תרגום מכתבי באפט – 1979 חלק 7

 חלק אחרון של המכתב היפיפה הזה.

 

 

( בנקים

 

בחלק הזה באפט סוקר את ביצועי הבנק הלאומי של אילינוי ומראה את ביצועיו המעולים. לאחר מכן באפט מסביר מדוע עליו למכור את הבנק עקב תקנות חדשות של הפדרל רזרב, אני בחרתי שלא לתרגם את הקטע הזה – גבי זי)

 

  

דוחות כספים

 

 במשך שנת 1979, המניה שלנו החלה להיסחר בנאסדק.

זה אומר שמעכשיו בארקשיר האתאוואי נמצאת ביומן של וול סטריט.

בחדשות הטיקרים של הדאו ג`ונס מדווחים על ההכנסות הרביעוניות שלנו מיד אחרי שאנחנו משחררים אותם ובנוסף, היומן של וול סטריט וחדשות הטיקרים מדווחים על ההכנסות השנתיות שלנו.

 

בכמה דרכים, בעלי המניות שלנו הם קבוצה  מאוד בלתי-רגילה, וזה משפיע על הדרך שלנו לדווח להם.

 

למשל, בסוף כל שנה  98% מהמניות שלנו מוחזקות על ידי אנשים שגם היו בעלי המניות שלנו בהתחלה של השנה. לכן, בדו"ח השנתי שלנו אנחנו בונים על מה שכבר דיווחנו בעבר ולא חוזרים לדווח על חומר ישן אלא רק על חומר חדש.

יותר מזה, אולי 90% מהמניות שלנו מוחזקים על ידי משקיעים שבארקשיר היא הרוב המוחלט של התיק שלהם. הרבה מהבעלים האלה מוכנים לבזבז כמות משמעותית של זמן בקריאת הדו"ח השנתי, ואנחנו משתדלים לספק אותם עם מידע שימושי.

בניגוד לזה, אנחנו לא כוללים סיפורים בדוחות הרבעוניים שלנו.

וזה כי בעלי המניות שלנו בעלי אופקי השקעה מאוד ארוכים בנוגע לעסק הזה, ולכן קשה לומר משהו חדש או משמעותי כל רבעון כאשר אתה משקיע לטווח ארוך.

 

אבל כאשר אתה מקבל מכתב מאתנו , זה בא מהברנש שאתה משלם לו להריץ את העסק.

היושב ראש שלך בעל אמונה חזקה שבעלים רשאיים לשמוע ישירות מהמנהל הראשי מה קורה בעסק ואיך הוא מעריך את העסק. אתה היית דורש זה בחברה פרטית ; אתה צריך לצפות ללא פחות בחברה ציבורית. פעם בשנה דו"ח של נהול לא צריך לעבור דרך צוות של מומחים ביחסי ציבור ויועצים שלא סביר שיתארו בכנות את העסק ביחסים של מנהל – בעלים. במקום זה אתה מצפה לקבל מידע אמיתי וכנה של מה שקורה בעסק – וזה מה שאנחנו משתדלים לתת לכם.

 

 

אנחנו מרגישים שאתם, כפי שבעלים אמורים לקבל, צריכים לקבל את אותו סוג של דווח שהמנהל שלכם מדווח לך. כפי שאנחנו מרגישים שאנחנו בבארקשיר האטאוואי צריכים לקבל מהמנהלים של יחידות העסק שלנו.

מטבע הדברים, הדרגה של הפרוט חייבת להיות שונה, במיוחד איפה שיש מידע שיכול להיות שימושי למתחרים שלנו. אבל הטווח הכללי, המאזן, ורמת גילוי לב צריך להיות דומה.

 

בהמון מיקרים, חברות משיגות את בעלי המניות שהם מחפשות ושוות.

אם הם מתמקדים בתוצאות לטווח קצר או במלאי לטווח קצר הם, בעיקר, ימשכו בעלי מניות שיתמקדו בנתונים לטווח הקצר.

אם הם ציניים בטיפול שלהם במשקיעים, הציניות הזאת צפויה לחזור אליהם בגדול על ידי קהילת ההשקעה.

 

פיל פישר, משקיע מכובד וכותב, פעם השווה את השיטות של החברות למשוך בעלי מניות לאלו של מסעדות שמושכות לקוחות פוטנציאליים.

אם העבודה נעשית כמו שצריך, ציבור הלקוחות הזה, שמח עם השרות, התפריט, והאוכל , וחוזר באופן עקבי.

אבל המסעדה לא יכלה לספק  את האופי של כל הלקוחות שלה  תמיד ולכן אם היא מהססת בין סוגי לקוחות שונים, התוצאה תהיה דלת מסתובבת של לקוחות לא מרוצים מבולבלים.

 

אותו הדבר עם חברות ובעלי המניות שהם מחפשים.

אתה לא יכול להיות כל הדברים לכל הלקוחות, אי אפשר בו זמנית להתמקד בגידול הון ארוך וגם באחזקת מלאי לטווח קצר, וכו`.

 

 

אנחנו מעדיפים בעלים-אורחים שחוזרים שנה אחרי שנה.

זה יהיה קשה למצוא קבוצה יותר טובה של משקיעים בבארקשיר יותר ממה שיש היום.

אז אנחנו מקווים להמשיך להיות בעלי מחזור מאוד נמוך של מכירות וקניות בין הבעלים שלנו, כשהמחזור הזה משקף בעלי מניות שבוחרים את הבחירות שלנו שמבינים את התפעול שלנו, מאשרים את השיטות שלנו, וחולקים את הציפיות שלנו. ואנחנו מקווים לעמוד בציפיות האלו.

 

סיכויים

 

בשנה שעברה אמרנו שאנחנו מצפים שההכנסות התפעוליות בדולרים ישתפרו אבל ההחזר על ההון העצמי דווקא ירד. התחזית התממשה וכך קרה בפועל.

התחזית שלנו ל1980 דומה.

במילים אחרות, אנחנו למעשה חושבים שההחזר שהיה השנה באזור ה 18.6% על ההון שלנו שהוא בערך $236 מיליון, שלנו, ירד ממה שהשגנו ב1979.

 

יש גם סיכוי הוגן שההכנסות התפעוליות ירדו  מ- 1979 ; התוצאה תלויה באופן חלקי בתאריך העברת הבעלות על הבנק הלאומי של אילנוי, וגם באופן חלקי בדרגת הרווחיות בביטוח מחתם, וגם באופן חלקי בדרגת החומרה של בעיות בתחום ההלוואות והחסכונות בתעשייה.

 

אנחנו ממשיכים להרגיש טוב מאוד עם ההשקעות שלנו במניות בכסף של חברות הביטוח. בטווח הארוך, אנחנו מצפים להתפתח מאוד ולהגיע למצב שבו יש לנו כוח ויכולת עצומים בלהרוויח מהעסקים שלנו.

ברוב המקרים הם עסקים מעולים, מנוהלים באופן מצוין, וכמובן נקנו במחירים אטרקטיביים.

 

החברה שלנו מתנהלת בעיקרון של מירכוז ההחלטות כספיות.

כל ההחלטות האלה מתקבלות על ידי מספר מצומצם של מנהלים ( המאוד בכירים, יש לציין ), בעלי סמכות שמספרם לא עולה על קבוצת כדורסל , כל המנהלה שלנו יושבת בשטח מאוד קטן ומצומצם

( 1500 רגלים מרובעות של מקום ).

(באפט אומר – אפשר לנהל המון כסף עם מעט משאבים , אנחנו בניהול של בארקשייר מעט אנשים , מעט שטח ומשאבים מצליחים לנהל מעל 200 מיליון דולר – גבי זי.)

הגישה הזאת (של הריכוזיות בניהול – גביזי) יכולה לגרום לטעויות ארעיות שאולי היו נמנעות אם השליטה שלנו בתפעול היתה הופכת להיות הרבה יותר הדוקה ורחבה. אבל אז מחיר מחירי הניהול היו עולים באופן דרמטי, ולקיחת ההחלטות היתה עולה הרבה יותר.

מעבר לזה צורת העבודה הזו מאפשרת לנו למשוך ולשמור כמה אנשים מוכשרים באופן בלתי רגיל, אנשים שפשוט לא היו יכולים לעבוד במקום נורמאלי, שהעבודה שלהם בבארקשיר הופכת להיות ההצגה שלהם.

נתנו הרבה אמון באנשים הללו, וההישגים שלהם הרבה יותר ממצדיקים את האמון הזה.

(באפט מסביר כאן לדעתו איך ניהול טוב נראה – צנוע ומאוד יעיל , שולט בפרטים הקטנים מצד אחד ומצד שני נותן אחריות ועצמאות מלאה לדרג המבצע ככה גם חוסכים המון כסף וגם מגיעים לתוצאות הרבה יותר טובות – גבי זי)

 

וורן באפט יושב ראש

 

מרץ 3 1980.

תרגום מכתבי באפט – 1979 חלק 6

 

 

בחלק הזה באפט ממשיך להסביר בהרחבה את תפיסת האגחים שלו.

 

 


 

 


כמו כול חברת ביטוח, אנחנו חייבים להחזיק כמויות משמעותיות של אגחים.

כדי שנוכל לשלם במקרה הצורך את ההתחייבויות שלנו.

 

בשנים האחרונות ההתחייבויות הביטוחיות שלנו  היו מוגבלות לקנייה של אג"חים להמרה בלבד.

(אלו הם אגחים שהמחזיק בהם יכול להחליף אותם למניות – גביזי)

השיטה הזו של אחזקת אגחים להמרה במקום אגחים רגילים הורידה לנו באופן משמעותי את סכום ההפסדים הלא ממומשים מעליית האינפלציה וכך נמנענו מהפסדים כבדים שהרוב הגדול של חברות הביטוח ספגו.

 

בנוסף בשנים האחרונות לא קנינו הרבה אגחים כי העדפנו להתרכז בהמון מניות חזקות.

 

( במילים אחרות באפט מתווה כאן את העקרונות הבאים :

–         לא לקנות אגחים אלא אם אתה מוכרח עדיף מניות טובות וכמה שיותר.

–         אם כבר אתה קונה אגחים, קנה מעט ככל האפשר.

–         אל תקנה אגחים בריבית קבועה להמון שנים קדימה, כי אם תהיה אינפלציה גבוהה תפסיד המון כסף.

–         אם אתה יכול לקנות אגחים להמרה , כדאי שתקנה, כי אז במקרה של אינפלציה במקום להפסיד כסף באחזקת האגח תמיר את האגח למניות וכך תמנע את ההפסדים.

 

אני (גבי זי) רוצה להסביר קצת את הנקודה האחרונה – במקרה שבו האינפלציה היא 10% בשנה ויש לך אגח שמשלם לך רק 5% אז אתה מפסיד 5% כל שנה וזה בדיוק מה שקרה כאן לחברות הביטוח. כדי להימנע מזה כשאתה רואה שהרבית שאתה מקבל על האגח נמוכה מהאינפלציה במקום להפסיד אתה יכול להחליף את האגח במניה.

 

הכסף לפחות יהיה צמוד למדד וכך האינפלציה לא תשפיע כמעט על הכסף. הסיבה לזה היא שבדרך כלל המניות עולות בשיעור המדד לפחות  (כמובן אם הם לא יורדות , ותסמכו על באפט שהוא קנה מניות שלא יורדות.)  – גבי זי , באפט ממשיך לסקור את העקרונות שלו באגחים:)

 

 

ואם נחזור רגע ל- טקסטיל שלנו , היינו צריכים להבין גם פה (בקניית האגחים )וגם שם (בטקסטיל) את חוסר התועלת של לנסות להיות מאוד פיקח ( דרך קרנות סילוק והתחכמויות  אחרות שניסנו לעשות ) בתחום שבו השפל רץ אלינו חזק ומהר.

(

      גם פה אני חייב להעיר משהוא – אל תתחכם בהשקעות כי אז תפול -צריך לעבוד פשוט , פשוט ונקי בלי להסתבך – גביזי

(

 

יש לנו ספקות חמורים האם ריבית קבועה באגח ארוך טווח מאוד, יכול להוות עסק מתאים בעולם שבו הערך של הכסף יכול להתכווץ בצורה קיצונית כלכך במשך זמן קצר.

הדולרים האלו, וכמו כן יצירות נייר מפוארות אחרות של ממשלות אחרות, פשוט חשופים יותר מדי לחולשות המבניות כך שהם כבר לא יכולות להיות כלי מתאים להשקעה של טווח ארוך.

 

ואם זה באמת כך,האגחים הארוכים שנקנו על ידי חברות הביטוח מהווים בעיה חמורה לכול מי שרכש אותם.

אנחנו, גם כן, נהיה עצובים עם האגחים של 15 השנה שלנו ושנה אחרי שנה נשלם את מחיר הטעות הזאת.

כמה מאג"חי ההמרה שלנו מאוד אטרקטיבים עבורנו, ובעלי פוטנציאל – אם נמיר אותם – לההפך להיות מניות מהסוג שאנחנו אוהבים כחלק מתיק המניה השיגרתי שלנו.

 אנחנו מצפים לעשות כסף באגחים האלה ( יש לנו כבר, בכמה מקרים ) תקווות שהרווחים שלנו בתחום הזה יכולים לקזז הפסדים באגחים הישירים שקנינו.

 

בוודאי, ישנה אפשרות שהניתוח הנוכחי שלנו הרבה יותר מדי שלילי ממה שיקרה בפועל.

כלומר יתכן שבפועל האינפלציה תהיה הרבה יותר נמוכה ממה שהיא היום כך שיתכן שההפסד לא יהיה כזה גדול.

 

 אינפלציה נוצרת על יד אנשים ;ולכן אולי גם יכולה להישלט על ידי אנשים. האיום שמחריד אותנו יכול גם להחריד חברי בית-מחוקקים וקבוצות חזקות אחרות, ולעורר אותם לפעול ולהגיב בצורה מתאימה.

 

(באפט פשוט חוזה כאן את העתיד – שנה וחצי מיום כתיבת המכתב הזה, בית המחוקקים האמריקאי החל להילחם בחורמה באינפלציה עד שהיא ירדה לרמות שהיא נמצאת היום. היום ברור לכולנו שהממשלות אחראיות על הנושא ומנסות לשלוט באינפלציה בכול דרך אפשרית ,באותם ימים רק באפט הבין כמה היא הרסנית ומסוכנת – גבי זי)

 

יותר מכך, שערי הריבית הנוכחים למי שמעוניין ללוות כסף כול כך גבוהים  ביחס ללפני שנה או שנתיים בגלל האינפלציה הגבוהה הופכים את קניית האגחים למהלך מוגן באופן יחסי.

 אף על פי כן, האי נכונות שלנו לקנות עכשיו אגחים במחיר העכשוי עבור כסף שנצטרך בשנת 2010 או 2020 נראת לנו הגיונית ולכן אנחנו מסרבים לקנות אגחים במחיר הכסף עכשוי לשימוש בשנים האלו.

 

ככלל, אנחנו חושבים כמו פולוניאס ( קצת שכתבנו את דבריו ) : " לא הלוואה לטווח קצר וגם לא מלווה לטווח ארוך."

 

 

 

תרגום מכתבי באפט – 1979 חלק רביעי

אז מי אמר שבאפט לא בודק את הגרף של החברה שהוא קונה?
אנחנו נראה שהוא כן בודק את השווי של החברה בתקופה שלפני הקניה אם כי לא בצורה שבה מנתחי גרפים למיניהם עושים….

גם בחלק הזה של המכתב (רביעי במספר) באפט חושף סוד גדול וחשוב ביותר בהשקעות ערך.

אם לא שמתם לב אני מתרגם את המכתב לא בצורה מדוייקת , אלא בצורה שמביאה את עיקרי הדברים בלבד כדי שלכם הקוראים, יהיה קל יותר להכנס לענינים….

 

_______________________________________

 

השקעות ביטוח

 

בשנים האחרונות כתבנו באריכות בחלק הזה על ההשקעות שלנו במניות שרכשנו באמצעות כספי חברות הביטוח.

ב1979 ההשקעות האלו  המשיכו להביא תוצאות טובות, במידה רבה בגלל המחיר הזול שלהם בזמן הקניה.

 

למעשה בכל מקרים, קיבלנו תוצאות מצוינות.

ההכנסות מהביטוח שהופנו לאפיקי ההשקעה המשיכו לטפס שנה שנה ועכשיו הגיעו למספר מאוד רציני.

 

יש לנו אמונה שהמנהלים של החברות האלה ישתמשו בהכנסות האלו באופן אפקטיבי ויתרגמו דולר שיישמר על ידם לתוך דולר או יותר של ערך שוק שבא לאחר-מכן בשבילנו. באופן חלקי,  הרווחים הלא מוכרים שלנו משקפים את התהליך הזה.

(באפט חושף פה שוב כלל בסיסי וחשוב ביותר בהשקעות

 – כול דולר שחברה הרוויחה ולא חילקה אותו למשקיעים שלה אלא השקיעה אותו בחזרה בחברה – אמור לתת בחזרה יותר מדולר של שווי שוק.

מה זה אומר תכלס:

אם אנחנו רואים שההון העצמי של חברה גודל במיליון שקל , כתוצאה מהרווחים של החברה, אנחנו צריכים לראות שבמקביל תוך תקופה מסוימת גם שווי השוק של החברה עולה באותו סדר גודל.

ובהסתכלות של טווח ארוך אם נשים את שווי השוק של החברה על גרף רב שנתי ולצידו נשים את ההון העצמי של החברה אנחנו מצפים לראות קורלציה בין הקווים.

 

באפט מצפה לראות שגידול לאורך שנים בהון של החברה יוצר גידול בשיעורים דומים של שווי השוק של החברה.

וזה עיקרון ברזל בכול החברות שבאפט רוכש ודי לחכימא ברמיזא כמו שאומרים…

אם החברה לא מחלקת את הרווחים שלה לבעלי המניות כדיבדנדים אז היא צריכה לעשות עם הכסף משהוא טוב לפחות כמו הכסף שהיא מנעה מבעלי המניות….

 

גבי זי)

 

מתחת אנחנו מראים את השקעות עם  שווי שוק של מעל $5 מיליון:

(אני לא הבאתי פה את הטבלה – גביזי)

 

לפי שעה אנחנו מאמינים שבשנה הבאה -1980 התיק שלנו ירד בערכו בפעם הראשונה מזה שנים.

 

אנחנו מאוד מאוד אוהבים את  החברות שבהן השקענו, ולכן אנחנו לא מתכוננים לשנות את התיק שלנו בגלל שנה ספציפית.

 

(שוב תובנה חשובה: אז לא נורא אם יש שנה קשה , מה שחשוב זה העסק – אם העסק הוא טוב אז הביצועים של שנה ספציפית פחות חשובים – גביזי )

 

תרגום מכתבי באפט – 1979 חלק שלישי

באפט ממשיך כאן בסקירה השנתית שלו על עיסקי הביטוח של בארקשייר.

גם כאן אפשר לראות שהוא ממשיך באותו קוו של ביטוח עסקים טובים בלבד או ביטוח של אנשים שההסתברות לכך שיתבעו את הביטוח נמוכה מהרגיל

_______________________________________




 ביטוח וחיתום

 

שנה שעברה צפינו שתעשיית החיתום תעבור כנראה להפסד וזה בדיוק מה שקרה בפועל.

למרות זאת הביצועים שלנו היו השנה ממש טובים.

תוצאות תפעוליות נפלאות הושגו על ידי  חברת National Indemnity,

 רק החלק של התביעות יצר רווח חיתומי של $8.4 מיליון על כ $82 מיליון פרמיות . (ובעברית למי שחדש בעסקי הביטוח – החברה מכרה ביטוחים בסכום כולל של 82 מיליון דולר שזה בעצם הפרמיה ומהם הרוויחה רווח נקי אחרי כול ההוצאות של 8.4 מיליון דולר – גביזי) רק מעט מאוד חברות בכל התעשיה ייצרו תוצאה שיכולות להשתוות לזה.

 

 

אם תבדקו תראו שהרווח מפרמיות בקטע הזה הוא קצת פחות מהרווח של1978.

 אנחנו שומעים הרבה מנהלי ביטוח גדולים מדברים על להקטין את נפח המכירות שלהם  כדי לחתם באופן רווחי, אבל אנחנו מוצאים שמעט מאוד מנהלים למעשה עושים כך.

הגישה שלנו שונה : אם העסק הגיוני, אנחנו לוקחים את זה ; אם הוא לא הגיוני, אנחנו דוחים את זה.

זאת השיטה שלנו, לא לזרוק אנשים בגלל העומס בעבודה שנוצר על ידי נפח מכירות גדול.

אנחנו מחתמים כול מה שנראה לנו ריווחי. מצד שני אנחנו לא מבטחים כל אחד שפונה אלינו – אנחנו לא מעניקים פוליסות במקום שבו יש לנו חשש שבו נאבד כסף. 

(באפט חושף פה את כללי העבודה של חברות הביטוח שלו – הם לא מבטחים למשל נהגים בעלי עבר של תאונות או מיקרים אחרים בהם יש להם חשש לתביעות , הם מחפשים רק את המקרים שבהם הסבירות לרווח היא הגבוהה ביותר – וזה אחת הסיבות העיקריות מדוע חברות הביטוח שלו עשו כל כך הרבה כסף ביחס לחברות ביטוח אחרות , הסיבות האחרות קשורות להשקעות הכסף של חברות הביטוח שלו… – גביזי.)

 

.

הביצועים שלנו בתחום ביטוחי הפנסיה (פיצוי עובדים)  היו פשוט הרבה מעבר למצופה ביחס להתחלה של1979.

היה לנו אקלים מאוד טוב בקליפורניה להשיג  תוצאות טובות אבל, מעבר לזה, המנהלים שלנו בקליפורניה היו מעולים השנה.

הסיבה דומה למה שכתבנו למעלה אנחנו מבטחים אך ורק עסק שאנו מבינים אותו וגם רוצים אותו.

אנחנו לא מתחשבים בזה שהכלל הזה מוריד באופן דרסטי את נפח המכירות שלנו.

כתוצאה מזה , יש לנו רשימה של עסקים מצוינים שהפיצויים לעובדים שלהם  נמוכים באופן חריג.

 

 

הרחוב בעסקי הביטוח טוען שתחום הביטוח באופן כללי לא יהיה מדהים בשנת 1980, ושנראה את זה בפועל רק ב1981.

אנחנו לא מסכימים עם ההשקפה הזאת.

שערי הריבית הנוכחיים (האינפלציה הייתה מעל 10% בשעת כתיבת המכתב – גביזי)  מעודדים את חברות הביטוח למכור פוליסות שהם לא רווחיות בסכומים שבעבר  נחשבו כ- לגמרי לא מתקבלות על הדעת. ולכן ישנה דעה שהתחום הולך להיות פחות ופחות ריווחי לדעתנו זה יפסק.

 

במידה מסויימת, ישנה עליה ברווחים בגלל ירידה  בתדירות של תאונות מכונית, קרוב לוודאי בגלל שינוי בהרגלי הנהיגה וגם בגלל עלית מחירי הדלק. הדעה שלנו,היא שאם הרגלי הנהיגה לא ישתנו בצורה קיצונית, ביטוח מכונית יהיה פחות ופחות ריווחי.

 

יש לנו אתגר גדול להיות מעל הממוצע בתעשיית הביטוח. ותמיד ישנם הרבה הפתעות בביטוח כך שזה אתגר לא פשוט.

בכל זאת, אנחנו מאמינים שביטוח יכול להיות עסק טוב מאוד. והוא נוטה לגדול, לדרגה בלתי-רגילה של רווחיות אם יש לו מנהלים מוכשרים וטובים , ולהפך.

יש לנו מספר מנהלים מעולים. לכן אנחנו מצפים לעשות כסף טוב בביטוח בתקופה של השנים הקרובות.

אם תדירות תאונות הדרכים צריכה להשתנות , אנחנו, ביחד עם אחרים, מצפים לכך כבר השנה.

תרגום מכתבי באפט – 1979 חלק שני

בחלק הזה של המכתב באפט סוקר את עסקי חנויות הקמעונות שלו וגם את עיסקי הטקסטיל


המסקנה שהוא מגיע אליה היא שזאת היתה טעות לקנות אותם…


והוא מסביר למה.


לא מספיק לקנות עסק בזול ואפילו בזול מאוד (כמו שגראהם לימד אותו) צריך שהעסק יהיה גם טוב מבחינת ההחזר על ההון שלו.

                                                                                            

……..


טקסטילים וקמעונות

 

המשמעות היחסית של שני התחומים האלה פחתו במשך שנים בעוד שעסק הביטוח שלנו גדל באופן דרמטי גם בגודל וגם בהכנסות. בן רוזנר, כמנהל העסקים האלו עבורנו ממשיך למשוך שפנים גדולים מכובע קטן שנה אחר שנה.

שנה אחרי שנה, הוא מייצר הכנסות מאוד גדולות יחסי להון העובד. (ההון שמשמש את העסק בתפעול שלו – גבי זי)

 

עסק הטקסטיל שלנו גם ממשיך ליצר קצת מזומן, אבל בשיעור נמוך לעומת הון העובד בעסק הזה.

וזה לא בגלל המנהלים, אלא בגלל הבעיתיות בתעשיה הזו.

ישנם עסקים,למשל  רשת של תחנת טלויזיה, שזה ממש בלתי-אפשרי להמנע מלהרויח החזרים נפלאים על ההון.

הבעיה היא שהנכסים בעסקים האלה נמכרים במחירים נפלאים במידה שווה, כול דולר של נכס עולה כאלף סנטים או יותר, הערכה הזו משקפת את הרווחים שצפויים מהנכסים האלה.

 

אנחנו יכולים לדבר מהניסיון שלנו אחרי שכבר ניסנו את כול הדרכים .

 

 על ידי כל מבחן סטטיסטי, מחיר הקנייה של עסקי הטקסטיל היה מציאה נפלאה ; קנינו אותם במחיר הרבה יותר נמוך מההון החוזר של העסק ובעצם השגנו כמויות מאוד רציניות של מכונות ומקרקעין בלי לשלם עליהם כלום. אבל הקנייה היתה טעות.

 

בניהול של עסק הטקסטיל בעיות חדשות התעוררו במהירות עוד לפני שפתרנו את הבעיות הישנות.

זה הצריך מאיתנו המון מאמץ והשקעה כול פעם מחדש ואותן אנרגיות וכישרון רב יכלו להיות מושקעים במקום אחר.


…………………..