דוחות כספיים של חברה שבאפט קנה

 

 

 

 

 

 

החלטתי לנצל את הנספח של המכתב השנתי למשקיעים של שנת 1986 כדי לקבל הצצה נדירה על דוחות כספיים של חברה שבאפט רכש – לפני שהוא רכש אותה.

יש לנו פה את כל הנתונים כדי לראות מה הופך את SF לחברה שבאפט מעוניין בה מבחינה כלכלית.

כלומר איך העסק משתקף בדוחות של החברה מבחינה כלכלית , אני לא אדון פה במותגים או בחפירים שאינם כלכליים מפני שאין לי את הנתונים האלה , אני פשוט אנסה לעבור על הנתונים היבשים ואנסה ללמוד מהם. כפי שהסברנו בעבר הנתונים האלה הם לא מה שהופכים את החברה לטובה הם רק הסימפטום לכך שהיא חברה טובה , לכן הדיון הזה יתמקד באיך נראים הסימפטומים של חברת ערך שבאפט מעוניין בה.

אז בואו ונעיין בנתונים שיש בידנו:

החברה היא כמובן  SCOTT FETZER.

באפט קנה אותה ב 230 מיליון דולר.

לחברה יש 17 עסקים שונים ומגוונים – למשל חברת קירבי – יצרנית של שואבי אבק ומכונות ניקוי.

חברה לאנציקלופדיות וכו.

המשותף לכל העסקים הוא שכל העסקים חזקים מאוד בתחום שלהם.

באפט קנה את החברה אחרי שהיא התייעלה ומכרה את כל העסקים הלא ריווחים שלה , בדיוק כמו במקרה של קוקה קולה שנרכשה לאחר מהלכי התייעלות רוחביים ולפני גריפת הרווחים מההתיעלות.


בואו ונעבור על המספרים ונראה איך הם נראים.

מאזן:



Scott Fetzer

נכסים




מזומנים ושווי מזומנים:

$ 3,593

חשבונות לקבל מלקוחות

90,919

מלאי

77,489

אחר (למשל מקדמות)

5,954

סה"כ נכסים שוטפים

177,955



רכוש, ציוד ,נכסים:

80,967

השקעות בחברות בנות שאינן בדוח המאוחד. השקעות במיזמים משותפים

93,589

נכסים אחרים כולל מוניטין

9,836

סה"כ

$362,347



חובות




חובות לשלם: קצרי טווח , תשלומים מיידים של  חובות ארוכי טווח.

$ 4,650

חשבונות לתשלום

39,003

חובות שהצטברו

84,939

סה"כ חובות שוטפים:

128,592



חובות ארוכי טווח

34,669

מיסים נדחים

17,052

חובות נדחים אחרים

9,657

סה"כ חובות

189,970

הון בעלי המניות

172,377

סה"כ מאזן

$362,347      


 דוח רווח והפסד:



Scott Fetzer

מכירות

$677,240

עלות המכר:


עלות היסטורית למעט פחת

$341,170  –

פחת ציוד ומכונות

8,301



סה"כ עלות המכר:

$349,471     



רווח גולמי

$327,769

הוצאות מכר ואדמיניסטרציה

$260,286

רווח תפעולי

$ 67,483

הכנסות אחרות – לא תפעוליות

4,135

רווח לפני מס

$ 71,618

מיסים נידחים ונוכחיים

31,387

סה"כ מס ורווחים לא תפעוליים

31,387

רווח נקי

$40,231


באו ונעברו קצת על היחסים של החברה ונראה איך הם נראים:

מכפילים :מכפיל מכירות – 0.33 מכפיל רווח תפעולי – 3.4 מכפיל רווח נקי – 5.7 מכפיל מאזן – 0.6 מכפיל הון – 1.33 מכפיל תזרים חופשי – 5.8

שוליים:

שולים נקיים –  5.9%

שוליים תפעוליים –  9.9%


חובות:

הון למאזן – 45%

נכסים שוטפים לחובות שוטפים (יחס קצר) – 138%

נכסים שוטפים לכלל החוב  – 96%


תשואה :

רווח תפעולי למאזן – 18%

רווח תפעולי להון עצמי – 39%

תזרים חופשי למאזן –  11%

תזרים חופשי להון עצמי –  23%  


גם יפה וגם אופה…

אני מניח שאם באפט קנה את החברה כנראה שהיא שמרה על היחסים האלו גם קודם , מה גם שהחברה כמו שאמרנו לפי שיפור ברווחיות בגלל מכירת חלק מהעסקים הפחות טובים. 

נראה לי שאין הרבה מה להוסיף על המספרים האלו .

יש לי רק הערה אחת : המספרים יפים מאד אבל הם לא מדהימים , זאת לא חברה עם מכפיל רווח קטן משלוש או עם שולי רווח של 25% כמו גאיכו למשל.

המסקנה שלי היא שהכלכלה של העסק צריכה להיות טובה מאוד כמו שאנו רואים כאן , וזה מספיק .

לא להתחכם יותר מידי עסק פשוט וטוב – זה הכלל.


זה כל כך חשוב שאני אחזור על זה רק בשביל לי: רק פשטות , בלי יותר מידי תחכום. עסק פשוט וטוב.

להחזיק אותו מספיק זמן וזה כבר יעשה את העבודה.


גבי זי



 

תרגום מכתבי באפט – 1986 חלק 21 ואחרון

 

הקטע המסכם של הנספח המסביר את ההתאמות החשבונאיות בקניית חברה ואת נושא התזרים החופשי של החברות

אחד מקטעי החובה החשובים ביותר למשקיעי ערך. בסוף הקטע הוספתי מסקנה מאד חשובה.

בקיצור מומלץ ביותר.

______________________________________________________________________________________


תזרים מזומנים שמופיע בדוחות באמת מתאר בצורה טובה עסקי נדלן או עסקים אחרים שמתעסקים ברכוש כזה או אחר מפני שהעסקים הללו מצריכים המון כסף בהתחלה לקניית הרכוש או הנדלן ולאחר מכן הם כמעט ולא צורכים עוד הון כדי לשמר את השווי של הרכוש הזה.

דוגמה לעסקים כאלה הם למשל חברות שכל הרכוש שלהם הוא שדה גז , שדה נפט , גשר למעבר (גבי זי: בארה"ב המעבר בגשרים כאלה עולה כסף כדוגמת כביש 6. )

אבל תזרים המזומנים שמופיע בדוחות הוא חסר משמעות לחלוטין כשמדברים על חברות שמייצרות סחורות , חברות קמעונאות , חברות שירותים  כי לחברות האלו (C) הוא מספר מאוד משמעותי.

גם אם חברות כאלו לא מוציאות את ההון שלהם על תחזוקה בשנה מסויימת – בטווח של חמש עד עשר שנים הם יצטרכו להשקיע  הון רב בתחזוקה – אחרת הם ימותו.

למה אם כן מספרי תזרים המזומנים כל כך  פופולאריים בימנו?

בתשובה שלנו , אנחנו מודים , יש הרבה ציניות:

אנחנו מאמינים שמי שבעיקר משתמש במספרים האלה הם "חברות שיווק"  שמנסות להצדיק קניית מניות של חברות שהיא לא מוצדקת במהותה.

זה קורה :

כאשר (Aשהוא כאמור הרווח לפי ה GAAP – של החברות האלו נראה פשוט כמו אגח זבל או שהרווח פשוט נמוך מידי ולא מצדיק קניה של מניה במחיר כזה מופרז – לכן במקרה כזה "חברות השיווק" למיניהם  (גבי זי: הכוונה ליועצי השקעות , בנקאיים , מוסדיים , קרנות נאמנות ….)  במקום לדבר על (A) בלבד הם מגדלים את הסכום ל (A) + (B).

לכן אנחנו אומרים שאם אתם מוספים את (B)  אז צריך גם לחסר את (C)!

למרות שרופאי השיניים מזהירים מכך שאם תתעלמו מהטיפול בשיניים אז יום אחד לא יהיה לכם יותר שיניים …. כאן ההתעלמות מ (C) היאמקרה שונה בעליל :

חברה או משקיע שיתעלמו מ (C)  בחישוב שווי החברה או בחישוב יכולת החזר החוב שלה יום אחד ויעשו זאת רק על ידי  (A) + (B) יגלו יום אחד שהם בצרה אמיתית.


אם נסכם את הנושא :

גם במקרה של SCOTT FETZER  וגם בשאר החברות שלנו אנחנו מרגישים בנוח כי בכולם

 (C) = (B)  פחות או יותר ,  את  (B)  אנו מחשבים בראיה היסטורית : כלומר הוא כולל גם  הפחתת נכסים לא מוחשיים כמו מוניטין והוא גם כולל את שאר ההתאמות שנובעות מקניית העסק כמו שראינו בתחילת הנספח ומתקבל שוויון בין פחות או יותר בין (B)  ל (C),

במקרה של  SEES  למשל המספרים לא ממש זהים- כי יש ל SEES  הוצאות הון של בלאי והפחתות שבין חצי מיליון למיליון דולר בשנה רק כדי להחזיק את העסק תחרותי.

אנחנו מאד משוכנעים בנקודה הזו וזו גם הסיבה מדוע הראנו לכם בתחילת המכתב את ההפחתות וההתאמות מהקניה בצורה נפרדת בטבלאות שלנו. זו גם  הסיבה מדוע אנו מראים את הרווח של כל עסק בנפרד – כדי (גבי זי: שתוכלו לחשב לבד ) שיתקבל מספר שקרוב יותר לרווח הבעלים כפי שאנו רואים אותו יותר מאשר לפי ה GAAP.


יהיו כאלו שיראו את הקושיות שאנו מקשים על ה GAAP   כחילול הקודש.

אבל אחרי הכול , צריך להבין שהכסף שאנו משלמים לרואי החשבון אינו כדי שהם יתנו לנו את " האמת " שלהם על העסק שלנו.

המטרה שלהם היא לתעד ולהקליט – לא להעריך.

עבודת ההערכה נופלת על המשקיעים והמנהלים.

מספרי החשבונאות הם כמובן השפה של העסק , ולכן הם מהווים עזרה עצומה לכל אחד שבא להעריך את שווי העסק שלו , ואת ההתקדמות שלו .

צ'רלי ואני היינו אבודים בלי המספרים האלה: הם תמיד נקודת ההתחלה כשאנו באים להעריך את העסקים שלנו ואת העסקים האחרים.

בעלים של עסקים ומנהלים של עסקים צריכים תמיד לזכור , שהחשבונאות היא רק עזרה לעסק חושב , לעולם היא לא תחליף לחשיבה הזו.


___________________________________________________________________________________________

גבי זי:

באפט מוסר כאן בחינם את אחד העקרונות החשובים ביותר שלו:

כל החברות שהוא מחזיק למעט חברת SEES עונות על העקרון הבא: 


בכל החברות שלו:   (C) = (B)  פחות או יותר.  

ובמילים אחרות – ההוצאות הקבועות של העסק על תחזוקה בלאי פחת ומוניטין , שוות להוצאות ההוניות הדרושות לעסק כדי לשרוד  ולהיות תחרותי.

(את ההבדל בין  סעיף (B) לסעיף (C) הסברתי בסוף הפוסט הקודם )

  בחברות כאלו קל ופשוט לשערך את העתיד ממספר סיבות:

1. התזרים החופשי העתידי של החברה  הוא פשוט הרווח הנקי העכשווי פחות או יותר.

2. בנוסף – בחברות האלו אנחנו כבר יודעים שההיסטוריה התפעולית שלהם קבועה מראש כי בעבר הם לא צרכו הון נוסף לכן מדובר על מראש על חברות יציבות ומבוססות. ולכן קל להניח שמה שהיה הוא שיהיה.

3.  עצם העובדה שהחברות האלו אינן דורשות הון נוסף לתחזוקה שוטפת כבר הופך אותן למכרה זהב. 


אם המצב הוא שאין שוויון בין (Cל (B) וודאו שאתם יודעים להעריך את הערך של הסעיפים הללו כדי שתוכלו לחשב בעצמכם את הרווח לבעלים.

)

 

תרגום מכתבי באפט – 1986 חלק 20


לא על כל חתיכת מכתב אני ממליץ לקרוא , אבל הפעם מדובר בקטע חובה לכל משקיע.

___________________________________________________________________________________



מה כל זה אומר לבעלי המניות?

האם מחזיקי המניות של בארקשייר קנו עסק שמרוויח 40.2 מיליון דולר בשנה או שהם קנו עסק שמרוויח 28.6 מיליון דולר בשנה?

האם משקיע צריך לשלם יותר עבור עסק  מאשר עבור עסק N  ?

בהנחה ששווי של עסק נמדד גם על פי מכפיל הרווח שלו האם SF    הייתה שווה יותר יום , מאשר ביום שלאחר הקנייה?

אם נחשוב דרך השאלות האלו נוכל להרוויח מספר תובנות חשובות על מה שנקרא "רווחי הבעלים".

(גבי זי: באפט מסביר כאן בעצם איך הוא מחשב את התזרים החופשי של החברה , בעיניו של באפט זהו בעצם הרווח האמיתי שלו – הרווח האמיתי של בעלי המניות . )


הרווחים האלו מורכבים בעצם מהחישוב הבא:

(A) הרווח המדווח

(B) ועוד ירידת הפחת , דלדול , הפחתות מוניטין ושאר הפחתות שציינו במספרים 1 עד 4 למעלה.

(C) פחות הוצאת ההון השנתיות הממוצעות בבית החרושת או בעסק, אלו הם ההשקעות בציוד כדי לשמור על העסק בטווח הארוך כעסק תחרותי ויצירתי – זהו ההון הנדרש כך שהעסק ישמור על נפח הייצור שלו .

(אם העסק צריך עוד הון עובד – הון שמשמש אותו לייצור , הון שמשמש אותו כדי לשמור על התחרותיות שלו ועל כושר הייצור שלו – גם ההון הזה צריך להתווסף בסעיף (C) , עסקים שמשתמשים בשיטת הLIFO – כדי לנהל את המלאי שלהם בדרך כלל לא צריכים הון נוסף כדי לשמור על אותו נפח ייצור.  )

(גבי זי: שיטת ה   LIFOLAST IN FIRST OUT  –  מאפשרת לעסק להצהיר על מוצר שיוצר אחרון כראשון שנמכר , למרות שבפועל מה שנמכר זה מוצר שיוצר הרבה זמן לפני כן.

במקרה שעלות הייצור של המוצר האחרון גבוהה מעלות הייצור של המוצרים שלפני כן משתלם לחברה לנהל את המלאי ב LIFO   מפני שכך הם ישלמו הרבה פחות מס כי שולי הרווח שלהם הרבה יותר נמוכים על המוצר האחרון מאשר על הראשון. 

באפט טוען כאן כי עסק שמשתמש ב  LIFO  בניהול המלאי שלו הוא עסק שלא צריך הון נוסף כדי לשמר את הכוח שלו.

עוד על הLIFO   ניתן לקרוא אצל אקספוננט בתרגום ההרצאה השלישית של גראהם.  )


המשוואה שלנו לרווח הבעלים אינה מתיישבת עם הרווח כפי שתקנות ה GAAP  מחשבות אותו.

הסיבה היא סעיף (C) . מפני שסעיף זה הוא ניחוש ולעיתים קשה מאד להעריך אותו.

למרות זאת אנחנו מתחשבים תמיד ברווח הבעלים לפי הנוסחה שהצגתי בפניכם ולא לפי המספרים של ה GAAP    גם כשאנו באים לקנות מניה כמשקיעים וגם כשאנו באים לקנות חברה שלמה כמנהלים.

אנחנו מסכימים לאמרה הבאה: "עדיף להיות צודק בערך מאשר להיות טועה בדיוק…"

בגישה שעכשיו הצגנו הרווח לבעלים זהה "בחברת O"  ו"בחברה N" , לכן גם הערכת השווי של שניהם זהה – בדיוק כמו שההיגיון הפשוט אומר.


התוצאה זהה כי החיבור של (A) , (B) ו (C) הוא בדיוק אותו הדבר בשני הדוחות.


גם צ'רלי וגם אני מאמינים כמחזקי המניות וכמנהלים שהרווח לבעלים מורכב בעצם :

מ (B) של מספר קרוב יותר 8.3 מיליון דולר בלבד כמו בחברה Oולא 19.9 כמו בחברה N.

לכן הרווח לבעלים יותר קרוב לרווח של החברה לפני הקניה . ובמילים אחרות אנחנו חושבים שהרווח לבעלים הוא הרבה יותר גבוה ממה שה GAAP    מדווח בעצם.


ברור שההצהרה הזו מאד משמחת אבל החישוב הזה לא תמיד מייצר חדשות נעימות.

רוב המנהלים יכירו בעובדה שהם צריכים הרבה יותר כסף ממה שיש בסעיף  (B) על מנת לשמור על העסק תחרותי ויצרני.

כשקורה כזה מקרה שבו  סעיף (B)  הופך להיות יותר גדול מסעיף (C)  אז הרווח המדווח של ה GAAP  הופך להיות יותר גבוה מהרווח האמיתי לבעלים.

לעיתים קרובות התיאור המוגזם הזה מאד ניכר . תעשיית הנפט שימשה בשנים האחרונות כדוגמה מעולה לעקרון הזה. אם חברות הנפט היו מוציאות רק את (B) כל שנה כדי לשמור על העסק שלהם חי ומתפקד הם היו מתכווצות במונחים ריאלים.

כל הרשימה הזו רק מוכיחה את האבסורד של מספרי "התזרים השוטף" שהדוחות של וול סטריט מלאה בהם.

התזרים השוטף בדוחות רק מחבר את (A) עם (B) – אבל הוא לא מפחית את (C) !!!

רוב העלונים שמוצגים לכם בבנקי ההשקעות למיניהם  גם כן לא מציגים את ההפחתה הזו.

זה פשוט מראה שהעסק שמתואר הוא בעצם כמו הפירמידות במצרים – אף פעם לא צריך לשפר להחליף או לשפץ אותם הם תמיד נשארים באותו מצב….


אם כל העסקים בארה"ב היו עומדים למכירה בו זמנית על ידי בנקאי ההשקעות שלנו – ואם היינו מאמינים לברושורים שמחלקים הבנקאים האלו – הקרנות הממשלתיות שתומכות במפעלים ובקניית ציוד למפעלים בעלי עדיפות לאומית היו צונחים ב 90% !!!.

(גבי זי: הסיבה לכך היא שהעסקים הללו צורכים הון רב כדי לתחזק את עצמם …)

___________________________________________________________________________________

גבי זי:

אז מה עיקר ההבדל בין סעיף (B) לסעיף (C) ?

מהו השוני התפיסתי בין שניהם – הרי גם בסעיף   (B)  ישנם חלקים שמשמשים את העסק לצורך התחזוקה שלו ולצורך הבנייה שלו כעסק תחרותי וחי? 

התשובה  היא כזו:

סעיף  (B) מדבר על ההפחתות שלא בוצעו בפועל – אלא רק ירדו באופן תאורטי מהרווח עד שהתקבל הרווח הנקי , אלו הם כספים שלא יצאו מכיס החברה – מכיס בעלי המניות.

אבל בסעיף  (C) מדובר על הון שיצא בפועל על תחזוקת העסק.

לכן כשאתם באים להעריך את סעיף  (C) – סעיף ההוצאות תכניסו לשם מספרים אמיתיים שהחברה הוציאה באמת לצורך העניין ולא הערכות.

תרגום מכתבי באפט – 1986 חלק 19


גבי זי: הנה שוב הטבלה מתחילת הנספח כדי להקל עליכם , הקוראים.

(000 נמחקו מהטבלה)



חברה O

חברה N

מכירות

$677,240

$677,240

עלות המכר:



עלות היסטורית למעט פחת

$341,170  –

$341,170

עלות מלאי שאינו מזומן


(1)4979-

פחת ציוד ומכונות

8,301

 (2)  13,355




סה"כ עלות המכר:

$349,471     

$359504




רווח גולמי

$327,769

$317,736

הוצאות מכר ואדמיניסטרציה

$260,286

$260,286

הפחתת מוניטין


 (3)  595




רווח תפעולי

$ 67,483

$ 56,855

הכנסות אחרות – לא תפעוליות

4,135

4,135

רווח לפני מס

$ 71,618

$ 60,990

רווח לאחר מס



מיסים נידחים ונוכחיים

31,387

31,387

התאמת הקצאות תוך תקופתיות של נכסים שאינם מזומנים.


(4)998

סה"כ מס ורווחים לא תפעוליים

31,387

32,385

רווח נקי

$40,231

$28,605


                                                                                                                                   )

כעת נוכל להסביר את המספרים 1-4 בטבלה , המספרים האלו הם בעצם כל השינויים שנובעים מגדילת המאזן כתוצאה מקניית החברה ובעקבות זאת ישנם הפחתות וירידת ערך שצריכה להתבצע:

1.

  $4979,000  עבור מלאי שאינו מזומן – הסכום הזה נובע בראש ובראשונה מהפחתה שSF  עשתה במלאי שלה בשנת 1986 כתוצאה מזה בשנים הקרובות לא יהיו חיובים נוספים מהסוג הזה , ואם כן הם יהיו קטנים מאוד.

2.

$5,054,000 – המספר הזה הוא בעצם ההבדל בין הפחת של עמודה N  (שהוא על סך –13,355) לבין הפחת של עמודה O(על סך – 8,301). ההבדל בפחת נובע מכך שבמאזן החדש –N– ישנה גדילה במאזן של נכסים קבועים. הפחת הגדול הזה ימשיך ב12 השנה הקרובות. 

3.

$595,000 – הפחתת מוניטין. החיוב הזה יתבצע ב39 השנים הקרובות. הוא רק יגדל החל מהשנה הבאה בגלל שקנינו את החברה ב6 לינואר ולכן רק 98% מסכום ההפחתה השנתי ירד בשנה הראשונה.

4.

$998,000 – המספר הזה הוא מס דחוי שנובע מתרגילי אקרובאטיקה שמעבר ליכולת ההסבר שלי בקצרה ואולי גם באריכות… החיוב הזה ימשיך ללוות אותנו גם ב 12 השנים הקרובות.

חשוב מאד שתבינו שאף לא אחד מכל השינויים האלו שמסתכמים לסך של 11.6 מיליון דולר , מורידים את שיעור המס שאנו משלמים על הרווחים שלנו.

חברת SF   החדשה משלמת בדיוק את אותו שיעור מס ששילמה חברת SF   הישנה וזאת למרות שהרווח שלהם לפי ה GAAP– שונה מהותית. ולמרות ששיעור המס על הרווחים נשאר זהה – במקרה הלא שכיח ש SF  תחליט למכור את אחד מהעסקים שהיא מחזיקה  שיעור המס בין החברה ה"חדשה" לחברה ה"ישנה" יהיה שונה לגמרי.

בסוף שנת 1986 ההבדל בשווי הנקי בין חברת SF   ה"חדשה" לחברת SF  ה"ישנה" ירד מ 142.6 ל 131 מיליון דולר באותם 11.6 מיליון דולר שירדו משורת הרווח כפי שראינו.

ככל שהשנים יחלפו להן , הפרמיה הנוספת ששילמנו על SF  תלך ותעלם ושתי המאזנים ילכו ויתמזגו. למרות זאת ערכי המלאי והמקרקעין הגבוהים שנכנסו למאזן החדש יישארו שם כנראה לתמיד אלא אם כן הקרקע תימכר או שרמות המלאים ירדו באופן מכוון.


תרגום מכתבי באפט – 1986 חלק 18

 

 

 

המשך הנספח שעוסק בהתאמות החשבונאיות של הדוחות של עסק שנקנה. ובחישוב התזרים החופשי .


__________________________________________________

 

כמו שבוודאי ניחשתם שני החברות הם בעצם אותה חברה SCOTT FETZER.

O מייצג את דוח רווח וההפסד של  SF  בפורמט GAAP הישן (OLD) , זה בעצם הדוח שלהם אם לא היינו קונים אותם.

N מייצג את דוח רווח וההפסד של SF  בפורמט GAAP החדש (NEW) , זה בעצם הדוח אותו הגשנו לאחר שביצענו בו את ההתאמות הדרושות עקב הרכישה של העסק.

 

חשוב להדגיש ששני העמודות מתארים את אותה כלכלת עסק – שמייצרת את אותו תזרים כסף לבעלים עם אותם נתונים בדיוק , רק החשבונאות השתנתה.

לכן אני שואל אתכם חברים , איזה עמודה מייצגת את האמת ? לפי איזה עמודה המנהלים והמשקיעים צריכים לבחון את החברה ?

 

לפני שנענה לשאלות האלו בואו ונבחן מה מייצר את ההבדל בין העמודות.

אנחנו נפשט את הדיון בכמה מובנים אבל הפישוט הזה לא גורע במאומה בדיוק האנליזה שלנו או בדיוק המסקנות שלנו.

 

ההבדל בין O  לN  נובע מכך ששילמנו מחיר בקניית החברה ששונה מהמחיר המוצהר של השווי הנקי שלה.

 

לפי ה GAAP הבדלים כאלו צריכים להילקח בחשבון תחת סעיף " התאמות במחיר הקניה ".

כשקנינו את SF  שילמנו 315 מיליון דולר על נכסים נקיים שהיו שווים בספרים 172.4 מיליון דולר.

כלומר שילמנו פרמיה של 142.6 מיליון דולר על החברה מעבר לסך הנכסים שלה.

 

הצעד הראשון בחשבונאות של פרמיות ששולמו עבור חברה הוא להתאים להם את הערך של הנכסים השוטפים של החברה לערך השוטף של החברה.

 (גבי זי : בצעד הראשון ההתאמה היא בין הערך הנזיל של החברה כפי שחושב לבין הערך  האמיתי של כל הנכסים השוטפים של החברה : מזומנים , מניות , אגחים או מוצרים שקרובים מאד לכסף נזיל  )

 

למעשה ההתאמות האלו לא כוללות 'חשבונות לקבל' (גבי זי: RECEIVABLES, חשבונות שלקוחות החברה התחייבו לשלם עבור מוצרים שכבר קנו אותם.) שבדרך כלל בכל דוח רגיל חשבונות לקבל כן נחשבים כחלק מהנכסים השוטפים של החברה. אבל הם כן כוללת את מלאי החברה.

 

לכן הצעד החשבונאי הראשון שלנו היה להחשיב מתוך הפרמיה של 142.6 מיליון דולר ששילמנו על החברה עוד 37.3 מיליון דולר של מלאי נוסף.

 

לאחר הצעד הזה נשאר לנו עוד 105.3 מיליון דולר להתאים:

בגלל שהבטחנו לפשט את הדיון הזה נקפוץ לשורה התחתונה ונספר לכם ש 68 מיליון דולר נוספים נוספו לנכסים הקבועים של החברה.

ואילו 13 מיליון דולר ירדו מהמיסים הדחויים שעל החברה לשלם בעתיד.

 

לאחר ההתאמות האלו על סך של 81 מיליון דולר נשאר לנו להסביר רק עוד 24.3 מיליון דולר להתאים…

 בדרך כלל ההתאמה הבאה מתבצעת על סמך הנכסים הלא מוחשיים של החברה שהם לא מוניטין ולאחר מכן על חישוב מחדש של השווי ההוגן של חובות החברה לטווח הארוך.

 במקרה הנוכחי לא התאמנו את הפרמיה לאף אחד משני הסעיפים.

לאחר שהערכנו מחדש את השווי ההוגן של החובות והנכסים התאמנו את 24.3 המיליון האחרונים לסעיף המוניטין.

המונח הטכני של הסעיף הזה הוא "העלות המשולמת מעבר לשווי ההוגן של הנכסים הנקיים שנרכשו".

 

לכן אתם יכולים לראות בטבלה הבאה את המאזן של SF לפני ואחרי הקניה , למרות שמדובר באותה חברה שני הדוחות ממש שונים במספר סעיפים בגלל ההתאמות שבצענו על הפרמיה ששילמנו:

 (000 נמחקו מהטבלה)

 

 

חברה O

חברה N

נכסים

 

 

 

 

 

מזומנים ושווי מזומנים:

$ 3,593

$ 3,593

חשבונות לקבל מלקוחות

90,919

90,919

מלאי

77,489

114,764

אחר (למשל מקדמות)

5,954

5,954

סה"כ נכסים שוטפים

177,955

215,230

 

 

 

רכוש, ציוד ,נכסים:

80,967

148,960

השקעות בחברות בנות שאינן בדוח המאוחד. השקעות במיזמים משותפים

93,589

93,589

נכסים אחרים כולל מוניטין

9,836

34,210

סה"כ

$362,347

$491,989

 

 

 

חובות

 

 

 

 

 

חובות לשלם: קצרי טווח , תשלומים מיידים של  חובות ארוכי טווח.

$ 4,650

$ 4,650

חשבונות לתשלום

39,003

39,003

חובות שהצטברו

84,939

84,939

סה"כ חובות שוטפים:

128,592

128,592

 

 

 

חובות ארוכי טווח

34,669

34,669

מיסים נדחים

17,052

4,075

חובות נדחים אחרים

9,657

9,657

סה"כ חובות

189,970

176,993

הון בעלי המניות

172,377

314,996

סה"כ מאזן

$362,347      

$491,989

 

 

 

העמודה שאנו רואים תחת החישוב החדש – N – יוצרת את טבלת ההכנסות שראינו בתחילת הנספח.

הדוח הזה כאמור לעיל מייצר רווח נקי שקטן בכ 10 מיליון דולר.

זאת התוצאה של נכסים שנופחו בעצם בגלל הפרמיה הנוספת ששילמנו וכתוצאה מזה ישנו פחת ודלדול גדולים יותר כפי שראינו בטבלה הקודמת.

 ככל שסך הנכסים גדול יותר כך צריך להפחית יותר בבלאי ובפחת השנתיים.