תרגום מכתבי באפט – 1985 חלק 17 ואחרון

תרגום מכתבי וורן באפט מכתב סיכום שנת 1985.

חלק 17 ואחרון


 


  

  

*          *          *         *         *

מלבד רכישות של עסקים שלמים כפי שמתואר למעלה אנחנו גם מעוניינים בקנית בלוקים שלמים של מניות – אבל ללא שליטה כפי שעשינו במקרה של CC שמתואר למעלה.

 

קנייה כזו תקרה רק כאשר אנחנו מרגישים טוב עם הכלכלה של העסק ועם היכולת שלנו להתחבר לאנשים שמנהלים את העסק ואת התפעול שלו. אנחנו מעדיפים עסקאות גדולות של מניות: במקרה לא רגיל נקנה בסכום קטן של 50 מיליון דולר ואולי פחות ,  אבל אנחנו מעדיפים להתחייב לסכומים גדולים פי כמה וכמה.

 

*          *          *         *         *

עניני תרומות….

 

*          *          *         *         *

 

לפני 5 שנים נדרשנו למכור את האחזקות שלנו בבנק הלאומי רוקפורד של אילנויי .

The Illinois National

Bank and Trust Company of Rockford, Illinois. 

 

הדרך שבה עשינו את זה היתה בלתי רגילה:

הכרזנו על יחס המרה בין המניה של הבנק של רקופרד לבין המניה של בארקשייר ואז אפשרנו לכל מחזיק מניות של בארקשייר חוץ ממני לבצע החלפה של המניות שלו במניות של הבנק.

 

 כל אחד יכל להחליף את כל מניות בארקשייר שלו במניות של הבנק של אילנוי , חלק מהם או לא להחליף בכלל.

 

אני לקחתי לעצמי את כל המניות של הבנק שאיש לא רצה , כך אתם בעצם קבעתם את גודל האחזקה שלי בבנק.

באותו זמן כתבתי במכתב השנתי: "הטכניקה הזו מגלמת בתוכה את השיטה הישנה והאלמנטרית ביותר של חלוקת רכוש בצורה הוגנת. זה כמו כשהיינו ילדים , כשמישהו חתך את העוגה , הראשון יכול לבחור איזה חתיכה שהוא רוצה.

 ניסיתי לחתוך את הבנק – עוגה בצורה הוגנת אבל לכם היתה את האופציה הראשונה לקחת איזה חתיכה שאתם רוצים. "

 

בסתיו שעבר הבנק נמכר. כשהמכירה תושלם וכל הכסף יהיה נזיל כל מחזיקי המניות של הבנק יקבלו פר מניה את הערך של מניות בארקשייר שהיה אז בזמן המכירה.

 

אני מרוצה מכך שהתוצאה לאחר 5 שנים מראה שחלוקת העוגה כפי שנעשתה היתה הגיונית וצודקת..

 

לפני שנה הזמנתי אתכם כאן לבוא לפגישה השנתית שלנו ואתם לקחתם אותי ברצינות.

 יותר מ250 איש מתוך כ3000 בעלי המניות הגיעו לארוע. כל אלו שהגיעו התנהגו כמו אלו שבאו לפני מספר שנים – שואלים שאלות  שאתם מצפים לשמוע ממשקיעים אינטליגנטיים ומתעניינים.

 

אני מקווה שגם השנה תגיעו ב20 למאי. יהיה רק שינוי אחד: במקום לשתות משקה קל היושב ראש שלכם יפגין התנהגות יוצאת דופן וגמישות וישתה את השרי קוק החדש. וזה יהפך להיות המשקה הרישמי של הפגישה השנתית של באקשייר.

 

ותביאו כסף איתכם , גברת בלומקין מבטיחה לארגן הנחות משמעותיות אם תקפצו לחנות שלה לבקר אחרי הפגישה.


                                           Warren E. Buffett

                                           Chairman of the Board

 

March 4, 1986

 

 

 

 

 

תרגום מכתבי באפט – 1985 חלק 16

תרגום מכתבי וורן באפט מכתב סיכום שנת 1985.

חלק 15.

 

 

 

 

   

 רכישת  Scott & Fetzer –  SF

 

מיד אחרי סוף השנה רכשנו את החברה הזו מקליבלנד במחיר של כ 230 מיליון דולר. (בנוסף קיבלנו גם כ 90 מיליון דולר של חובות שנשארו במקומם.)

בחלק הזה אני אתאר איזה סוג של עסקים אנחנו מעוניינים לקנות עבור בארקשייר .

SF היא דוגמה לעסק כזה – מובנת מאוד, גדולה , מנוהלת היטב ובנוסף יודעת להרוויח כסף טוב.

 

החברה מוכרת כ700 מיליון דולר בשנה על ידי 17 עסקים רובם מובילים בתחומם. ההחזר על ההון המושקע בכל העסקים האלו נע בין טוב למצוין. חלק מהמוצרים שלהם מאוד מאוד מוכרים ונמכרים בכל בית – למשל מערכות של קירבי , קומפרסורים של לחץ אוויר , משאבות מים וכולי.

 

חברת  World Book מהווה כ 40% מכלל המכירות של חברת SF  כולה  , ויש לה קצת יותר מ 40% מסך הרווחים של SF. זוהי החברה עם התפעול הכי גדול בהרבה ביחס לשאר החברות שבתוך SF .

 

היא גם החברה המובילה בתחומה ועוקפת את שאר המתחרות שלה בשיעור עצום – היא מוכרת אנציקלופדיות פי 2 מאשר המתחרה הכי גדולה שלה.

 

למעשה היא מוכרת יותר מאשר 4 המתחרות הכי גדולות שלה ביחד.

 

צ`רלי ואני בעלי התעניינות מיוחדת בתפעול של World Book בגלל שאנו מתייחסים לאנציקלופדיה שלה כאל משהוא מאוד מאוד מיוחד.

 

השתמשתי באנציקלופדיה הזו כילד וכמבוגר באהבה רבה וגם הנכדים שלי היום עושים זאת. הספרים האלו מדורגים כטובים ביותר וכשימושיים ביותר על ידי מורים , ספריות וצרכני מדריכים.

 למרות זאת הספרים שלה נמכרים בזול יותר מאשר כל שאר המתחרים שלה!

 

הערך המיוחד שהם מוכרים והמחיר הזול שהם מוכרים את הערך הזה גרמו לנו לשלם עבור SF למרות תוצאות יורדות בהרבה חברות שמתעסקות בעיסקי המכירות הישירות.

 

(גבי זי: התחום עצמו , התעשייה שבה העסק חי , של המכירות הישירות , הוא תחום בשקיעה , בירידה , אבל העסק הספציפי הזה נראה טוב מכדי לפספס אותו… )

 

עוד גורם חשוב בחברה הזו הוא רלף המנכל ב 9 השנים האחרונות.

 

כשהוא התחיל בתפקיד היו לSF 31 עסקים שונים הוא מכר כל מה שלא התאים או לא היה בעל פוטנציאל רווח.

אבל הפוקוס שלו בתוך המציאות של העסקים (גבי זי: במקור מופיע בתוך ה"ערב רב" של העסקים בתוך התערובת של העסקים  ) לא מנעה ממנו לקנות את World Book כשהיא עמדה למכירה בשנת 1978 .

 

 הרקורד שלו בתפעול והקצאת הון פשוט מעולים ולכן אנו מרגשים מאוד טוב להיות קשורים עסקית איתו.

 

ההיסטוריה של קניית  SF מאוד מעניינת מלווה בהרבה זיג זגים לפני שהפכנו להיות מעורבים.

 

החברה חיפשה מועמדים לקניה כבר בשנת 1984 . בנק השקעות מרכזי בילה מספר חודשים בחיפוש קונים מתאימים. לבסוף באמצע שנת 1985 כמעט נסגרה עם ESOP  עסקה שאושרה כבר על ידי מחזיקי המניות אבל התוכניות הזו טבעה בים.

 

אני עקבתי אחרי האודסה הזו דרך העיתונים. וב 10 לאוקטובר אחרי שנפלה העסקה עם ESOP כתבתי מכתב לרלף שאותו לא הכרתי אז. כתבתי לו שאני מעריץ את החברה ושאלתי אם נוכל לדבר. צ`רלי ואני נפגשנו איתו לארוחת ערב בשיקגו ב22 לחודש. בשבוע לאחר מכן כבר חתמנו על העיסקה.

 

הרכישה של SF כמו גם הגידול במכירות של הביטוח השנה יכניסו לנו יותר מ2 מיליארד דולר של מכירות בשנה הבאה – יותר מכפול משנת 1985.

 

שונות

 

הרכישה של SF ממחישה קצת את הגישה המוזרה שלנו לרכישות של עסקים.

אין לנו אסטרטגיה וגם לא תוכניות מובנות שבאמצעותן אנו משיגים מידע פנימי על החברות ועל הטרנדים שמסתובבים. במקום זה אנחנו פשוט מקווים שמשהוא הגיוני יגיע וכשהוא מגיע – אנחנו פועלים.

 

(גבי זי: כשההזדמנות מגיעה , אין מקום להיסוסים , רק לפעולות.)

 

כדי לתת לאמונה שלנו יד עוזרת שוב אנחנו חוזרים פה על מודעת "העסק הרצוי" שלנו. השינוי היחיד הוא רק בסעיף 1. העלנו את רף הרווח כי אנו מעוניינים בחברה שהתוצאות שלה ישפיעו על התוצאות הכלכליות של בארקשייר.

 

אז הנה רשימת הדרישות שלנו:

 

1. עסקים גדולים עם רווח של לפחות 10 מיליון $ אחרי מס בשנה.

2. חברות עם כוח חזק של רווח בעבר. פרויקטים עתידיים פחות מעניינים אותנו…

3. חברות עם תשואה טובה על ההון הגדול ככול האפשר שלהם . עדיף חברות ללא חוב או עם חוב קטן ככל האפשר.

4. הנהלה מכהנת. אנחנו לא יכולים להחליף אותם.

5. עסק פשוט. אם יש שם הרבה טכנולוגיה לא נוכל להבין את זה.

6. מחיר ידוע. אנחנו לא רוצים לבזבז זמן על משא ומתן כאשר המחיר לא ידוע.

  

בנוסף אנחנו לא נכנס לחברה בהשתלטות עוינת. אנחנו מבטיחים סודיות ותשובה מהירה.

אנחנו מעדיפים לקנות בכסף מזומן אבל נשקול קנייה במניות אם נקבל את אותו ערך אנטרינזי שאנחנו נותנים.

זה נכון שבזמן האחרון מחיר המניה של בארקשייר פשוט עלה בצורה חזקה ולכן עסקאות שמשלבות החלפת מניות יכולות לעבוד.

 

אנחנו מזמינים מוכרים פוטנציאלים לגשת ולדבר עם אנשים שקנינו מהם עסקים בעבר. לאנשים הנכונים ולעסקים הנכונים אנחנו יכולים לספק בית חם….

 

*          *          *         *         *

 

 

 

תרגום מכתבי באפט – 1985 חלק 15

 
 
 
 
תרגום מכתבי וורן באפט מכתב סיכום שנת 1985.
 

חלק 15.

 

המשך הסקירה על מנית הוושינגטון פוסט. 

קצת על עסקאות ארביטרז`.

 וגם קצת על קנית בלוקים של מניות (-קניית כמות גדולה של מניות על מנת לגרום ליציבות בשליטה על החברה)

 

 

   


אם היינו משקיעים את אותם 10 מיליון דולר שהשקענו בקניית הוושינגטון פוסט , בכל חברת מדיה -תקשורת  אחרת שהייתה מאוד פופולארית להשקעה אז ב1973 – היום ערך ההשקעה היה עולה ל40-60 מיליון דולר.

הרווח שלנו היה אז עוקף את רווח השוק בגלל התוצאות הכלכליות הטובות של שוק המדיה והחדשות.

 

את אותם 160 מיליון דולר נוספים השגנו באמצעות ההנהלה של חברת וושינגטון פוסט (WPC).

קיי – המנכלית , הצליחה להרים עסק מדהים שלא מוערך בצורה הנכונה , אבל מחזיקי המניות של בארקשייר יודעים להעריך בצורה אמיתית את היכולת שלה.

 

הקניה של חברת Capital Cities  הכריחה אותי לעזוב את הבורד של WPC בתחילת שנת 1986.

למרות זאת אנחנו מתכוונים להמשיך ולהחזיק במניית WPC ככל שהחוק ירשה לנו.

אנחנו מצפים שהערך של החברה ימשיך ויעלה בקצב הגיוני ואנחנו גם יודעים שההנהלה שם בעלת אוריינטציה לטובת בעלי המניות.

 

החברה כעת בעלת שווי שוק של 1.8 מיליארד דולר ואין שום סיכוי שהערך של החברה ימשיך לטפס כפי שהוא טיפס כשהיא הייתה שווה רק 100 מיליון דולר כשאנחנו קנינו אותה.


בגלל שהשוק מעריך נכון עכשיו גם את שאר האחזקות שלנו – בכל התיק שלנו אנחנו מצפים שהפוטנציאל ילך ויקטן.

 

אתם תשימו לב לכך שיש לנו אחזקה משמעותית בחברת Beatrice זה בעצם אחזקת ארביטרז`  קצרת טווח – חניית ביניים לכסף , למרות שזו לא חנייה בטוחה לגמרי כי לפעמים עסקאות כאלו נופלות וגורמות הפסדים.

 

לפעמים אנחנו נכנסים לתחום ה ארביטרז`ים כשיש לנו יותר כסף מרעיונות וגם זה רק כדי להשתתף במיזוגים או במכירות של חברות. היינו מעדיפים שקרנות ה ארביטרז` יהפכו לקרנות ארוכות טווח ולא קצרות טווח אבל זה כרגע המצב.

 

בסוף השנה מבטחות המשנה שלנו החזיקו כ400 מיליון דולר באגחים משלמי מס שמתוכם כ194 מיליון דולר באגח של תחנת הכוח הציבורית של וושינגטון (WPPSS) דנו כבר במכתב לפני שנה באחזקה הזו ואין לנו כוונה לקנות או למכור עדיין את האחזקה הזו.

 

הרווח השנתי המוכר שלנו על האגח הזה היה השנה 62 מיליון דולר , כשליש מזה בגלל עליית ערך שוק האגח והשאר בגלל העלייה הספציפית של האגח הזה. לאחר מס הרווח שלנו יהיה כ30 מיליון דולר.

 

חברת   Capital Cities

 

בארקשייר רכשה כ3 מיליון מניות של CC במחיר של 172.5 $ למניה בתחילת השנה. זה היה מחיר השוק של המניה בזמן הקניה.

 

כבר הרבה מאוד זמן שאני עוקב אחרי ההנהלה של החברה הזו: לדעתי זו ההנהלה הטובה ביותר שיש כיום לחברה ציבורית כל שהיא בארה"ב. תום מרפי ודן בורק הם לא רק מנהלים נהדרים אלא גם מסוג הטיפוסים שהיית רוצה שיתחתנו עם הבת שלך. זאת זכות להיות איתם וגם כיף.

 ומי שמכיר אותם מבין למה אני מתכוון.

 

קניית המניה שלנו עזרה לחברה לגייס 3.5 מיליארד דולר כדי לקנות את American Broadcasting Companies   (ABC) הקנייה הזו תעזור מאוד לCC בשנים הקרובות. למרות שזה ייקח כמה שנים זה לא מטריד אותנו בכלל , אנחנו יכולים להיות מאוד סבלניים כשצריך. (יש דברים שלוקחים הרבה זמן ולא משנה כמה כשרון ומאמץ תשקיע בהם – אי אפשר לייצר תינוק בחודש גם עם 9 נשים בהריון.)

 

עדות לביטחון שלנו בחברה הוא הסכם המיוחד שלנו : למשך תקופה מסוימת תום ודן יצביעו עבור המניה שלנו. צ`רלי ואני יזמנו את ההסכם הזה ולא תום.


אנחנו גם הגבלנו את יכולת מכירת המניה שלנו במספר אופנים. מטרת כל ההגבלות הללו היא למנוע מצב בו המניות שלנו עוברות לידי מחזיק מהותי אחר בחברה או מישהו שמתכוון להיות כזה , הסכם דומה ערכנו בעבר בגאיכו וב WPC.



יש כאלו שחושבים שבגלל שאחזקת בלוק מניות גדול מצריכה תשלום גבוה במיוחד וגם ההגבלות שהוא מטיל עלינו והמחיר שהוא דורש מאתנו בנוגע למכירה שלו אנחנו בעצם פוגעים בבארקשייר.
 
 אנחנו חושבים בדיוק ההיפך.

 

אנחנו מרגישים שיש פוטנציאל כלכלי ארוך טווח שטמון במניה הזו , ולנו כבעלים של המניה הזו יש לנו רק מה להרוויח מהקניה הזו.

 

בגלל המגבלות שהטלנו על עצמנו יש כעת יכולת למנהלים להתרכז בניהול עצמו ולהרים את הערך של המניה בטווח הארוך.

ברור שהמצב הזה עדיף לחברה מאשר שההנהלה תהיה מוטרדת מקפיטליסטים הופכי דלתות שינסו לגרום לחברה ל"שחק" את המשחק שלהם.

 

היום , חוסר יציבות של חברות נובעת מהתפוצה המאוד רחבה של המון בעלי מניות בעלי זכות הצבעה. בכל רגע נתון מחזיק עיקרי של מניות יכול להגיח החוצה בצורה לא מנומסת כדי לשמור על האינטרסים האישיים שלו.

 

על ידי זה שאנחנו בונים בלוקים של מניות אנחנו מקדמים את היציבות של החברה במקום שבו היה יכול להיות חוסר יציבות.

כשהיציבות הזו משולבת עם הנהלה טובה ועסק טוב נוצר יבול פיננסי עשיר במיוחד.

זאת הסיבה הכלכלית להסכם שלנו בחברה הזו.

 

גם הצד האנושי לא פחות חשוב.

אנחנו לא מעוניינים במנהלים טובים ומוכשרים שלא יכולים לישון טוב בלילה בגלל שיש להם המון בעלי מניות על הראש. אנחנו הבטחנו להם שלא יהיו הפתעות וההסכם איתם שם את החתימה של בארקשייר ליד החתימה האישית שלי.

 

 החתימה של בארקשייר נועדה גם להבטיח את זה שבארקשייר עצמה מחויבת להסכם ולא רק אני , כך שגם אם אני אפסיק לנהל את בארקשייר לפני שזמן הפרישה שלי יגיע מאיזו שהיא סיבה (זמן הפרישה שלי מוגדר כמספר בן שלוש ספרות…) אין להם מה לדאוג כי יש להם התחיבות עסקית חתומה.

 

 

הקניה של CC התבצעה במלוא המחיר של החברה , המחיר הזה משקף את ההתלהבות שלנו ממניות מדיה ומרכוש מדיה שהתפתחו מאוד בשנים האחרונות.

 

זהו לא שדה שבו אפשר לקנות את הסחורה עם שולי ביטחון.

למרות זאת הקניה של CC היא השקעה של נכסים ואנשים מדהימים ואנחנו אוהבים להשתתף בה בסכום ובגודל גדול.

 

חלק מכם בוודאי ישאלו מדוע אנו משלמים 172.5 $ למניה בשעה שיושב הראש שלכם בפרץ של גאונות מדהימה מכר את האחזקות של בארקשייר בחברה הזו ב43$ בשנת 178-1980!!

בגלל שצפיתי את השאלה הזו בזבזתי חלק ניכר משנת 1985 כדי לספק תשובה טובה לשאלה הזו.

 

תנו לי עוד קצת זמן בבקשה.


 

 

תרגום מכתבי באפט – 1985 חלק 14

 

 
 
 
 
תרגום מכתבי וורן באפט מכתב סיכום שנת 1985.

חלק 14.

 

והפעם דובדבן : על תאורית השוק היעיל ואיך באפט קנה את הוושניגטון פוסט ב10 מיליון דולר ב1973 ובשנת 1985 ההשקעה הזו הגיעה לשווי שוק של 220 מיליון דולר.

 

 

 

   

חברות בשוק המניות

  

מתחת אנחנו מציגים את תוצאות סוף השנה של האחזקות שלנו בחברות שנסחרות בבורסה.

אלו תוצאות רק של החזקות מעל 25 מיליון דולר. הוצאנו מכאן את כל זכויות המיעוט של מחזיקי המניות של WESCO וחנות הרהיטים שלנו.

 

 

שווי נוכחי

מחיר קניה

מספר מניות

שם חברה

55,710

3,516

1,036,461

Affiliated Publications, Inc

108,997

54,435

900,800

American Broadcasting Companies, Inc.

108,142

106,811

2,350,922

Beatrice Companies, Inc

595,950

45,713

6,850,000

GEICO Corporation

43,718

27,318

2,379,200

Handy & Harman

52,669

20,385

847,788

Time, Inc

205,172

9,731

1,727,765

The Washington Post Company

 

 

 

 

1,170,358

267,909

סה"כ

 

27,963

7,201

כל שאר המניות

 

 

 

 

 

$1,198,321

$275,110

סה"כ

 

 

הזכרנו קודם במכתב שבעשור האחרון סביבת ההשקעות השתנה לגמרי ממצב שבו חברות מעולות נסחרו הרבה מתחת לערכן למצב כיום שבו הערך שלהן הוכר בשוק.

הוושינגטון פוסט (WPC) מהווה דוגמה טובה לכך.

 

קנינו את כל המניות שלנו של WPC בשנת 1973 במחיר שהוא לא יותר מרבע ממה שהיה אז מחיר החברה.


(גבי זי:

במקור באפט כותב- מחיר ה"אנטרפריז".

את חישוב enterprise נוהגים לחשב על ידי : שווי מניות החברה שנסחרות בשוק המניות פלוס החובות ארוכי הטווח פחות שווי המזומנים של החברה (ראו למשל בספר של פט דורסי בעמוד 136 ובעוד המון מקומות אחרים)


הלוגיקה מאחורי החישוב הזה מאוד פשוטה – אם לחברה יש מניות בשוק בשווי 60 ועוד 40 שקל חובות ארוכי טווח – אז צריך לשלם 100שקל כדי לרכוש אותה , אם יש לה גם 20 שקל במזומן אז מיד אחרי ששלמנו 100 שקל ורכשנו אותה נוכל לשים יד על 20 המזומנים ואז יוצא ששלמנו רק 80 שקל .) 


החישוב של הזה של מחיר חלקי הערך לא מצריך שום הבנה מיוחדת.

 

 

כל חברות הברוקרים , האנליסטים ושאר מומחי העיתונות דאז הגיעו לאותו שווי פנימי שאנחנו הגענו אליו ,של בין 400 מיליון דולר ל500 מיליון דולר.

כל אותם 100 מיליון מניות ציבוריות של WFC הוצגו למכירה לכל דכפין שרק ירצה.

 

היתרון היחיד שלנו היה בגישה:

למדנו מבן גראהם שהמפתח להצלחה בהשקעות היא קניה של עסק טוב כשהשוק מתמחר אותו בזול מתחת לערכו הפנימי.

 

(באפט אומר פה בעצם: כל אחד יכול לקנות מניות כאלו , העניין הוא שזה בדרך כלל לא פופולארי לקנות אותם אז רוב האנשים מפחדים לקנות אותם. גבי זי. )

 

 

רוב המשקיעים המוסדיים בתחילת שנות ה70 ( גבי זי: כמו רוב המשקעים המוסדיים גם היום…) התייחסו לערך הפנימי של החברה כגורם שולי כשהם באים לקנות או למכור את ההשקעות שלהם.


זה נשמע לא יאומן אבל אז (כמו גם היום , גבי זי) המשקיעים היו תחת כישוף אקדמי מבתי הספר היוקרתיים לעסקים שלימדו אז תיאוריה חדשה: תיאורית השוק היעיל.

לכן כשהשוק יעיל חישוב הערך הפנימי של מניה אינו רלוונטי בפעילות של השקעה. 

מי שמחזיק בתאוריית השוק היעיל מאמין שהתימחור של השוק הוא התימחור האמיתי של החברה.

 

(אנחנו ממש אסירי תודה לאותם אקדמאים: מה יכול להיחשב כיתרון גדול יותר בתחרות אינטלקטואלית , מזה שיש לך יריב שחושב שחשיבה היא בזבוז זמן?)

 

למרות שבשנת 1973 וגם בשנת 1974 WFC המשיכה להראות תוצאות יפות והערך הפנימי של החברה הלך וגדל בסוף שנת 1974 המניה המשיכה להפסיד עוד 25% מערכה בשוק.

קנינו אותה  ב10 מיליון דולר ולאחר שנה זה היה רק שווה 8 מיליון. מה שחשבנו שהוא זול הפך להיות עוד יותר זול.

 

אתם כבר יודעים את התוצאה הטובה – קיי גראהם המנכל קנה במחיר הזה כמויות עצמות של המניה בחזרה וגם ההנהלה המשיכה ליצור ערך פנימי גדל.

בינתיים משקיעים שמו לב לעוצמה של העסק והמחיר הלך ועלה.


אז חווינו חוויה משולשת: הערך הפנימי של החברה שגשג , בגלל הקניה בחזרה של המניה הערך שטמון בכל מניה עלה מאוד , הערך בשוק עלה פלאים בחזרה.


תרגום מכתבי באפט – 1985 חלק 13




תרגום מכתבי וורן באפט מכתב סיכום שנת 1985.

חלק 13.

 באפט דן בהבדל בין בארקשייר לשאר תעשית הביטוח ביחס לביטוחי משנה.

 

 

   

  
בבארקשייר מעולם לא שיחקנו במשחק הזה שמעביר תמורת רווח את הביטוח הלאה ועד לפני תקופה קצרה העובדה הזו גרמה לנו להיות בקווי ביטוח מסוימים מאחורי המבטחים האחרים שכן מוכרים הלאה את הביטוח למבטחות משנה.

 

עכשיו הכל התהפך – יש לנו יכולת חיתום במקום שלאחרים אין.

אם אנחנו מאמינים שהמחיר הוא נכון אנחנו מוכנים לבטח את כל העסק בעצמנו כך ששורת הרווח הנקי שלנו גדולה יותר.


לדוגמה אין לנו בעיה לסכן 10 מיליון דולר – כסף שלנו – על אירוע בודד , כל עוד מחיר הביטוח נכון ואין קורלציה בין הסיכון בביטוח האירוע הזה לבין סיכונים אחרים שאנו מבטחים באותו זמן.


אין כמעט מבטחים שמוכנים לסכן אפילו חצי מכמות הכסף הזו באירוע בודד , למרות שעד לא מזמן המון מבטחים היו מוכרים ביטוח על סכומים גבוהים פי 5 או עשר כל עוד הם היו מוכרים את הביטוח הלאה למבטחי משנה.

 

באמצע שנת 1985 המבטחת העיקרית שלנו   NATIONAL INDEMNITY COMPANY  פירסמה את הנכונות שלה לבטח סיכונים גדולים , הפרסומת פנתה ללקוחות שסכום הביטוח המינימאלי שלהם הוא מיליון דולר. המודעה הזו משכה סכום בלתי נתפס של 600 תגובות ובסך הכול ייצרה לנו רווח של 50 מיליון דולר!!

 

(שוב אני מזכיר לכם מדובר בעסק עם זנב ארוך : רק בעוד 5 שנים נדע באמת כמה הרווחנו על הפוליסות האלו…) היום חברות הביטוח שלנו ממשיכות להיות מטרה לכל ברוקר שמחפש לבטח סכום גדול של כסף.

 

כמו שאמרתי מקודם גם התקופה הזו תחלוף מהר: מבטחים ומבטחי משנה יחזרו מהר מאוד לבטח בתמחור נמוך. אבל בשנה או בשנתיים הקרובות אנחנו הולכים להרוויח יפה בכמה מעסקי הביטוח שלנו.

 

היחס המשולב שלנו השתפר מ134 בשנת 1984 ל111 בשנת 1985.

 אבל הוא עדיין משקף הפסדים מהעבר. שנה שעברה ספרתי לכם על טעויות העבר שלי בנוגע לכמויות הכספים שהקצתי לטובת הפסדי הרזרבות

(גבי זי: אלו הכספים שחברות הביטוח מקצות לטובת תביעות הביטוח העתידיות , מכיוון שעוברות שנים מרגע מכירת הפוליסה עד תשלום התביעה , אי אפשר לדעת כמה כסף באמת חברות הביטוח יצטרכו לשלם.)

 

הבטחתי לעדכן אתכם מידי שנה בסכומים הללו – כשהבטחתי את זה חשבתי באופן טבעי שהמספרים ילכו וישתפרו עם הזמן אך לצערי זה לא קרה.

 

הנקודה היחידה הטובה בכל העסק הזה היא שכל ההפסדים שלנו שנחשפו לפני שנה קרו בביטוחי משנה במספר חוזים שהופסקו לפני מספר שנים.

 

 זה מזכיר סיפור שמנכל של חברת ביטוח גדולה סיפר לי לפני מספר שנים: כל שנה המנהלים שלו סיפרו לו שהשנה הולכת להיות שנה מדהימה חוץ  מהסיפור של "ההוריקן בפלורידה" או חוץ מ"הטורנדו במידסטרן" וכולי.

אחרי כמה שנים הוא החליט לפתוח חברת ביטוח נוספת שתקרא "חוץ מ.." לתוך הדוחות של החברה הזו הם יכניסו את כל העסקים שאותם הם לא רוצה לספור ביחד עם הרווחים שלהם…

 

בכל עסק וגם בביטוח המילים "חוץ מ.." צריכות להיות מחוץ ללקסיקון. אם אתה משחק במשחק אתה סופר את כל המחזורים של המשחק. כל מנהל שבאופן קבוע אומר "חוץ מ.." ואחר כך מדווח על מה שהוא למד מהטעויות שלו מפספס דבר אחד עיקרי – הטעות העיקרית היא לא בפעולה אלא בשחקן.

 

באופן בלתי נמנע טעויות בעסקים כמובן קורות , והמנהל החכם יפיק מהם את הלקחים הנכונים.

אבל עיקר הטריק הוא ללמוד את רוב הלקחים מהניסיון של אחרים.

מנהלים שאת רוב הלקחים שלהם למדו מהניסיון האישי שלהם ולא מהניסיון של אחרים בדרך כלל גם ימשיכו לעשות את זה בעתיד…

 

חברת הביטוח גאיכו ש38% מתוכה בבעלות בארקשייר דיווחה השנה על שנה מצוינת גם בגדילת הפרמיה וגם בהצלחה אדירה של כספי ההשקעות שלה. למרות זאת תוצאות החיתום שלה היו עלובות השנה.

 

ביטוח רכבים אישיים וכן ביטוחי בתים הם קווי ביטוח שהתוצאות שלהם הידרדרו השנה משמעותית בכל התעשייה וגאיכו לא נמלטה מהטרנד הזה למרות שגם בתחום הזה ההישגים שלה עוקפים בהרבה את שאר המתחרים.

 

ג`ק בראין המנהל עזב באמצע השנה לניהול קרן הכבאות (FFIC). (ראה מיד בהמשך)

 במקומו ביל שניידר משמש עכשיו כמנכל והסגן שלו הוא לו סמפסון. ג`ק עשה עבודה מדהימה בגיאכו – כשהוא נכנס החברה היתה על סף פשיטת רגל והביצועים שלה מאז הפכו למעולים. אנחנו חייבים לו תודה על סכומי הכסף שברקשייר הרוויחה באמצעותו.

 

גם כשהוא עזב הוא התנהג כמנהיג יוצא דופן: הוא מצא מנהלים מצליחים כמוהו. בזכות האבחנה שלו , כוח המשיכה שלו , וגם הפיתוח שלו יש לנו עכשיו המשך מדהים של הנהלה.

 

חוזה חלוקת מניות קרן הכבאות (FFIC)

 

לא נהוג לתת לכרטיס של ארוחה חינם במסעדה טובה ללכת לאיבוד:

 ג`ק מנהל עכשיו את חברת האחזקות הזו כיושב ראש וכמנהל.

 

בראשון לספטמבר 1985 הפכנו לבעלים של 7% מהעסק הזה. חוץ מהחלק של ביטוחי המשנה שלהם שבו הם מבטחים חברות לא מסונפות.

החוזה שלנו איתם הוא ל4 שנים. למשך תקופת החוזה ההפסדים והרווחים של החברה פורפורציונאלים לשלנו – כמובן שזה רק לביטוחים שיקרו מהראשון לספטמבר 1985 ולא על עסקי העבר שלהם.

 

בשנים הקרובות אנחנו נפצה את FFIC על קניית 7% מהם על ידי תשלום ההפסדים שלהם בשנים 1985 עד 1989.

 

החוזה מחייב את FFIC לשלם לנו ישירות את הפרמיות שלהם ואנחנו מחויבים לשלם להם את ההפסדים וההוצאות שיגרמו להם. לכן קרן שנוצרה על ידי אחזקת המניה שלנו בחברה מוחזקת אצלנו כהשקעה.

 

כחלק מהעסקה איתם אני משמש כיועץ השקעות כללי לחברה אבל אני לא מעורב בהחלטות השקעה ספציפיות וגם לא בעסקי החיתום שלהם.

 

כרגע החברה מגלגלת כ3 מיליארד דולר בשנה והסכום הזה כנראה ילך ויעלה.

רזרבות הפרמיה של החברה (גבי זי: שוב מדובר בכספים שחברות ביטוח מקצות לתביעות ביטוח עתידיות , ) בשעת ההסכם עמדו על 1.324 מיליארד דולר , ההסכם מעביר אלינו 7% מהכסף הזה – כ92 מיליון דולר. עד היום שילמנו להם כ30 מיליון דולר עבור הוצאות חיתום שהיו להם.

 

כל החיתום שלהם נכתב על ידי  National Indemnity Company.

חוץ משתי שביעיות ממנו שנכתבות על ידי Wesco-Financial Insurance Company.

(WESFFIC) זוהי חברה חדשה מאורגנת על ידי 80% ממחזיקות המשנה שלנו.

 

עוד על הנושא תוכלו לקרוא בעמודים 60-62 וכן בעמוד 41 בדוח השנתי שלנו.

 

שנה הבאה מצפה לנו עוד חוזה כזה באזור ה50 מיליון דולר. אנחנו מצפים להתפתח עוד בכיוון הזה ותנאי התעשיה מאפשרים זאת: החברות מבטחות כמות עצומה של עסקים שאין להם יכולת לבטח בעצמם , והכוח הפיננסי שלנו מאפשר לנו להיות אטרקטיביים עבורם.