תרגום מכתבי באפט – 1987 חלק 10

 

 

 

תרגום מכתבי וורן באפט 1987 , חלק עשירי.

בחלק הזה באפט ממשיך לסקור את מדיניות הבידול של חברות הביטוח שבבעלותו.

הדרך השניה שבה אנו מתמודדים עם שוק הביטוח היא במחירים שאנו גובים – בשנת 1989 נהיה מוכנים לחתם כמות של פי חמש ביטוחים ממה שחיתמנו בשנת 1988 או רק חמישית ממה שחיתמנו בשנת 1988.

ברור שאנו מעדיפים לחתם כמה שיותר פוליסות אבל אנחנו לא יכולים לשלוט במחירי השוק , אם המחירים בשוק מאוד נמוכים אנחנו פשוט לא מבטחים כמעט אבל אנחנו לא מורידים את המחירים שלנו. אין אף חברת ביטוח גדולה כמונו שנוהגת כך.


שלושה תנאים ששוררים בשוק הביטוח מאפשרים לנו לנהוג בגמישות כזו.

ראשית שוק המניות לא קובע את הרווחיות שלנו. בניגוד לעסקי העיתון שלנו או עסקי החנויות שלנו שמושפעים מאוד משוק המניות.

שנית בהרבה תחומים של ביטוח שבהם אנו מתעסקים ההפצה של הביטוחים יכול להשתנות מהקצה אל הקצה , מכירות חלשות בשנה מסוימת יכולות להתהפך לגמרי בשנה לאחר מכן.

שלישית , הרווח שלנו לא תלוי בכמות האנשים שמועסקים על ידנו שלא כמו בעסקי הברזל או בעסקי העיתונות: אנחנו יכולים לתפעל את עסקי הביטוח במהירות איטית פי ארבע ובכל זאת ליהנות מרווח ושגשוג בעסק.

אנחנו נוקטים במדיניות של קביעת המחיר לפוליסה כתלות בהוצאות ובחשיפה , מדיניות קביעת מחיר הפוליסה אצלנו אינה תלויה בתחרות בחברות ביטוח אחרות.

במדיניות הזו אנו נוקטים בגלל בעלי המניות שלנו אבל אנחנו שמחים שהיא גם חברתית וסוציאלית הרבה יותר מהמדיניות של חברות הביטוח האחרות.

המדיניות הזו מאפשרת לנו לכתוב פוליסות בכל מצב כל עוד המחירים הולמים את הציפיות שלנו.

אנחנו מסוגלים לבטח כול נכס בכול סכום ביטוח שידרש , לעומת חברות ביטוח אחרת שמפעילות מדיניות של "בפנים ובחוץ" – כשיש להם כסף הם מבטחות וכשאין להם כסף למשל בתקופה של מיתון או הפסדים הם פשוט לא מבטחות.

ברור שאנו מוכרים יותר ביטוחים כשרוב חברות הביטוח "בחוץ" כי אז אין לנו תחרות , כשהמצב הכלכלי טוב וכל חברות הביטוח נמצאות בשוק מחירי הפוליסה שלנו בדרך כלל יקרים ביחס לשאר החברות ואז נפח המכירות שלנו יורד.

סיפור אחד מאמצע שנת  1987 ימחיש את מדיניות המחירים שלנו:

אחד ממתווכי הביטוח הגדולים במדינה מנוהלת על ידי מחזיק מניות גדול של בארקשייר. האיש הזה מטפל בכמות גדולה של סיכונים ובאופן טבעי הוא עושה את המרב עבור הלקוחות שלו. לכן בשנת 1987 כשהמצב בשוק הביטוח השתפר הוא מצא עבור הלקוחות שלו ביטוחים בדיוק כמו שאנחנו מוכרים רק במחירים הרבה יותר זולים.

התגובה שלו הייתה כמובן – להעביר את כול הביטוחים שלו בבארקשייר לחברות ביטוח אחרות ומצד שני לקנות עוד הרבה ממניות בארקשייר. הוא טען שאם היינו תחרותיים באמת היינו קונים את עסק הביטוח שלו אבל אז כמובן הוא לא היה יכול לקנות את המניה שלנו.

( גבי זי: האיש קונה את המניה בשפל כי כשכול תעשיית הביטוח במצב טוב – הביטוחים של בארקשייר במצב פחות טוב וממילא מחיר המניה שלהם יורד. לכן הוא קונה בזול ומוכר ביוקר.)

התוצאות הביטוחיות של בארקשייר בשנת 1987 היו מעולות. גם בגלל שתוצאות הביטוח מפגרות במספר שנים אחרי השוק עצמו ואנו עדיין מרווחים היטב כתוצאה מהשנים הקשות. היחס המשולב שלנו עמד השנה על 105.

למרות שלפני שנה היחס עמד על 103 הרווח שלנו השנה היה טוב יותר מלפני שנה וזה רק בגלל שימוש טוב יותר בכספי ה  FLOAT  . הטרנד הזה עוד ימשיך לרוץ – הרווח על הכספים הצפים האלו משוק המניות ימשיך לעלות בצורה משמעותית בשנים הקרובות בנוסף ריווחי הביטוח של בארקשייר ימשיכו לעלות בשנת 1988 וגם בשנת 1989 וזאת למרות שאנו צופים שהיחס המשולב ימשיך לעלות.

גבי זי

תרגום מכתבי באפט – 1983 חלק 13

 
 
 
 
 

מכתב סיכום 1983 חלק 13.

בחלק זה באפט ממשיך לסקור את ביצועי עיסקי הביטוח שלו ואת התחומים החדשים אליהם הוא מנסה לחדור.


אני שוב חוזר על כך שהתרגום אינו בהכרח צמוד למילים ומביא את עיקרי הדברים בלבד.

 

 

 

למרות הביצועים החלשים שלנו השנה, חלק מהמנהלים שלנו עשו השנה עבודה יוצאת דופן:

 

רונלד מילר ניהל את ביטוחי הרכב ,את מחלקת האשראי לעסקים ועוד מספר תחומים שונים. בכולם הושג שיפור משמעותי ביחס להדרדרות שחלה השנה אצל המתחרים שלנו.

גם טום רולויי שעובד בחברת הביטוח הצעירה שלנו בקולורדו עושה סימנים של מנצח אמיתי.


התחלנו  לאחרונה לבטח עסקאות.

ואנחנו מקווים להיכנס יותר ויותר לתחום הזה.

בתחום הזה הקונה מעוניין לבטח את עצמו למקרה שבו המוכר מאבד את ערכו הכלכלי בטווח הארוך.

 

הביטוח הזה רלוונטי במיוחד בעסקאות ארוכות שבהם המכירה של הנכס נפרסת על מספר שנים.

במקרים כאלו החוזק הכלכלי שלנו הופך אותנו למספר אחד בתחום גם מכיוון התובעים – קוני הביטוח ,וגם מכיוון מבטחים אחרים שקונים מאתנו את הביטוח ומוכרים אותו לאחרים.

וזאת מכיוון שהביטוח הזה מצריך שנים של בטחון כלכלי קדימה מעת ביצוע העסקה.

 

( בגלל השילוב של כספי ביטוח והשקעות במניות באפט מייצר פה בעצם "חברת על" – הכסף שמשולם כפרמיות על הביטוחים מושקע במניות בצורה שמניבה כסף נוסף ושמאפשרת לשמור על הכסף במידה וידרש לתשלום תביעות.

 

בשלב הזה לבארקשייר יש כבר רקורד ארוך של השקעות מוצלחות מה שהופך אותם לאי של יציבות מבחינת לקוחות הביטוח – גבי זי )


מקור מרכזי לעסקאות כאלו הם פירעונות מובנים.

 

בהסכמים כאלו ישנו תשלום חודשי קבוע שהלווה מתחייב לשלם למלווה – התובע במקרה הזה.

הפירעון הזה נוצר ממצב שבו הלווה לא עומד בתנאי ההלוואה ההתחלתיים ולכן נוצר צורך לשנות את תנאי ההלוואה.

 

בפירעון מובנה המלווה מקבל הקלת מס גדולה מכיוון שכעת הוא לא מקבל את מלוא סכום ההלוואה בבת אחת אלא בפריסה חודשית.

בנוסף לתוך הפירעון מובנה גם שיעור האינפלציה.

בדרך כלל ההסכם הזה נוצר אחרי שהמלווה כבר הפסיד כסף ולכן הוא מעוניין לבטח את ההחזר של ההלוואה לשנים שיבואו.

 

אנחנו מאמינים שהביטוח שלנו בנושא הזה הוא הבטוח ביותר שקיים בשוק. אין אף מבטח אחר שאנו מכירים – גם אלה שיש להם נכסים הרבה יותר גדולים מאתנו – שיש לו את החוזק הפיננסי שלנו.

 

אנחנו גם חושבים שהחוזק הפיננסי שלנו הופך אותנו לבחירה המועדפת של חברות ביטוח שמעוניינות לבטח הפסדים כתוצאה מעסקים כושלים.

בעסקאות כאלו חברות ביטוח אחרות משלמות לנו סכומים אדירים של כסף כדי שנבטח את ההפסדים האפשריים בעסקים.

גם במקרה כזה הלקוח מעוניין שהמבטח יהיה בעל יכולת פיננסית כלכלית חזקה בשנים שיבואו.

ושוב אף מתחרה שלנו לא מתקרב לרמת הביטחון שאנו מספקים ללקוחות שלנו.

 

 הפוטנציאל הרווחי של ביטוחי פירעונות מובנים וביטוחי הפסדים הוא גדול מאוד.

הסכומים שנמצאים בתחום הזה מאוד משמעותיים עבורנו, בגלל הגודל של העסקאות ובגלל הכסף שנוצר מהביטוח להשקעה בהשוואה לפרמיות של ביטוחים רגילים.

 

לכן כשאנו נפרט את ריווחי הביטוח שלנו נפצל את הרווחים מהענף הזה משאר ריווחי הביטוח.

גם בחישוב היחס המשולב לא נקח בחשבון את ריווחי הענף הזה.

כשאנו מדברים על ריווחי הביטוח שלנו אנו מדברים רק על כסף שמגיע מביטוחים רגילים ולא מפירעונות מובנים או ביטוחי הפסדים.

 

ביטוחים – גאיכו

 

הביצועים של גאיכו במהלך שנת 1983 היו טובים באותה מידה שביצועי הביטוח שלנו היו גרועים במהלך השנה.

(הערה – גאיכו אינה חברה שנשלטת על ידי בארקשייר, בארקשייר רק מחזיקה בכשליש מהמניות שלה , בניגוד לחברות ביטוח אחרות שנמצאות בשליטה מלאה של בארקשייר – גבי זי)

היחס המשולב בתעשייה היה 111 , ואילו גאיכו עשתה 96 וזאת לאחר דיבידנד ענק ששילמה למחזיקי המניה כחלק ממדיניות חלוקת הדיבידנדים שלה.  (עוד על היחס המשולב ניתן לקרוא כאן למשל – גבי זי)

לפני מספר שנים פשוט לא האמנתי שגאיכו תעקוף את התעשייה כולה בביצועים שלה.

זה פשוט משקף את העליונות של רעיון עסקי יוצא דופן משולב עם הנהלה יוצאת דופן.

 

Its

superiority reflects the combination of a truly exceptional

business idea and an exceptional management.

 

 

 

יש לנו בערך שליש מהחברה וזה נותן לנו חלק של כ 270 מיליון $ בנפח הפרמיות של החברה.

זה כ 80% יותר מהפרמיות שאנו מוכרים בעצמנו.

לכן רוב ריווחי הביטוח שלנו מגיעים מהחברה המעולה הזו.

העובדה הזו לא מפחיתה את המאמצים שאנו משקיעים בלשפר את עסקי הביטוח שנשלטים על ידינו בצורה ישירה.


תרגום מכתבי באפט – 1982 חלק 3


באפט ממשיך לתאר את החסרונות והיתרונות של העקרון החשבונאי לפיו לא מצהירים על ההכנסות של חברות שאחוז השליטה בהם קטן מ20%.
_______________________________

אף על פי כן, חוסר הרציונליות והסדר בחשבונאות הזו מציעה יתרונות רבים למשקיע הערך שקונה מנות חלקיות בלבד של עסקים.

המשקיע הזה יכול לבחור לקנות מכמעט כל התאגידים האמריקאיים העקריים, במחיר הרבה יותר טוב מלקנות אותם בשלמות במשא-ומתן ישיר.

קניית חלק מחברה במכירה פומבית משווקת יכול לסדר מחירים מטורפים על ידי משתתפים עם דפוסי התנהגות שלפעמים דומים לאלו של צבא למינגים בעלי דיפרסיה דיכאונית ומשוגעת.

 

בתוך אצטדיון המכירה הפומבית הענקי הזה, העבודה שלנו היא לבחור עסקים עם מאפיינים כלכליים שנותנים לכל דולר של הכנסות שמורות להיתרגם לבסוף לתוך – לפחות דולר של ערך שוק.

 

למרות הרבה טעויות שעשינו, עד עכשיו השגנו את המטרה הזאת.

 

במקרים מסוימים, שמירת ההכנסות של העסקים שלנו בתוך העסק הייתה ללא השפעה על ערך השוק של העסקים או אפילו גרמה להשפעה שלילית בערך השוק, בזמן שבאחזקות גדולות אחרות שלנו דולר של הכנסות שנשמר על עסק תורגם בסופו של דבר לתוך שני או יותר דולר של ערך שוק.

 

היום, ערך השוק של העסקים שלנו עוקף את ההכנסות השמורות שלהם יותר מאשר רק מתקן את הפערים.

אם נצליח להמשיך את השיא הזה, זה יוכיח לנו שעיקר המאמץ והמיקוד שלנו צריך להיות ב"כלכלה מרויחה ולא ב" נהול חשבונות " שמרוויח.

 

(קצת הסברים:

באפט חוזר כאן על עקרון מהותי וחשוב בבחירת חברות :

 בעסק טוב ששווה להשקיע בו – כל ההכנסות של החברה שלא מחולקות החוצה למשל כדיבדנדים, אלא מושקעות בחזרה בחברה – מתורגמות בסופו של דבר לשווי שוק.

למשל אם חברה הרוויחה בשנה 50 מיליון שקל ומתוכם חילקה 10 מיליון כדיבדנד , באפט מצפה לראות שערך השוק שלה יעלה בלפחות 40 מליון שקל , כי החברה השקיעה סכום של 40 מליון שקל לתוך העסק והכסף הזה אמור למצוא את עצמו בסופו של דבר בשווי החברה.

לא תמיד השווי עולה ביחס ישיר להכנסות השמורות של החברה , אבל המצב כרגע ברוב העסקים של באפט , בשנת 1982 הוא ששוי השוק עלה הרבה יותר מההכנסות השמורות.    גבי זי )

 

מה שבאמת גורם לנו לרקוד משמחה , לפחות כמו העסקים בבעלות החלקית שלנו, זה קניית עסקים בבעלות מלאה שלנו – עסקים טובים במחירים הגיוניים. השלמנו את מעשי הגבורה האלו כמה פעמים (ואנחנו מצפים לעשות את זה שוב), אבל זו עבודה קשה באופן בלתי רגיל, הרבה יותר קשה מקנייה של חלקי חברה במחירים אטרקטיביים.

 

כשאנחנו מסתכלים ברכישות העקריות שאחרים עשו במשך 1982, התגובה שלנו הוא לא קינאה, אלא הקלה בכך שלא השתתפנו ברכישות הללו.

הרבה מהרכישות האלה, נובעים מניהול לא תקין שטוף אדרנלין ותחרות להשיג כמה שיותר.

 

האבחנה של פסקל נראית נכונה ורלוונטית לרכישות האלה: " זה הכה בי שכל הפסדי הממון של הגברים נובעים מהסיבה האחת : הם לא יכולים לשבת בשקט בחדר אחד."

 

( היושב ראש שלך עזב את החדר יותר מדי לעיתים קרובות בשנה שעברה וכמעט כיכב בהרבה מיקרים של שטויות רכישה בשנת 1982. במחשבה לאחור, ההשג העקרי שלנו השנה היה שהמון קניות מאוד גדולות לא התבצעו מסיבות שאינן תלויות בנו.

אם העסקאות הללו היו מתבצעות הם היו יכולות לאכול כמויות עצומות של זמן ואנרגיה, ללא כל תמורה בטוחה.)

 

הבעלות החלקית שלנו בעסקים יכולה להמשיך ביעילות כל זמן שקיימים עוד מנות של עסקים אטרקטיביים מושגים במחירים אטרקטיביים.

 

אנחנו צריכים מלאי של חברות במחירים צנועים בשווקים לעזור לנו בפעילות הזאת.

השוק, כמו אלוקים,עוזר רק למי שעוזר לעצמו. אבל, לא כמו האלוקים, השוק לא סולח למי שלא יודע מה הוא עושה.

למשקיע , מחיר קנייה גבוה מידי למניה של חברה מצוינת יכול להחזיר אחורה את הרווח של עשור שלם וחיובי.

 

אם הבורסה מתקדמת לרמות יותר גבוהות של תמחור היכולת שלנו להשתמש בהון שלנו באופן אפקטיבי קטן או נעלם לגמרי. זה יקרה באופן תקופתי : רק לפני עשר שנים, בשיא שנות הטרוף ( עם החזר גבוה על ההון העצמי שהגיע כמעט לשמיים על ידי משקיעים מוסדיים ), עיסקי הביטוח של ברקשייר היה בשווי של רק $18 מיליון בערך שוק של הון עצמי.

ה18$ מליון  של נכסים שיקפו כ15% מההון העצמי שלנו , כיום לעומת זאת 80% מההון שלנו נמצא בעיסקי הביטוח.

יש כיום המון עסקים מצויינים כפי שהיה אז אלא שדבר אחד השתנה : מחירים הבורסה על העסקים האלו ב1972 נראו אבסורדיים.  כיום החברות הרבה יותר יקרות.

 

בזמן שמחירי מניות גבוהים בעתיד הופך את הביצועים הזמניים שלנו לממש טובים, הם פוגעים בעצם בביצועים ארוכי הטווח שלנו במקום לעזור להם.

אנחנו לפי שעה רואים סימנים מוקדמים של הבעיה הזאת.

(כלומר באפט מוצא המון עסקים טובים אבל הוא לא קונה את המניות הללו פשוט מפני שהם יקרים מידי לטעמו. אבל ישנם תקופות הפוכות בהם מחירי העסקים הטובים יורדים לריצפה – למשל היום , ינואר 09 – גבי זי)

 

תרגום מכתבי באפט – 1981 חלק 8

 

 

 

באפט ממשיך לסקור את עיסקי הביטוח לשנת 1981

 

 

 

כפי שפוגו היה אומר, " העתיד זה לא מה שהיה פעם."

המחיר הנוכחיים מבטיחים תוצאות גרועות , במיוחד אם ההפסקה באסונות טבע ענקיים שהתעשייה נהנתה ממנה בשנים אחרונות תסתיים.

בשנים האחרונות ההוריקנים נשארו בים והנהגים הקטינו את מספר שעות הנהיגה שלהם. זה לא תמיד יהיה כך בעתיד.

 

גם שני האינפלציות התאומות: האינפלציה הכספית ששוררת כעת וגם האינפלציה ה " סוציאלית " (הנטייה של בתי משפט והשופטים למתוח את הכיסוי של הפוליסות אל הרבה מעבר למה שרשום בחוזה הביטוח ), לא ניתנים לעצירה.

המחירים של תיקון אנשים ורכוש , וההיקף של כמות וגודל התיקונים האלה שבאחריותו של המבטח, פשוט מתקדמים בלי הפסקה.

 

 

גם אם נהיה נעדרי כל מזל רע ( אסונות, קטסטרופות למיניהם השונים ריבוי נהיגה, וכו`. ), רק רווח מיידי בנפח של לפחות 10% בכל התעשייה בשנה הקרובה ייצב את השיא ברמת ההפסדים של החיתום שישלטו באופן אוטומטי בשנת 1982. ( רוב החתמים מצפים להפסדים גרועים שיעלו בקצב של לפחות 10% שנה אחר שנה.)

 

כל עשירית האחוז בגידול הפרמיה השנתי מתחת ל 10% יאיץ את קצב ההתדרדרות.

 

בדו"ח השנתי של 1980 דנו בהרחבה בגורמים שמוטטו את כספי ההשקעה של חברות הביטוח ובכך הרסו את ההגינות והיושר של המאזנים והדוחות של חברות הביטוח, זה הכריח אותם לנטוש את הדיסציפלינה של החיתום וגרם להם למכור פוליסות בכל מחיר כדי להימנע מתזרים מזומנים שלילי.

זה היה ברור שמבטחים כלומר חברות ביטוח שכל נכסיהם מושקעים באגחים חסרי ערך אמיתי העריכו, למטרות נהול חשבונות, את הנכסים הללו במחירים גבוהים באופן פרופורציות וזה כמובן אפשר להם יכולת בחירה קטנה מאוד כיצד לשמור על תזרים חיובי – למכור מספרים גדולים של פוליסות במחירים נמוכים באופן חסר פרופורציות.

 

המבטחים האלה בהכרח פוחדים מירידה בנפח המכירות יותר משהם פוחדים להפסד כסף בביטוח.

 

אבל, לרוע המזל, כל המבטחים נפגעו מזה מהסיבה הבאה: זה קשה מאוד למכור מוצר בהרבה יותר כסף ממה שהמתחרה הכי גדול והכי מאיים שלך מוכר.

הלחץ הזה ממשיך ללא הפוגה וגורם מוטיבציה חדשה להרבה מנהלי ביטוח לדחוף את המחירים כלפי מטה על מנת לעמוד בתחרות  ;יש כעת פולחן של גודל (בנפח המכירות – גבי זי) במקום ברווחיות, והפחד שהשוק אחוז בו כעת לעולם לא יכול לגרום לו להיות ריווחי .

 

תרגום מכתבי באפט – 1981 חלק 7

 
 
 
 
באפט מתאר בחלק הזה ובבאים אחריו את התנאים הנוכחיים של תעשיית הביטוח נכון לשנת 1981 

 

 

 

 

 


 

תנאים של תעשיה של הביטוח

 

 

" נבואות ", אמר סם גולדווין, " מסוכנות ביותר, במיוחד אלו שעוסקות בעתיד."

 ( בעלי המניות של ברקשייר אולי הגיעו למסקנה דומה אחרי שקראו מחדש את הדוחות שנתיים שלנו שבהם יושב הראש מסביר את האפשרויות הטובות שטמונות בענף הטקסטיל.)

אין סכנה, אף על פי כן, בלנבא ש1982 תהיה השנה הכי גרועה בהיסטוריה של העת האחרונה, בביטוח מחתם.

התוצאה הזאת כבר הובטחה מראש על ידי המחירים הנוכחיים של הפוליסות ועל ידי הטבע של חוזה הביטוח.

 

 

בזמן שהטווח של רוב פוליסות הביטוח של מכוניות הוא לשישה חודשים , והטווח של פוליסות לביטוח נכסים ורכוש הוא לשלוש שנים, הממוצע המשוקלל של משך הזמן של כל ביטוח הוא באזור השנים עשר חודשים.

וכולם כמובן יודעים שהמחיר של הפרמיה , קפוא למשך כל תקופת החיים של החוזה. לכן, השנה כל הפרמיות שנמכרו  ( " פרמיות נכתבות " בלשון התעשיה) קבעו למעשה את חצי מההכנסות של השנה הבאה  ( " פרמיות הרווחים " ).


החצי השני ייקבע בעצם על ידי כמות הפוליסות שימכרו במשך השנה הבאה כך ש 50% מהרווחים של שנה מסויימת נקבעים בתוך השנה וחצי מהרווחים נקבעים בשנה הקודמת.

ההשלכות על הרווחיות אוטומטיות : אם אתה עושה טעות בקביעת המחיר, אתה צריך לחיות עם זה למשך כל תקופת הפוליסה.

 

(חברות הביטוח יודעות פחות או יותר כמה ביטוחים הם ימכרו , הם גם יודעות כמה יעלה הביטוח כי הם קובעות את המחיר של הפוליסות , הם גם יודעות -סטטיסטית כמובן- כמה תביעות יוגשו כנגדן וכמה הן יצטרכו לשלם כך שבעצם בקביעת מחיר הפרמיות הנכתבות הם כבר יודעות מה הרווח הצפוי להן בשנה הבאה – גבי זי )

 

בטבלה הבאה ניתן לראות את הרווח שנה אחר שנה של הפרמיות הנכתבות  ברחבי התעשייה ואת ההשפעה שלהם על השנה הנוכחית והעוקבת על הרווח בחיתום.

 

התוצאה בדיוק כפי שהיינו מצפים בעולם אינפלציוני.

כאשר הנפח של הרווח טוב ועולה לשני ספרות , זה רק עושה טוב לרווח בשנה הנוכחית והעוקבת.

כאשר הנפח של הרווח קטן, הרווח החיתומי יהיה גרוע.

 

היחס המשולב  (בעמודה הימנית ביותר – גבי זי) מסמן את סך עלות התפעול ביחס לפרמיה ; יחס מתחת ל 100 מסמן חיתום מרוויח, יחס מעל ל- 100 מסמן הפסד.

 

 

 

                    Yearly Change     Yearly Change      Combined Ratio
                     in Premium         in Premium        after Policy-
                     Written (%)        Earned (%)      holder Dividends
                    - - - - - - -     - - - - - - -     - - - - - - - - 
1972 ...............     10.2              10.9               96.2
1973 ...............      8.0               8.8               99.2
1974 ...............      6.2               6.9              105.4
1975 ...............     11.0               9.6              107.9
1976 ...............     21.9              19.4              102.4
1977 ...............     19.8              20.5               97.2
1978 ...............     12.8              14.3               97.5
1979 ...............     10.3              10.4              100.6
1980 ...............      6.0               7.8              103.1
1981 ...............      3.6               4.1              105.7