תרגום מכתבי באפט 1987 חלק 19

 

 

 

 


תרגום מכתבי באפט 1987 חלק  19

 

בבארקשייר מצאנו שאין לנו הרבה מה לעשות בשנים האחרונות מחירי המניות מאוד יקרים.

באוקטובר מצאנו מספר מניות מעניינות  אבל לא יכולנו לקנות אותם בצורה משמעותית כי הם נחטפו מיד לכן לא קנינו בסכומים משמעותיים של מעל 50 מיליון דולר השנה.

אבל אין מה לדאוג מר שוק מידי פעם מציע לנו אפשרויות , אתם יכולים להיות בטוחים שזה יקרה וכשזה יקרה אנחנו פשוט נהיה שם.

בינתיים מקום החנייה העיקרי שלנו בשביל הכסף הוא אגחים ללא מס לטווח בינוני. לסוג הזה של ההשקעה יש יתרונות קטנים כמו שהסברתי בדוח הקודם. למרות שקצת קנינו ומכרנו השנה האחזקות שלנו כמעט ולא השתנו.

כאלטרנטיבה לפקמ ולשאר האפשריות לטווח קצר – האגחים לטווח בינוני הוכיחו את עצמם בצורה יפה.

הם כבר עברו את מחיר הקניה שלהם מעבר לריבית שהם משלמים. לא משנה מה מחירם בשוק אנחנו פשוט נזרוק אותם אם נמצא משהו טוב יותר.

יש לנו גם אחזקות של אגחים לטווח ארוך , לדעתנו אגח הוא לא הרבה יותר טוב מהמטבע שהוא לווה (גבי זי: האגח פשוט מבטא את המטבע שמאחוריו , למשל אגח של ארה"ב לטווח ארוך שקול להחזקת דולרים לטווח ארוך ובאפט לא מתלהב מהחזקת דולרים לטווח ארוך מהסיבות שהוא מפרט בהמשך. ) ושום דבר ממה שראינו בעבר גם בעשר השנים האחרונות לא גורם לנו להתלהב מאגח לטווח ארוך של ארצות הברית.

הגרעון המסחרי העצום של ארה"ב גורם למגוון תגובות של הממשל : אגרות חוב של הממשלה , אגרות חוב של חברות ותאגידים , פיקדונות בנק למיניהם – כול הפתרונות האלו גורמים לכסף שלנו להצטבר על ידי זרים בקצב גודל. כברירת מחדל הממשלה שלנו אימצה מדיניות כמו בסרט חשמלית ושמה תשוקה: "להיות תלוי בנדיבותם של זרים…" ,  במקרה שלנו הזרים נסמכים על כך שהיושרה שלנו בכך שנחזיר את החובות שלנו מוחלטת , למרות זאת הצלילה של הדולר כלפי מטה כבר הפכה את ההשקעה שלהם למאוד יקרה.

לאמונה שהזרים ימשיכו לקנות את המטבע האמריקאי אין על מה להתבסס במציאות.

ברגע שכוח הקניה של הזרים עולה והם דורשים עוד מטבע , ההדפסות וההנפקות של כסף נוסף כדי לעמוד בדרישה שלהם פשוט מחלישה את כוח הכסף בחזרה.

לממשלה החייבת – ממשלת ארה"ב – הנשק של האינפלציה שווה בערכו לנשק יום הדין.

מהסיבה הזו בדיוק מעט מאוד מדינות בעולם הורשו ליצור גרעון כזה שעלול להציף את כול העולם בביצה הגדולה שהוא גורם. העבר הטוב יחסית של ארה"ב גרם לנו להצליח לשבור את הכלל הזה אבל הנדיבות הזו של הזרים כלפינו רק תזיק לנו בסופו של דבר .

זה ברור שלא רק הזרים יפסידו אלא כולנו.

(גבי זי: 20 שנה עברו מאז כתיבת המכתב ושום דבר לא השתנה , המצב בארה"ב רק נהיה יותר גרוע מהבחינה הזו , יש הרבה יותר כסף וכתוצאה מזה כוח הקניה של הכסף הולך ונחלש – אינפלציה אדירה מתרחשת בפועל בשנים האחרונות ואף אחד מהגורמים הרשמיים לא באמת מתייחס לכך , לא רק שלא מטפלים בכך מנסים לטאטא את הבעיה  – אף אחד לא משער את השיעור האמיתי של האינפלציה רק כדי לסבר את האוזן – לפני 3-4 שנים מנת פלאפל עלתה באזור ה7-8 שקל , היום היא עולה באזור ה15 שקל – כלומר ב 3 שנים השקל הופחת בחצי מערכו !!! , ואותו הדבר ביחס למוצרי ההלבשה או הדיור ,  למרות זאת אם תבדקו במספרים של בנק ישראל תגלו שהאינפלציה הרשמית כמעט ולא קיימת…  לצערנו במובן הזה ישראל לא שונה בהרבה מאף מדינה מערבית אחרת  )

יכול להיות שממשלת ארה"ב תתעורר בזמן ותצמצם את הגרעון המסחרי לפני שהוא יצא משליטה במקרה הזה ערך הדולר הנופל יכול לעזור (גבי זי: כי יהיה קל להחזיר את החובות) אבל כמובן שזה יזיק במובנים אחרים. אבל הבעיה היא שהממשלה נוהגת במבחן הזה כמו סקרלט אוהרה:"אני אחשוב על זה מחר…"

באופן בלתי נמנע חוסר ההתמודדות עם הבעיות יגרום לתוצאות אינפלציוניות חמורות.

גם התזמון וגם העוצמה של ההשלכות של הבעיות הללו לא ניתנת לצפיה אבל חוסר היכולת שלנו לצפות מתי וכמה חזק  הסיכונים הללו יתפרצו לא אומרת שאנו צריכים להתעלם מהם. יתכן גם שאנו טועים והגרעון ילך ויצטמצם עם הזמן והסיכון האינפלציוני ילך ויקטן ולכן אנחנו ממשיכים להחזיק כמות מסוימת של אגח לטווח ארוך.

למרות זאת אנו מוכנים להשקיע גם מכספי האגחים שלנו סכום צנוע אם נמצא חברה טובה להשקעה , כמו למשל בקנייה שערכנו בשנת 1984 בקניית האגחים מסדרה 1 , 2 ו 3 של תחנת הכוח של וושינגטון כפי שדיווחנו לכם בדוח של אותה שנה.

השנה קנינו עוד מאותו אגח והגענו לאחזקה בעלות של 240 מיליון דולר ושווי שוק של 316 מיליון דולר שמשלם לנו הכנסה ללא מס של 34 מיליון דולר בשנה. (גבי זי: אגח שמשלם 14% בשנה)

גבי זי

תרגום מכתבי באפט – 1983 חלק 2

 

 

 

 

 

 המשך סקירת עקרונות ההשקעה של באפט מהחלק הקודם

 


 

 

O בגלל ההגבלות של נהול חשבונות שיגרתי, ההכנסות של הדוחות המאוחדים יכולות לגלות באופן יחסי מעט מאוד על ההצגה האמיתית הכלכלית שלנו.  (הדוחות לא מספרים את כול הסיפור , אומר באפט – גבי זי)

 

 צ`רלי ואני, כבעלים ומנהלים, למעשה מתעלמים מהמספרים שבדוחות.


 אף על פי כן, אנחנו נדווח לכם על ההכנסות של כל העסקים העקרים שבהם אנחנו נשלוט, ועל מספרים שבהם אנחנו רואים חשיבות מיוחדת. המספרים האלה, ביחד עם מידע אחר שאנחנו נספק על העסקים שלנו יעזרו לכם להגיע לשיפוט הנכון של העסקים שלנו.

 

 

O השלכות של התקנות לנהול החשבונות לא משפיעה על התפעול שלנו או על החלטות ניהול ההון שלנו. כאשר מחירי הרכישה דומים, אנחנו מעדיפים לקנות $2 של הכנסות שלא מדווחות על ידינו בגלל עיקרונות נהול החשבונות הרגילים מלקנות $1 של הכנסות שכן מדווחות. (באפט בנושא הזה בהרחבה במכתב של שנת 1981 בחלק X)

 זאת בדיוק הבחירה שלעיתים קרובות מצפה לנו מאז שעסקים שלמים ( שההכנסות שלהם יהיו לגמרי מדווחות בדוחות שלנו ) לעתים קרובות ימכרו במחיר כפול מחתיכות קטנות של עסקים  (שההכנסות שלהם לא מדווחות בדוחות שלנו)

בהכללה ולאורך הזמן, אנחנו מצפים שההכנסות הלא מדווחות הללו ישתקפו בסופו של דבר בערך העסק הפנימי שלנו דרך רווחי ההון שלנו.  (ובמילים אחרות : מה אכפת לנו מהטווח הקצר , העיקר שבטווח הארוך נרוויח יותר – גבי זי)

 

 

O לעיתים רחוקות אנחנו משתמשים בחובות. (באפט מעדיף עסקים ללא חובות , ללא מינוף – גבי זי) , וכאשר אנחנו כן לוקחים הלוואה , אנחנו משתדלים לבנות אותה לפי שער ריביות של טווח ארוך על בסיס שער קבוע.

(באפט לא לוקח הלוואות לטווח קצר – רק לזמן ארוך. באפט לא לוקח הלוואות עם ריבית משתנה – רק ריבית קבועה מראש, גבי זי)

אנחנו נדחה הזדמנויות מעניינות גם אם אין לנו את הכסף . לא נגדיל את המאזן שלנו אם אין לנו כסף (המאזן מורכב מסך החובות ומסך ההון העצמי – באפט לא יגדיל את המאזן , כלומר את החובות שלו רק כדי לתפוס עיסקה טובה שתגדיל בסופו של דבר את ההון שלו, את ההלוואות שלו הוא לוקח על בסיס המאזן ולטווח ארוך , לא לעיסקאות ספציפיות – גבי זי).

השמרנות הזאת הענישה את התוצאות שלנו אבל זאת ההתנהגות היחידה שנותנת לנו מנוחה,

 

במיוחד שאנו שוקלים את כל בעלי החוב שלנו שכוללים את בעלי הפוליסות שלנו , המפקידים, המלווים וההרבה ממחזיקי המניות שלנו ששמו אצלנו את מיטב הונם העצמי בכמויוות גדולות.

 

 

(חבל שלכל חברות הפננסים/נדלן/בנקים למיניהם ההתנהגות היחידה שנתנה מנוחה היתה למנף את עצמם

וכמה שיותר – גבי זי )

 

 

O מנהלים עם "רשימת משאלות" לא יגשימו אותם אצלנו על חשבון מחזיקי המניות. אנחנו נעשה עם הכסף שלכם רק מה שהיינו עושים עם שלנו, כול פעולה שלנו תישקל כנגד בניה דומה של תיק השקעות מגוון דרך קניות ישירות בבורסה.

 

O אנחנו מרגישים שכוונות אצילות צריכות להבדק באופן תקופתי כנגד התוצאות….

(באפט בוחן את הדברים במבחן התוצאה בלבד , הכוונות וההצהרות מעניינות אותו פחות – גבי זי)

 

אנחנו בוחנים היטב את החכמה של החברות שבהם אנו משקיעים – בשמירת ההכנסות שלהם . אם הם לא חילקו את ההכנסות שלהם אלא שמרו אותם אנחנו מצפים שלכול דולר שנשמר בחברה יש לפחות $1 של ערך שוק.

 עד לתאריך זה, המבחן הזה הביא לנו תוצאות נהדרות. אנחנו נמשיך לבדוק את נושא ההכנסות השמורות של החברות שאנו משקיעים בהם ברזולוציה של חמש שנים.  ככול שהערך הנקי שלנו גדל, יותר קשה להשתמש בהכנסות שמורות בחכמה.

 

 

O אנחנו נוציא מניות רגילות החוצה רק כאשר אנחנו נקבל בתמורה ערך עסק כמו שאנחנו נתן.

 הכלל הזה נכון לכל ההוצאות שלנו, לא רק במיזוגים או –במכירות ציבוריות של מניות – אנחנו מוצאים כסף רק כשאנחנו חושבים שנקבל את מה שנוציא.

 

כול כמות של מניות תבחן לפי השווי הכולל של כול החברה , המחיר לא יקבע לפי כמות המניות.