תרגום מכתבי באפט – 1986 חלק 17

 

בנספח באפט עוסק בשני נושאים מרכזיים:

1. כיצד בונים מחדש דוח של חברה שנקנתה , איזה שינויים קורים בדוח לאחר שקנו אותו.

2. איך באמת צריך לחשב תזרים מזומנים של חברה , ומדוע התזרים כפי שהוא מחושב בדוחות מטעה ולא משקף.


נספח


התאמות חשבונאיות של מחיר הקנייה והכשל של תזרים המזומנים.

לפני שנתחיל חידה קצרה:

מתחת ישנה טבלה עם הצהרות הרווח המקוצרות של שתי חברות – O ו   N.

איזה עסק לדעתכם בעל ערך גדול יותר?


(000 נמחקו מהטבלה)




חברה O

חברה N

מכירות

$677,240

$677,240

עלות המכר:



עלות היסטורית למעט פחת

$341,170  –

$341,170

עלות מלאי שאינו מזומן


(1)4979

פחת ציוד ומכונות

8,301

 (2)  13,355




סה"כ עלות המכר:

$349,471     

$359504




רווח גולמי

$327,769

$317,736

הוצאות מכר ואדמיניסטרציה

$260,286

$260,286

הפחתת מוניטין


 (3)  595




רווח תפעולי

$ 67,483

$ 56,855

הכנסות אחרות – לא תפעוליות

4,135

4,135

רווח לפני מס

$ 71,618

$ 60,990

רווח לאחר מס



מיסים נידחים ונוכחיים

31,387

31,387

התאמת הקצאות תוך תקופתיות של נכסים שאינם מזומנים.


(4)998

סה"כ מס ורווחים לא תפעוליים

31,387

32,385

רווח נקי

$40,231

$28,605




(גבי זי: את התשובה של באפט אני אביא בפוסט הבא…

בינתיים אני אומר מה דעתי על שני החברות , ובכן חברה O  בעלת רווח גולמי גבוה יותר , רווח תפעולי גבוה יותר ורווח נקי גבוה יותר מאשר חברה N.

שורש ההבדל בין החברות נעוץ בפחת של חברה  שנמוך בכ 10 מיליון דולר מהפחת של חברה N.

לכן לכאורה חברה O  טובה יותר.


אתם מוזמנים לחוות את דעתכם. )

 

תרגום מכתבי באפט – 1986 חלק 16

 

החלק האחרון במכתב לפני הנספח:


  • שינוי המס גורם לכך שאנחנו צריכים לשנות את הדוחות שלנו כך שיתאימו לתקנות החדשות.

ה"השינוי המרענן" הזה בתקנות יבוא לידי ביטוי בשינויים בהפסדי הרזרבות שלנו.

(למרות זאת בדוחות שלנו אליכם לא יהיה שום שינוי – למעט אולי במקרים מיוחדים של ביטוחים מובנים)


האפקט המוחשי של  ה"השינוי המרענן" הזו הוא הפחתה כפולה בשיעור המס:

אנחנו שוב נשלם מס מוקטן בשנת 1987 ובשנים הבאות על הפסדי הביטוח שלנו שנגרמו אבל לא שולמו ,

למרות שבעצם הסכומים האלו  כבר הופחתו באופן מלא כהוצאות ביטוח בשנת 1986 ובשנים שלפני כן כדי שלא נשלם עליהם מס.

(גבי זי: בעצם על אותו סכום בארקשייר מקבלת שני זיכויי מס שונים…)


הגידול בשווי הנקי שלנו שנובע מהפחתת שיעור המס הזה עדיין לא משוקפת בהצהרות הפיננסיות שלנו.

לפי התקנות הנוכחיות של ה GAAP  הגידול הזה אמור להשפיע על הרווח שלנו ולא על ההון שלנו ולכן הוא בעצם יגיע לערך הנקי שלנו על ידי הפחתת שיעור המס שאנו משלמים.

לפי החישוב שלנו הסכום הזה יגיע לסך כולל של 30-40 מיליון דולר.


קחו בחשבון שמדובר בהכנסה חד פעמית בהחלט שנובעת מההתאמה לחוקים החדשים , בעוד שההשפעות השליליות של חוק המס החדש בהקשר של חברות הביטוח שלנו משנה לא רק את המציאות העכשווית והעתידית אלא גם הולכת ומחמירה ככל שהזמן חולף.


  • משנת 1987 והלאה יהיה מיסוי כפול על נזילות בחברות: אחד ברמת החברה והשני ברמת מחזיקי המניות.

בעבר היה אפשר להימנע מלשלם את המס ברמת החברה.

אם בארקשייר למשל הייתה עומדת למכירה  – דבר שהוא לא הגיוני בעליל- כלומר הופכת לכסף נזיל  , מחזיקי המניות של בארקשייר בעבר יכלו לקבל הרבה יותר על מכירת הנכסים שלה מאשר כיום תחת החוק החדש.


למרות שהחוק הזה תיאורטי לחלוטין במקרה שלנו , הוא ישפיע מאוד על המון חברות.

לכן הוא גם ישפיע עלינו כשאנו מעריכים חברות לקניה – חברות גז ונפט , חברות תקשורת חברות נדלן וכו.


הערך של החברות האלו ירד עכשיו משמעותית למחזיקי המניות רק רק בגלל ששיעור המס עכשיו עלה , למרות שהתפעול של העסקים האלו לא השתנה בכלל.


הדעה שלי היא שהשינוי החשוב הזה עדיין לא הוערך לגמרי אצל המשקיעים או אצל המנהלים.


החלק הזה – שדן בתקנות המס החדשות – במכתב השנתי שלנו הפך להיות הרבה יותר ארוך ומסובך ממה שהייתי מעדיף.

אבל השינויים במס גדולים וחשובים במיוחד בביטוחי תאונות ונכסים , וכמו שציינתי החוק ישפיע לרעה על התוצאות של בארקשייר אבל אי אפשר להעריך את גודל ההשפעה בדיוק.


שונות


קנינו חברת מטוסים לפני שנה.

מה ששמעתם על חברות מטוסים זה נכון:

הם יקרות ובעצם במקרה כמו שלנו כשרק לעיתים רחוקות אנחנו צריכים לטוס לאיזה מקום מחוץ לקווי הטיסות הרגילות הם פשוט מותרות.


המטוסים לא רק יקרים לטיסה הם גם יקרים רק אם מסתכלים עליהם.


לפני מס המחיר כולל הפחתת בלאי של מטוס חדש שעולה 15 מיליון דולר מגיעה ל 3 מיליון דולר בשנה.

על המטוס הישן שאנו קנינו ב 850,000 $ ישנו בלאי של 200,000 $ בשנה.


היות ותמיד הייתי מודע למספרים האלו – היושב ראש שלכם התבטא בעבר בצורה קיצונית כנגד חברות מטוסים.

לפני קניית החברה חוויתי על בשרי את הצורך החזק במטוס שישרת אותי – ועכשיו זה באמת הרבה יותר קל ונוח.


השאלה – האם בארקשייר תרוויח בחזרה את הכסף שהשקיעה בקנית המטוס הזה- תישאר שאלה פתוחה ללא תשובה ברורה , אבל אני אנצל את המטוס הזה למציאת חברות מנצחות….


עניני תרומות ….


לפני שנה כ450 איש השתתפו בפגישת מחזיקי המניות של בארקשייר – כ250  יותר מהשנה שלפני כן.

אני מקווה שתוכלו להצטרף אלינו השנה ב19 במאי.

צ'רלי ואני נשמח לענות לשאלות שלכם , ואני מבטיח לכם שלמחזיקי המניות שלנו יש שאלות מאד טובות לשאול.


לענות לשאלות יכול לקחת הרבה זמן. לפני שנה ענינו על 65 שאלות. לכן תרגישו חופשי לעזוב ברגע שענינו לשאלה שלכם.


שנה שעברה מחזיק מניות אחד מניו – גרזי ואחד אחר מניו יורק עברו דרך חנות הרהיטים של גברת בלומקין.

כל אחד מהם קנה שם שטיח פרסי מקורי בשווי 5000 דולר! (כדי להיות כן איתכם , אני חייב לציין שהם שילמו 5000$ על שטיח שעולה 10,000$ בכל מקום אחר )


גברת בלומקין היתה מרוצה אבל לא שבעת רצון.  השנה היא פשוט תחכה לכם בחנות כשהפגישה תסתיים. אם מספר הקונים שבאים מהפגישה לא יעבור את המספר מלפני שנה אני אהיה בבעיה…

אז תעשו לי (ולעצמכם ) טובה ולכו לראות אותה.



                                         Warren E. Buffett

February 27, 1987                        Chairman of the Board


בחלק הבא באפט מביא את הנספח למכתב. מומלץ.

 

תרגום מכתבי באפט – 1986 חלק 15

המשך סקירת השינוים בתקנות המס וההשפעה שלהם על ריווחי בארקשייר:

 

  • המס על ריווחי ההון של החברות עלה מ28% ל 34%.

השינוי הזה ממש משמעותי על בארקשייר בגלל שאנו צופים שבעתיד כמו בעבר חלק גדול מהרווחים שלנו הוא כתוצאה מרווחי הון.


למשל שלושת האחזקות הגדולות שלנו: CC, גאיכו והוושינגטון פוסט היו בעלות שווי שוק משותף של 1.7 מיליארד דולר בסוף השנה , שזה בערך 75% מהערך הנקי של בארקשייר.

למרות זאת רק 9 מיליון דולר של רווחים עוברים אלינו מהחברות האלו בשנה.

במקום זה החברות משקיעות מחדש את כל הרווחים שלהם בחברה כך שההון שלהם הולך וגדל בצורה מאוד מרשימה. לכן אנחנו מצפים לקבל מהם את ריווחי ההון שלהם.


 

(גבי זי: שוב באפט מכניס לנו כאן את השיעור החשוב ביותר שלו – אם עסק יודע לייצר הון בשיעור גבוהה על ההון שלו , הדבר הטוב ביותר שהוא יכול לעשות זה להשקיע שוב ושוב את הרווח בחזרה בעסק כך שההון ילך ויגדל.

זו הסיבה מדוע בארקשייר לא חילקה דיבדנדים מעולם.)




החוק החדש מגדיל את שיעור המס לכל הרווחים שיוכרו בעתיד וגם לכל הרווחים שעדיין לא הוכרו על אף שהם קיימים לפני החוק.

בסוף השנה היו לנו 1.2 מיליארד דולר של רווחים כאלו שעדיין לא הוכרו – מהשקעות במניות.


האפקט של החוק הזה יגיע אלינו למאזנים באיחור בגלל חוק אחר של ה GAAP שקובע שתשלומי מס נדחים שעדיין לא הוכרו יחושבו לפי שיעור מס של 28% ולא בשיעור העכשווי של 34%.

החוק הזה הולך להשתנות בקרוב וברגע שהוא ישתנה מיד ימחקו לנו מהשווי "הגאאפי" שלנו  73 מיליון דולר ויעברו לחשבון תשלומי המס הנדחים שלנו .

 

 

  • לפי החוק החדש על הדיבידנדים והריביות שאנו מקבלים מחברות הביטוח שלנו נשלם מס בצורה הרבה יותר חזקה.

 

1. קודם כל חברות ישלמו 20% מס על דיבידנדים שקיבלו , במקום 15% בלבד בחוק הקודם.

2. דבר שני ישנו שינוי ב80% הנותרים לחברות ביטוח:

על אותם 80% נשלם עוד 15% מס אם המניה שמשלמת את הדיבידנד נקנתה אחרי אוגוסט 1986.

3. השינוי השלישי שגם הוא מיושם רק על חברות ביטוח מתייחס לרווחים על אגחים פטורים ממס: אגחים פטורים ממס שנקנו לאחר אוגוסט 1987 יהיו פטורים ממס רק על 85% מערכם.

 

שני השינויים החדשים מאד חשובים. המשמעות שלהם היא בעצם שהרווח שלנו מהשקעות ירד בצורה חזקה בהשוואה לחוק המס הישן.

הניחוש שלי אומר שרק השינויים האלו יורידו את כוח הרווח של חברות הביטוח בלפחות 10% ממה שצפינו לפני החוק החדש.

 

 

  • חוק המס החדש  משנה את התזמון בתשלומי המס על ידי חברות הביטוח.

החוק דורש מאתנו להפחית את תשלומי הרזרבות ( אלו הם התשלומים שחברות הביטוח משלמות ללקוחות שלהם כתשלום לתביעות הביטוחים , כפי שהוסבר בתחילת המכתב – גבי זי.) מהמס שאנחנו משלמים. הדרישה הזו תקטין את הרווחים ותגדיל את שיעור המס . חוק אחר בנושא שהולך להכנס לתוקף תוך 6 שנים דורש מאתנו להכיר ב20% מהרזרבות שנשמרות לצורך תביעות עתידיות כרווח לצורכי מס.

 

כל אחד מהחוקים האלו משפיע על כמות הרווח שלנו בדוחות. אבל בנוסף הוא גם משנה את זמן תשלום המס. הוא בעצם מקדים את זמן תשלום המס. בגלל שעכשיו נשלם את המס הדחוי בזמן , הרווח של העסקים שלנו ירד בצורה חדה.

אנלוגיה תסביר את הדבר בצורה הטובה ביותר:

אם כבר בגיל 21 היית צריך לשלם מראש את כל המס שתחויב בו כל ימי חייך   – אז ברור שתהיה עם הרבה פחות נכסים מאשר אם היית משלם את המס רק כשאתה מת.

 

(גבי זי: בגלל שבאפט מחזיק את ההשקעות שלו לטווח של שנים הוא כמעט ולא משלם מס.

כתוצאה מזה הרווחים שלו הרבה יותר גדולים.

רק בשביל לסבר את האוזן – אם הוא מחזיק מניה למשך 10 שנים ומוכר אותה לאחר 10 שנים ומשלם 20% בשעת המכירה על הרווח הוא בעצם משלם 2% מס בשנה על הרווח הכולל , לעומת אדם שכל שנה מחליף את האחזקות שלו ולכן משלם 20% מס כל שנה , ואני לא מדבר בכלל על מי שמתעסק במסחר יומי…)


יהיו כאלו שיקראו את מה שאנו אומרים בעיון ויגידו שישנה סתירה בדברינו:


מקודם בדיון שעסק בתעשיות שנמצאות בסביבה תחרותית קשה מאוד יעבירו את העלאות והורדות המס ישירות ללקוחות שלהם במקום לעצמם. ואילו עכשיו אנו טוענים שהרווחים של בארקשייר מחברות הביטוח שלה יפגעו בצורה קשה מאוד עקב העלאת המס.

הרי חברות הביטוח נמצאות בסביבה תחרותית מאד מאד קשה אז מדוע שנטל המס ,במקרה של הפחתה או העלאת מס , לא יעבור ללקוחות שלהם?

 

התשובה לשאלה הזו טמונה בעובדה שחברות הביטוח הם יוצא מן הכלל בגלל שכל חברה משלמת שיעור מס שונה לפי כללים אחרים.

ישנם מספר הבדלים בין החברות:

שיעורי המס המינימאלי שונים מחברה לחברה, ישנם חברות ביטוח הנושאות איתם הפסדי ענק משנים עברו – וזה מעניק להם מגן מס למשך שנים רבות בעתיד. מצד שני ישנם חברות ביטוח שהרווחים שלהם שייכים לחברות האם שאינן בתחום הביטוח ולכן שיעור המס שלהם שונה בעליל.

 

השינויים האלו גורמים לשיעורי מס שונים בעליל בתוך תעשיית חברות הביטוח.

בתעשיית האלומיניום הרכב או חנויות קמעונאיות למשל , ואלו הן דוגמאות לתעשיות מאד תחרותיות – שיעורי המס בין החברות כמעט ולא משתנים בגלל שמדובר בתעשיות שבהם כל השחקנים המרכזיים בעלי שיעור מס דומה מלכתחילה.

 

שיעור המס השונה בתעשיית הביטוח יגרום לכך שעליית המס לא תעבור בצורה ישירה ללקוחות כמו שהיא הייתה עוברת בכל תעשייה תחרותית אחרת. ובמילים אחרות המבטחים ישאו על עצמם את רוב נטל הביטוח.

 

תרגום מכתבי באפט – 1986 חלק 14

 באפט ממשיך להסביר כיצד השינויים בתקנות המס החדשות ישפיעו על הרווחים של בארקשייר



 

 

 

 


המס על ריווחי ההון של החברות עלה מ28% ל 34%.

השינוי הזה ממש משמעותי על בארקשייר בגלל שאנו צופים שבעתיד כמו בעבר חלק גדול מהרווחים שלנו הוא כתוצאה מרווחי הון.


למשל שלושת האחזקות הגדולות שלנו: CC , גאיכו והוושינגטון פוסט היו בעלות שווי שוק משותף של 1.7 מיליארד דולר בסוף השנה , שזה בערך 75% מהערך הנקי של בארקשייר. למרות זאת רק 9 מיליון דולר של רווחים עוברים אלינו מהחברות האלו בשנה.


במקום זה החברות משקיעות מחדש את כל הרווחים שלהם בחברה כך שההון שלהם הולך וגדל בצורה מאוד מרשימה. לכן אנחנו מצפים לקבל מהם את ריווחי ההון שלהם.

 

החוק החדש מגדיל את שיעור המס לכל הרווחים שיוכרו בעתיד וגם לכל הרווחים שעדיין לא הוכרו על אף שהם קיימים לפני החוק.


בסוף השנה היו לנו 1.2 מיליארד דולר של רווחים כאלו שעדיין לא הוכרו – מהשקעות במניות.

 


האפקט של החוק הזה יגיע אלינו למאזנים באיחור בגלל חוק אחר של ה GAAP שקובע שתשלומי מס נדחים שעדיין לא הוכרו יחושבו לפי שיעור מס של 28% ולא בשיעור העכשווי של 34%.


החוק הזה הולך להשתנות בקרוב וברגע שהוא ישתנה מיד ימחקו לנו מהשווי "הגאאפי" שלנו  73 מיליון דולר ויעברו לחשבון תשלומי המס הנדחים שלנו .

 

 

  • לפי החוק החדש על הדיבידנדים והריביות שאנו מקבלים מחברות הביטוח שלנו נשלם  הרבה יותר מס.

 

1. קודם כל : חברות ישלמו 20% מס על דיבידנדים שקיבלו , במקום 15% בלבד בחוק הקודם.


2. דבר שני ישנו שינוי ב80% הנותרים במקרה של  חברות ביטוח:

על אותם 80% שעד עכשיו לא שילמנו עליהם מס נשלם עוד 15% מס אם המניה שמשלמת את הדיבידנד נקנתה אחרי אוגוסט 1986.


3. השינוי השלישי שגם הוא מיושם רק על חברות ביטוח מתייחס לרווחים על אגחים פטורים ממס: אגחים פטורים ממס שנקנו לאחר אוגוסט 1987 יהיו פטורים ממס רק על 85% מערכם.

 

שני השינויים החדשים מאד חשובים. המשמעות שלהם היא בעצם שהרווח שלנו מהשקעות ירד בצורה חזקה בהשוואה לחוק המס הישן.


הניחוש שלי אומר שרק השינויים האלו יורידו את כוח הרווח של חברות הביטוח בלפחות 10% ממה שצפינו לפני החוק החדש.

 

 

  • חוק המס החדש  משנה את התזמון בתשלומי המס על ידי חברות הביטוח.

החוק דורש מאתנו להפחית את תשלומי הרזרבות ( – אלו הם התשלומים שחברות הביטוח משלמות ללקוחות שלהם כתשלום לתביעות הביטוחים , כפי שהוסבר בתחילת המכתב – גבי זי.) מהמס שאנחנו משלמים. הדרישה הזו תקטין את הרווחים ותגדיל את שיעור המס .


(גבי זי: הכסף שחברות הביטוח מקצות לתשלומי הרזרבות היה עד עכשיו פטור ממס – הכסף הזה הושקע במניות ויצר רווחים עצומים לחברות הביטוח של באפט , כעת הכסף הזה יחוייב במס)


חוק אחר בנושא שהולך להכנס לתוקף תוך 6 שנים דורש מאתנו להכיר ב20% מהרזרבות שנשמרות לצורך תביעות עתידיות כרווח לצורכי מס.

 

כל אחד מהחוקים האלו משפיע על כמות הרווח שלנו בדוחות. אבל בנוסף הוא גם משנה את זמן תשלום המס.

הוא בעצם מקדים את זמן תשלום המס. בגלל שעכשיו נשלם את המס הדחוי בזמן , וזה כמובן יגרום לירד חדה ברווחים שלנו.

 


האנלוגיה הבאה תסביר את הדבר הזה בצורה הטובה ביותר:


אם כבר בגיל 21 היית צריך לשלם מראש את כל המס שתחויב בו כל ימי חייך   – אז ברור שתהיה עם הרבה פחות נכסים מאשר אם היית משלם את המס רק כשאתה מת.

 

יהיו כאלו שיקראו את מה שאנו אומרים בעיון ויגידו שישנה סתירה בדברינו:


מקודם בדיון שעסק בתעשיות שנמצאות בסביבה תחרותית קשה מאוד – טענתי לפניכם שהחברות האלו , יעבירו את העלאות והורדות המס ישירות ללקוחות שלהם במקום לעצמם.

ואילו עכשיו אנו טוענים שהרווחים של בארקשייר מחברות הביטוח שלה יפגעו בצורה קשה מאוד עקב העלאת המס.

הרי חברות הביטוח נמצאות בסביבה תחרותית מאד מאד קשה אז מדוע שנטל המס , במקרה של הפחתה או העלאת מס , לא יעבור ללקוחות שלהם?

 

התשובה לשאלה הזו טמונה בעובדה שחברות הביטוח הם יוצא מן הכלל שהגדרנו בתחילת הדיון , בגלל שכל חברה משלמת שיעור מס שונה לפי כללים אחרים.


ישנם מספר הבדלים בין החברות:

שיעורי המס המינימאלי שונים מחברה לחברה , ישנם חברות ביטוח הנושאות איתם הפסדי ענק משנים עברו – וזה מעניק להם מגן מס למשך שנים רבות בעתיד . מצד שני ישנם חברות ביטוח שהרווחים שלהם שייכים לחברות האם שאינן בתחום הביטוח ולכן שיעור המס שלהם שונה בעליל.

 

השינויים האלו גורמים לשיעורי מס שונים בעליל בתוך תעשיית חברות הביטוח.

בתעשיית האלומיניום הרכב או חנויות קמעונאיות למשל , ואלו הן דוגמאות לתעשיות מאד תחרותיות – שיעורי המס בין החברות כמעט ולא משתנים בגלל שמדובר בתעשיות שבהם כל השחקנים המרכזיים בעלי שיעור מס דומה מלכתחילה.

 

שיעור המס השונה בתעשיית הביטוח יגרום לכך שעליית המס לא תעבור בצורה ישירה ללקוחות כמו שהיא הייתה עוברת בכל תעשייה תחרותית אחרת. ובמילים אחרות המבטחים ישאו על עצמם את רוב נטל הביטוח.

תרגום מכתבי באפט – 1986 חלק 13

 

 

 

 

 

 

מיסוי

 

 

הרפורמה במס שקרתה השנה משפיעה על מגוון העסקים שלנו בדרכים חשובות ומסועפות.

למרות שיש לנו הרבה סיבות טובות לשבח את הרפורמה הזו סך הכול האפקט הפיננסי על בארקשייר הוא שלילי:


קצב הגידול בערך העסקי שלנו יהיה קטן יותר תחת החוק החדש.

 

האפקט על מחזיקי המניה שלנו אפילו יותר שלילי: כל דולר של צמיחה , פר מניה , בערך העסק שלנו , בהנחה שהצמיחה הזו גם מלווה בעליה מתואמת של מחיר המניה בשווקים , יהפך ל 72 סנט אחרי מס , זאת בהשוואה לחוק המס הקודם שבו כל דולר כזה הפך ל 80 סנט אחרי מס.

 

התוצאה הזו משקפת גידול במס על ההון מ 20% ל28%.

 

הנה רשימת השינויים בחוק המס החדש שמשפעים על בארקשייר:

 

  • המס על הכנסות החברה הולך לרדת מ46% בשנת 1986 ל 34% בלבד בשנת 1988.

ברור שהדבר הזה חיובי מאד עבורנו גם בצורה ישירה וגם על שני חברות מתוך שלושה שאנו מחזיקים בהם בצורה מאד משמעותית –  Capital Cities/ABC וגם הוושניגטון פוסט.

 

אני יודע שיש דיון ארוך בנושא הזה על מי באמת משלם את המס בחברות – האם זו החברה או הלקוחות שלה.


אבל הוויכוח הזה תמיד מתחיל כשישנה עלייה בשיעור המס , מי ישלם את התוספת – החברה או הלקוחות שלה ,  במקרה הנוכחי שישנה הפחתה בשיעור המס זה ברור שהמוצר לא יימכר ללקוחות יותר בזול.

 

האנשים שמתנגדים להעלאת המס  בחברות טוענים שהיא פשוט גורמת להעלאת מחירים מיידית וזה כמובן גורם לצריכה מופחתת של המוצרים. לפי הטענה הזו , ירידת שיעורי המס היתה צריכה לגרום לצריכה גדלה של המוצרים.

 

מנגד לדעת אלו שטוענים שהחברה היא זו שסופגת את כל המס עליה , והצרכנים בכלל לא מרגישים את שיעורי המס הגבוהים , גם במקרה של הפחתת מיסים , הצרכנים  בכלל לא ירגישו בהבדל.

 

מה באמת קורה בפועל?

האם כששיעור המס יורד : בארקשייר , הוושינגטון פוסט , ו ABC שואבות את הרווחים לעצמם או שהם מחלקות אותם לציבור על ידי הורדת מחירי המוצרים?

 

זוהי שאלה מהותית מאוד גם למנהלים וגם למשקיעים , וגם כמובן לקובעי המדיניות במשק.

המסקנה שלנו היא שיש מקרים שבהם הרווח נופל על הלקוחות ויש מקרים שבהם הרווח נופל על החברה ומחזיקי המניות.


מה שקובע מה יקרה בפועל הוא בעצם החוזק העסקי של החברה במכירות שלה והאם הרווחיות במחירים של מוצרי החברה מעוגנים בתקנות חוק –רגולציות , או שהם חופשיים לגמרי.

 

לדוגמה אם המכירות מאד חזקות והרווח לאחר מס קבוע בתקנות החוק , וכך הוא המקרה במוצרי חשמל למשל , אז ברור שאם תהיה ירידה במיסוי גם המחירים ללקוח ירדו. אבל הרווח לחברה יישאר פחות או יותר קבוע מפני שבמקרה של עליית שיעור המס אי אפשר להעלות את המחירים באותו שיעור.

 

אותו הדבר קורה גם בתעשיות בהם יש תחרות הדוקה מאוד , שבהם המכירות של החברות לא כל כך חזקות. בתעשיות האלו השוק החופשי משמש כרגולטור והרווח לאחר מס נשאר בעצם קבוע בתעשייה הזו.

לכן גם במקרה הזה הפחתת מיסים משפיעה בצורה ישירה על רמת המחירים ולא על רמת הרווחיות בחברות.

 

במקרה של תעשיות – עסקים – חברות שבהם אין רגולציות , כלומר החוק לא קובע את רמת המחירים ושיעור הרווח במוצר , ומצד שני אין תחרות קשה אלא יש חוזק כלכלי במכירות , מי שמרוויח מההפחתה במס הם כמובן החברות ובעלי המניות.

החברות האלו נהנות מההפחתה במס כמו שחברות החשמל היו נהנות אם הרגולטור לא היה מכריח אותם להוריד את המחירים.

 

חלק גדול מהחברות שאנו מחזיקים גם בצורה חלקית וגם בצורה מלאה שייכות לקטגוריה הזו.

לכן ברור שהפחתת שיעור המס תסתיים בכיסים נפוחים ומלאים שלנו ולא של הלקוחות של העסק.

אולי זה לא פוליטי לומר את זה , אבל אי אפשר להכחיש את זה…

 

אם אתם חושבים אחרת תדמיינו לרגע את מנתח הלב הכי מקצוען או העורך דין הכי מבריק שאתם מכירים: האם לדעתכם בגלל ההפחתה של שיעור המס שהאיש הזה משלם  (שיעור המס האישי ירד עכשיו מ50% ל 28% בלבד ) , הוא יתחיל לגבות פחות כסף מהלקוחות שלו? הרי הם באים אליו כי הוא המומחה

, האיש הזה הוא בדיוק כמו החברות בעלות החוזק הפיננסי במכירות שהזכרנו מקודם.

 

השמחה שלכם מהמסקנה הזו – ששיעור המס המופחת מגדיל את הרווחים של העסקים ובעלי המניות – צריכה להצטנן במקצת בגלל העובדה הבאה:

התקנות החדשות אמורות להיכנס לפועל בשנת 1988 , וזה נראה לנו לא כל כך מציאותי. ההפחתות האלו במס יצרו בעיה על הממשל וזה יגרום לבעיית יציבות במחירים.

 

לכן נראה לנו שתוך 5 שנים או ששיעור המס יעלה בחזרה או שנראה אינפלציה גואה.

לא יפתיע אותנו לראות את שניהם קורים.