52.3

1960

18.6

22.8

-6.3

107.2

140.6

42.9

1961

35.9

45.9

22.4

181.6

251

74.9

1962

11.9

13.9

-7.6

215.1

299.9

61.6

1963

30.5

38.7

20.6

311.2

454.5

94.9

1964

22.3

27.8

18.7

402.9

608.7

131.3

1965

36.9

47.2

14.2

588.5

943.2

164.1

חצי ראשון 1966

7.7

8.2

-8.7

641.5

1028.7

141.1

 

§         הטבלה לוקחת בחשבון דיבידנדים שחולקו בתקופה הזו.

§         כול ריווחי השותפות הם לאחר כל ההוצאות לפני חלוקת כספים לשותפים.

 

אם מישהו היה משקיע 100,00 $ בתחילת השנה

בחברת הרכב הגדולה בעולם (ג`נרל מוטורס)

בחברת הנפט הגדולה בעולם (standard of new jersey)

בחברת הקמעונאות הגדולה בעולם (sears)

….

…..

ובכל החברות הגדולות הוא היה מפסיד כ17 % כלומר גומר את החציון עם 83,00 $.

 

 

חברות השקעה אחרות:

 

אני שוב מביא כרגיל את תוצאות החברות המתחרות על מנת להראות שלעבור את המדד זה לא סיפור פשוט בכלל וגם המקצוענים ביותר , המתוגמלים ביותר והמקושרים ביותר בקושי מצליחים לעשות זאת.

 

 

שנה

MASS INV TRUST

LEHMAN

TRI CONT

INVESTORS STOCK

הדאו ב%

1957

-11.4

-11.4

-2.4

-12.4

-8.4

1958

42.7

40.8

33.2

47.5

38.5

1959

9

8.1

8.4

10.3

19.9

1960

-1

2.5

2.8

-0.6

-6.3

1961

25.6

23.6

22.5

24.9

22.4

1962

-9.8

-14.4

-10

-13.4

-7.6

1963

20

23.7

18.7

16.5

20.6

1964

15.9

14

13.6

14.3

18.7

1965

10.2

19

10.7

9.8

14.2

חצי ראשון:1966

7.9-

1-

5.2-

7.9-

8.7-

 

הממוצע בשנים האחרונות לשנה ב% :

 

השותפות של באפט

MASS INV TRUST

LEHMAN

TRI CONT

INVESTORS STOCK

הדאו ב%

29.8

8.6

9.8

9

7.9

9.7

 

 

אם הגדרת קונסרבטיביות היא – הישגים השונים מעט מהמוצע – אז החברות הנ"ל באמת קונסרבטיביות. אני לעומת זאת מאמין שקונסרבטיביות היא – הישגים השונים מהותית מהממוצע במידת הירידות שלהם – כלומר כשהשוק יורד אז הם מהותית יורדים פחות.

ובהגדרה הזו אם תסתכלו בטבלה הנ"ל אף חברה לא עומדת . וזה מפני שהם משקיעות כמו כולם הם מעונינות להרוויח כמו כולם ולהפסיד כמו כולם…

 

 

Hochschild Kohn & Co

 

בחציון הזה השותפות שלנו ביחד עם שותפים קנתה את החברה הנל. זו פעם ראשונה שאנו קונים חברה שלמה. HK היא חברה קמעונאית (חברה שמחזיקה רשת חניות כלבו –אפשר למצוא שם כלי עבודה ,מוצרי חשמל , רהיטים , בגדים ,נעליים וכו – גבי)

הכוונה שלי היא להעריך את HK בסוף השנה על ידי מחיר הקניה בתוספת חלקנו ברווחי החברה . אני מתכונן לעשות את זה בכל סוף שנה . זה ברור שלא היינו קונים את החברה הזו אם לא היינו חושבים שהמחיר שלה מאוד אטרקטיבי. לכן אם הבסיס של הערכת חברה יהיה רק על סמך מחיר הקניה שלה – כל האחזקות שלנו יהיו שוות הרבה פחות מפני שאם הם לא היו נמכרים במחיר נמוך לא היינו קונים אותן. לכן מחיר הקניה אינו הבסיס להערכת החברה .

(וכמו שבאפט אומר במקומות אחרים – ההערכה מתבצעת על סמך סך הכסף העתידי שהחברה עתידה להזרים לכיס הבעלים שלה – גבי)

 

 

 

תחזית לשוק:

 

באחד המכתבים הקודמים שלנו  הדיבר ה6 שלנו קבע שאני לא בעסקי תחזיות השוק מי שחושב שאני מסוגל לצפות את כיוון השוק או מי שחושב שבהשקעות חיוני לצפות את כיוון השוק , מוטב שילך להשקיע את כספו בחברה אחרת..

אני חושב שרוב השותפים כבר מבינים שאנו לא קונים מניה מסוימת בגלל מה שאנחנו חושבים שהשוק יעשה , אנחנו קונים מניה בגלל מה  שאנחנו חושבים שהחברה תעשה. שימו לב לנקודה הבאה: הכיוון של שוק המניות יקבע את הזמן שבו נקבל הוכחה לכך שאנו צודקים באנליזה שלנו , האנליזה שלנו נכונה עכשיו ללא קשר לכיוון השוק . השוק רק יוכיח את זה בזמן כלשהוא בעתיד. ובמילים אחרות אנחנו רק מנסים להתרכז במה יתרחש , אנחנו רק לא יודעים מתי זה יתרחש.

בעסקי החנויות הקמעונאיות שלנו אני רק יכול להבטיח שבחורף המצב יהיה טוב יותר מאשר עכשיו בקיץ.

אבל מה שבאמת קובע בעסק הזה הוא האם החורף הזה יהיה יותר טוב מהקודם והאם בחנויות של מתחרים השיפור בין התקופות גדול מהשיפור אצלנו .

צריך להבין שעסקים לא מתחשבים בעובדה שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש 365 יום. והרבה יותר גרוע מזה – אף אחד מהעסקים שלנו לא יודע שבסוף כל שנה אני צריך לכתוב לכם עליו ….לכן צריך להשתמש בסטנדרטים אחרים כדי להעריך התקדמות של עסק ולא תמיד זה לפי השנה השמשית.

אני מדבר על התחזית מפני שקיבלתי כמה טלפונים משותפים אחרי שהדאו ירד מ 995 נקודות בחודש פברואר ל 865 נקודות בחודש מאי , שטענו שהמדד הולך להמשיך לרדת וכדאי לעשות משהוא בנידון.

זה מעלה במוחי שתי שאלות:

1)      אם הם ידעו בחודש פברואר שהמדד הולך לרדת למה הם לא אמרו לי אז?

2)      אם הם לא ידעו בחודש פברואר שהמדד הולך לרדת, מה גורם להם לחשוב שהם יודעים עכשיו מה יקרה ?

 

כל פעם שהמדד יורד באיזה 100 נקודות תמיד מתעוררים כמה אנשים לשאול אותי למה שלא נמכור הכול ונחכה עד שנראה שהמצב יתייצב.

ובכן, אף פעם אי אפשר לדעת מתי המצב יתייצב אם אתם חושבים שאתם יודעים שהמצב הולך להיות יציב בחודשים הקרובים תתקשרו אלי, אם אתם חושבים שאתם יודעים שהמצב הולך להיות יציב בשעות הקרובות תתקשרו אלי….

דבר שני שלא ברור לי למה לא מתקשרים אלי אחרי שהמדד עלה באיזה 100 נקודות לשאול אותי עד כמה אני חושב שהמצב לא יציב , השאלה הזו מתעוררת רק בזמני ירידות ולא בזמני עליות ,למרות שגם בזמני עליות אין יציבות בשוק בכלל משום מה אז זה לא מפריע לאף אחד.

אם נתחיל לנחש על סמך רגשות ודברים דומים אם להיות בשוק או לא נהיה בבעיה רצינית.

 

הרי כשנבוא לקנות עסק במחיר מסוים לא נקנה אותו כי אסטרולוג – מומחה אמר שהמחיר שלו הולך לרדת עוד , ויתכן באמת שהמומחה הזה צודק והמחיר ירד עוד, זאת עדיין לא סיבה להאזין לו. הדרך היחידה להעריך מחיר של עסק היא לא על סמך מחיר השוק שלו אלא על סמך הנכסים שלו וכוח יצור הכסף שלו. אם השוק בוחר לתמחר את החברה במחיר טיפשי לאחד מהכיוונים (או מחיר גבוהה מאוד , או מחיר נמוך מאוד – גבי) אתה פשוט צריך לנצל את זה , אבל לא לקבוע את המחיר בגלל זה ,

( ובמילים שלי : בהשקעות ערך קביעת המחיר אינה לפי מחיר השוק. קביעת המחיר מתבצעת לפי פרמטרים של איכויות והכמויות של העסק , למשל מכפילים או חישוב תזרים מזומנים חופשי. קביעת זמן הקניה והמכירה הם לפי מחיר השוק , אם השוק הפך את מחיר העסק לפחות משווי העסק שאני הערכתי , אז זה זמן לקנות אותו.

אם השוק הפך את מחיר העסק למעל משווי העסק , אז הגיע זמן למכור אותו. השוק רק קובע את התזמונים של הקניה והמכירה השוק לא קובע את מחיר המניה, המחיר חייב להקבע בלי מחיר השוק וזה כמעט כל הסוד של באפט.

אמנם נכון שבדרך כלל השוק מאד "יעיל" כלומר מחיר השוק מגלם בתוכו את הערך הפנימי והאמיתי של העסק , אבל מספיק פעמים זה לא כך, למשל בתקופות של בועה ולחילופין בתקופות של שפל חזק  אז השוק לא מדוייק בהערכות שלו ,כי אז התאווה והחמדנות והפחד שולטים , בתקופת בועה החמדנות עולה ואז אנשים מוכנים לשלם כל מחיר תמורת המניות .

בתקופה של שפל חזק,  הפחד מפני הפסד גורם לאנשים למכור בכל מחיר.

העיוותים הללו לא קורים לאורך זמן ולא תמיד ולא לכל מניה אבל בתקופות כאלו קל יותר למצוא עיוותים במחיר השוק , זה פחות או יותר כול התורה של השקעות ערך על רגל אחת – גבי)

את כל זה אני לוקח מתוך הפרק השני של The Intelligent Investor    של בנג`ימן גראהם. לדעתי הפרק הזה הוא הדבר החשוב ביותר בהשקעות שנכתב אי פעם.

 

                                                וו. באפט