תרגום מכתבי באפט – 1987 חלק 8


 

 

תרגום מכתבי וורן באפט – מכתב סיכום שנת 1987 חלק שמיני.

 

ביצועי הביטוח

כרגיל מוצגת פה הטבלה הרגילה בה אנו מציגים את ביצועי תעשיית הביטוח בשנים האחרונות.


היחס המשולב אחרי חלוקת דיבדנדים

אינפלציה שנתית ב %

שינוי שנתי בהפסדי הביטוח

השינוי בפרמיות שנכתבו ב%

שנים

106

9.6

6.5

3.8

1981

109.8

6.4

8.4

4.4

1982

112

3.8

6.8

4.6

1983

117.9

3.7

16.8

9.2

1984

116.3

3.2

16.1

22.1

1985

108

2.6

13.5

22.2

1986 (Revised)

104.7

3

6.8

8.7

1987 (Estimated)


עמודת היחס המשולב : היחס הזה הוא בעצם יחס ההוצאות (הפסדים + הוצאות שוטפות ) למכירות

(דומה מאוד ליחס שאנו מכירים כשולי רווח , שולי רווח זה הרווח חלקי מכירות וכאן זה יחס הפוך : ההפסדים וההוצאות חלקי המכירות  – גבי זי). יחס גדול מ100 אומר שאנו בהפסדים , יחס קטן מ100 אומר שיש רווח.

(כי יחס גדול מ100 אומר שמכרנו ב100 שקל והוצאנו יותר מ 100 שקל , יחס קטן מ 100 אומר שמכרנו ב 100 שקל והוצאנו פחות מ100 שקל אז ההפרש הוא בעצם שולי הרווח שלנו. אם היחס המשולב עומד על 96.2 אז שולי הרווח שלנו הם 100 – 96.2  =  3.8   , גבי זי)

בגלל ה FLOAT  – ( גבי זי: אלו הם הכספים הצפים שהתקבלו ממכירות ביטוחים ועדיין לא שולמו לתובעים  שאותם תעשיית הביטוח משקיעה במניות ) נהוג לומר שיחס משולב בין 107 ל 111 הוא בעצם נקודת השוויון בין רווח להפסד , כלומר יחס מעל 111 מהווה אינדיקציה להפסד ואילו יחס משולב מתחת ל 107 מהווה אינדיקציה לרווח.

המתמטיקה של עסקי הביטוח כפי שהיא משוקפת בטבלה לא מאוד מסובכת ,  בשנים בהם המכירות לא גודלות ביותר מ 4% – 5% ההפסד הוא ודאי. וזה לא בגלל ריבוי של תאונות שריפות או סופות וגם לא בגלל האינפלציה זה פשוט בגלל בתי המשפט.

ישנה "אינפלציה חברתית" – חל פיחות עמוק במעמד חברות הביטוח – והשופטים פשוט קורעים את חברות הביטוח. העלות של כניסה לבית משפט עולה כמו בלון מלא בגז. פסקי הדין עומדים על סכומים מאוד גבוהים והשופטים והמושבעים מנסים למתוח את הפוליסות לכסות דברים שבכלל לא נמצאים שם.

כבר שנים שאנו רואים שאין שינוי במדיניות הזו ולכן מזמן הגענו למסקנה שללא גידול שנתי של 10% במכירות אין שום רווח גם אם האינפלציה מאוד נמוכה.

הגידול העצום במכירות בשנת 85-87 גרם לשנת 1987 להיות מוצלחת ביותר. יחד עם זה כשהשנה עברה הבנו שלא היתה גדילה במכירות מעבר ל10% כך שהמסיבה נגמרה.

למרות זאת הרווחים לא ירדו מיד: בגלל שרוב הפוליסות כתובת למשך שנה קדימה האפקט של הירידה הזו יבוא לידי ביטוי רק עוד חודשים קדימה. ובהמשך למטאפורה שלנו: גם כשהמסיבה נגמרת והבר נסגר עדיין מרשים לך לגמור את מה שיש לך בכוס…

אם לא תקרה קטסטרופה מיוחדת השנה אנו צופים ששנת 1988 תראה שיפור קל ברווחיות ביחס המשולב וגם בשנים שלאחר מכן תהיה עליה גדולה יותר.

גבי זי

תרגום מכתבי באפט – 1986 חלק 7

 

 

 

 

ביצועי הביטוח

 

כרגיל מוצגת פה טבלת ביצועי תעשיית הביטוח בשנים האחרונות.

 

לטבלה שני עמודות עיקריות

עמודת השינוי בפרמיות שנכתבו.  (זה בעצם הגידול בהכנסות ביחס לשנה שעברה – גבי זי)

 

עמודת היחס המשולב : היחס הזה הוא בעצם יחס ההוצאות (הפסדים + הוצאות שוטפות ) למכירות

 

(דומה מאוד ליחס שאנו מכירים כשולי רווח , שולי רווח זה הרווח חלקי מכירות וכאן זה יחס הפוך : ההפסדים וההוצאות חלקי המכירות  – גבי זי). יחס גדול מ100 אומר שאנו בהפסדים , יחס קטן מ100 אומר שיש רווח.

 

(כי יחס גדול מ100 אומר שמכרנו ב100 שקל והוצאנו יותר מ 100 שקל , יחס קטן מ 100 אומר שמכרנו ב 100 שקל והוצאנו פחות מ100 שקל אז ההפרש הוא בעצם שולי הרווח שלנו. אם היחס המשולב עומד על 96.2 אז שולי הרווח שלנו הם 100 – 96.2  =  3.8   , גבי זי)

 

השנה הרחבנו את הטבלה והוספנו לה שני עמודות חדשות:

השינוי בהפסדים ביחס לשנה שעברה.

האינפלציה כפי שנמדדה על ידי הGNP.

 

 

 

אינפלציה , נמדדה על ידי הGNP ב%

השינוי השנתי בהפסדים ב%

היחס המשולב אחרי חלוקת דיבדנדים

השינוי בפרמיות שנכתבו ב%

שנים

9.7

6.5

106

3.8

1981

6.4

8.4

109.7

4.4

1982

3.9

6.8

111.9

4.6

1983

3.8

16.9

117.9

9.2

1984

3.2

16.1

116.5

22.1

1985

2.6

15.5

108.5

22.6

1986(משוערך)

 

הסתירה בין הגידול במספר הפרמיות שנכתבו לבין הגידול בהפסדים בשנת 1986 מסבירה מדוע תוצאות החיתום בשנת 1986 השתפרו חומרית.

 

כאשר מחשבים את היחס המשולב ביחד עם רווחי ההשקעות של המבטחים מכספי הביטוח (FLOAT) מקבלים שיחס משולב שנמצא בין 107 ל112 הוא נקודת השוויון בין רווח להפסד.

 

המתמטיקה של עסקי הביטוח שמרוכזת בתוך הטבלה הזו לא מאוד מסובכת.

 

בשנים בהם הגידול ברווח ממכירת פרמיות חוצה רק את קוו ה4% -5% כנראה שיהיה הפסד וודאי לחברות הביטוח.

ההפסד הזה הוא לא בגלל תאונות דרכים , שרפות, סופות ודברים מהסוג הזה , זה גם לא בגלל האינפלציה .

 

היום "האינפלציה החברתית" היא הגורם המרכזי להפסדים:

 העלות של כניסה לתוך אולם בית המשפט הפכה להיות מרקיעת שחקים. חלק בגלל עלות התביעה וחלק בגלל המושבעים והשופטים שמנסים למתוח את הפוליסות למקומות שבהם המבטח לא התכוון בשעה שרשם את הפוליסות.

 

כשאנו רואים את המגמות האלו אנחנו ממשיכים להאמין שמכירות הביטוח מוכרחות לעלות בקצב של 10% בשנה רק כדי להחזיק אותנו ריווחים וזה גם במצב שבו האינפלציה עומדת על שיעור נמוך של 2% עד 4% בלבד.

 

ב1986 , כפי שהוזכר למעלה , נפח המכירות עלה בקצב אפילו יותר גבוה מעלות המכר.

כתוצאה מכך הפסדי החיתום ירדו באופן דרמטי.

בדוח מלפני שנה צפינו את השיפור החד הזה .

אבל צפינו גם שהרווח שלנו ירד. לצערנו התחזית השנייה שלנו מוכיחה את הדיוק שלנו.

 

שיעור הרווח בתעשיית הביטוח הולך ויורד באופן משמעותי:

ברבעון הראשון הרווח משוערך ב27.1% ואילו ברבעון השני 23.5% , בשלישי 21.8% וברביעי 18.7%.

אנחנו צופים ירידה נוספת בשנת 1987.

למעשה קצב הירידה יכול לפול אל מעבר ל10% – המספר שהוא נקודת המעבר מרווח להפסד.

 

תוצאות החיתום בשנת 1987 בהנחה ששום קטסטרופה לא תקרה שוב ישתפרו באופן ניכר בגלל שעליית המחירים  נלקחת בחשבון במכירות הביטוחים.

 

למעשה הרווחים משתרכים מאחורי המכירות בעיכוב של חצי שנה , לכן אם המכירות עולות , חצי שנה אחר כך יגיע שיפור ברווחים , למרות זאת אנו צופים שהשיפור ברווחים יגמר בסוף שנת 1988 או בתחילת 1989. לאחר מכן התעשייה כנראה תפנה דרומה.

תרגום מכתבי באפט – 1985 חלק 13




תרגום מכתבי וורן באפט מכתב סיכום שנת 1985.

חלק 13.

 באפט דן בהבדל בין בארקשייר לשאר תעשית הביטוח ביחס לביטוחי משנה.

 

 

   

  
בבארקשייר מעולם לא שיחקנו במשחק הזה שמעביר תמורת רווח את הביטוח הלאה ועד לפני תקופה קצרה העובדה הזו גרמה לנו להיות בקווי ביטוח מסוימים מאחורי המבטחים האחרים שכן מוכרים הלאה את הביטוח למבטחות משנה.

 

עכשיו הכל התהפך – יש לנו יכולת חיתום במקום שלאחרים אין.

אם אנחנו מאמינים שהמחיר הוא נכון אנחנו מוכנים לבטח את כל העסק בעצמנו כך ששורת הרווח הנקי שלנו גדולה יותר.


לדוגמה אין לנו בעיה לסכן 10 מיליון דולר – כסף שלנו – על אירוע בודד , כל עוד מחיר הביטוח נכון ואין קורלציה בין הסיכון בביטוח האירוע הזה לבין סיכונים אחרים שאנו מבטחים באותו זמן.


אין כמעט מבטחים שמוכנים לסכן אפילו חצי מכמות הכסף הזו באירוע בודד , למרות שעד לא מזמן המון מבטחים היו מוכרים ביטוח על סכומים גבוהים פי 5 או עשר כל עוד הם היו מוכרים את הביטוח הלאה למבטחי משנה.

 

באמצע שנת 1985 המבטחת העיקרית שלנו   NATIONAL INDEMNITY COMPANY  פירסמה את הנכונות שלה לבטח סיכונים גדולים , הפרסומת פנתה ללקוחות שסכום הביטוח המינימאלי שלהם הוא מיליון דולר. המודעה הזו משכה סכום בלתי נתפס של 600 תגובות ובסך הכול ייצרה לנו רווח של 50 מיליון דולר!!

 

(שוב אני מזכיר לכם מדובר בעסק עם זנב ארוך : רק בעוד 5 שנים נדע באמת כמה הרווחנו על הפוליסות האלו…) היום חברות הביטוח שלנו ממשיכות להיות מטרה לכל ברוקר שמחפש לבטח סכום גדול של כסף.

 

כמו שאמרתי מקודם גם התקופה הזו תחלוף מהר: מבטחים ומבטחי משנה יחזרו מהר מאוד לבטח בתמחור נמוך. אבל בשנה או בשנתיים הקרובות אנחנו הולכים להרוויח יפה בכמה מעסקי הביטוח שלנו.

 

היחס המשולב שלנו השתפר מ134 בשנת 1984 ל111 בשנת 1985.

 אבל הוא עדיין משקף הפסדים מהעבר. שנה שעברה ספרתי לכם על טעויות העבר שלי בנוגע לכמויות הכספים שהקצתי לטובת הפסדי הרזרבות

(גבי זי: אלו הכספים שחברות הביטוח מקצות לטובת תביעות הביטוח העתידיות , מכיוון שעוברות שנים מרגע מכירת הפוליסה עד תשלום התביעה , אי אפשר לדעת כמה כסף באמת חברות הביטוח יצטרכו לשלם.)

 

הבטחתי לעדכן אתכם מידי שנה בסכומים הללו – כשהבטחתי את זה חשבתי באופן טבעי שהמספרים ילכו וישתפרו עם הזמן אך לצערי זה לא קרה.

 

הנקודה היחידה הטובה בכל העסק הזה היא שכל ההפסדים שלנו שנחשפו לפני שנה קרו בביטוחי משנה במספר חוזים שהופסקו לפני מספר שנים.

 

 זה מזכיר סיפור שמנכל של חברת ביטוח גדולה סיפר לי לפני מספר שנים: כל שנה המנהלים שלו סיפרו לו שהשנה הולכת להיות שנה מדהימה חוץ  מהסיפור של "ההוריקן בפלורידה" או חוץ מ"הטורנדו במידסטרן" וכולי.

אחרי כמה שנים הוא החליט לפתוח חברת ביטוח נוספת שתקרא "חוץ מ.." לתוך הדוחות של החברה הזו הם יכניסו את כל העסקים שאותם הם לא רוצה לספור ביחד עם הרווחים שלהם…

 

בכל עסק וגם בביטוח המילים "חוץ מ.." צריכות להיות מחוץ ללקסיקון. אם אתה משחק במשחק אתה סופר את כל המחזורים של המשחק. כל מנהל שבאופן קבוע אומר "חוץ מ.." ואחר כך מדווח על מה שהוא למד מהטעויות שלו מפספס דבר אחד עיקרי – הטעות העיקרית היא לא בפעולה אלא בשחקן.

 

באופן בלתי נמנע טעויות בעסקים כמובן קורות , והמנהל החכם יפיק מהם את הלקחים הנכונים.

אבל עיקר הטריק הוא ללמוד את רוב הלקחים מהניסיון של אחרים.

מנהלים שאת רוב הלקחים שלהם למדו מהניסיון האישי שלהם ולא מהניסיון של אחרים בדרך כלל גם ימשיכו לעשות את זה בעתיד…

 

חברת הביטוח גאיכו ש38% מתוכה בבעלות בארקשייר דיווחה השנה על שנה מצוינת גם בגדילת הפרמיה וגם בהצלחה אדירה של כספי ההשקעות שלה. למרות זאת תוצאות החיתום שלה היו עלובות השנה.

 

ביטוח רכבים אישיים וכן ביטוחי בתים הם קווי ביטוח שהתוצאות שלהם הידרדרו השנה משמעותית בכל התעשייה וגאיכו לא נמלטה מהטרנד הזה למרות שגם בתחום הזה ההישגים שלה עוקפים בהרבה את שאר המתחרים.

 

ג`ק בראין המנהל עזב באמצע השנה לניהול קרן הכבאות (FFIC). (ראה מיד בהמשך)

 במקומו ביל שניידר משמש עכשיו כמנכל והסגן שלו הוא לו סמפסון. ג`ק עשה עבודה מדהימה בגיאכו – כשהוא נכנס החברה היתה על סף פשיטת רגל והביצועים שלה מאז הפכו למעולים. אנחנו חייבים לו תודה על סכומי הכסף שברקשייר הרוויחה באמצעותו.

 

גם כשהוא עזב הוא התנהג כמנהיג יוצא דופן: הוא מצא מנהלים מצליחים כמוהו. בזכות האבחנה שלו , כוח המשיכה שלו , וגם הפיתוח שלו יש לנו עכשיו המשך מדהים של הנהלה.

 

חוזה חלוקת מניות קרן הכבאות (FFIC)

 

לא נהוג לתת לכרטיס של ארוחה חינם במסעדה טובה ללכת לאיבוד:

 ג`ק מנהל עכשיו את חברת האחזקות הזו כיושב ראש וכמנהל.

 

בראשון לספטמבר 1985 הפכנו לבעלים של 7% מהעסק הזה. חוץ מהחלק של ביטוחי המשנה שלהם שבו הם מבטחים חברות לא מסונפות.

החוזה שלנו איתם הוא ל4 שנים. למשך תקופת החוזה ההפסדים והרווחים של החברה פורפורציונאלים לשלנו – כמובן שזה רק לביטוחים שיקרו מהראשון לספטמבר 1985 ולא על עסקי העבר שלהם.

 

בשנים הקרובות אנחנו נפצה את FFIC על קניית 7% מהם על ידי תשלום ההפסדים שלהם בשנים 1985 עד 1989.

 

החוזה מחייב את FFIC לשלם לנו ישירות את הפרמיות שלהם ואנחנו מחויבים לשלם להם את ההפסדים וההוצאות שיגרמו להם. לכן קרן שנוצרה על ידי אחזקת המניה שלנו בחברה מוחזקת אצלנו כהשקעה.

 

כחלק מהעסקה איתם אני משמש כיועץ השקעות כללי לחברה אבל אני לא מעורב בהחלטות השקעה ספציפיות וגם לא בעסקי החיתום שלהם.

 

כרגע החברה מגלגלת כ3 מיליארד דולר בשנה והסכום הזה כנראה ילך ויעלה.

רזרבות הפרמיה של החברה (גבי זי: שוב מדובר בכספים שחברות ביטוח מקצות לתביעות ביטוח עתידיות , ) בשעת ההסכם עמדו על 1.324 מיליארד דולר , ההסכם מעביר אלינו 7% מהכסף הזה – כ92 מיליון דולר. עד היום שילמנו להם כ30 מיליון דולר עבור הוצאות חיתום שהיו להם.

 

כל החיתום שלהם נכתב על ידי  National Indemnity Company.

חוץ משתי שביעיות ממנו שנכתבות על ידי Wesco-Financial Insurance Company.

(WESFFIC) זוהי חברה חדשה מאורגנת על ידי 80% ממחזיקות המשנה שלנו.

 

עוד על הנושא תוכלו לקרוא בעמודים 60-62 וכן בעמוד 41 בדוח השנתי שלנו.

 

שנה הבאה מצפה לנו עוד חוזה כזה באזור ה50 מיליון דולר. אנחנו מצפים להתפתח עוד בכיוון הזה ותנאי התעשיה מאפשרים זאת: החברות מבטחות כמות עצומה של עסקים שאין להם יכולת לבטח בעצמם , והכוח הפיננסי שלנו מאפשר לנו להיות אטרקטיביים עבורם.

 

תרגום מכתבי באפט – 1985 חלק 10

 
תרגום מכתבי וורן באפט מכתב סיכום שנת 1985.

חלק 10.

 

 

 

   

  

עכשיו בואו ונחזור בחזרה לשלושת העסקים שלנו:

 

רהיטי נברסקה NFM – הכוח של העסק נובע מעלויות תפעוליות מאוד מאוד נמוכות שמאפשרות לעסק למכור ללקוחות שלו מאוד מאוד בזול את הרהיטים הטובים ביותר בשוק במחיר הטוב ביותר.

 

זוהי החנות הגדולה ביותר מסוגה במדינה. למרות משבר שפקד השנה את החוות (גבי זי: הרבה מהקונים בחנות באים מרקע חקלאי , והם הושפעו מהמשבר בחוות.) החנות שברה השנה את שיאי המכירות שלה.

 

ושוב אני רוצה לציין שהמנכל – רוז בלומקין ממשיכה בגיל 92 לקבוע לכולנו קצב שאנחנו לא מצליחים לעמוד בו. היא נמצאת שם מוכרת ומנהלת 7 ימים בשבוע , אני מקווה שכל אחד מכם שעובר באומהה יעצור בחנות ויראה אותה בפעולה זה פשוט יתן לכם המון השראה כמו שזה נותן לנו.

 

ב SEES   אנחנו ממשיכים להשיג נפחי מכירות רחוקים בהרבה מכל שאר המתחרים שלנו , ולמרות שהצרכנים אולי מעדיפים אותנו הטרנד בתעשייה לא כזה טוב :  אנחנו ממשיכים לחוות ירידה ברווח פר חנות. (הרווח עולה כי נפתחים עוד חנויות ואז כמות המכירות עולה , אבל כמות המכירות פר חנות יורדת  – גבי זי)

 

זה כמובן יוצר לחץ חזק על עלויות הייצור פר פאונד. הגענו למצב שאנחנו מסכימים להעלות את המחירים בצורה צנועה ואם לא נצליח לייצב נפח מכירות קבוע פר חנות שולי הרווח שלנו יהפכו לצרים יותר.

 

בעסקי החדשות שלנו הרווחים גם קשים להשגה , למרות שמחיר הדפוס פר שורה עלה השנה (ובעקבותיו מחיר העיתונים – גבי זי) הרווח דווקא הצטמצם בגלל עליות של הדפסות המהדורות המוקדמות.

כמות הפרסומות שמודפסת על גבי העיתונים שלנו ירדה השנה.

 

עיתונים במהדורות מוקדמות הרבה פחות רווחים מפרסומת וגם יותר פגיעים לתחרות מצד עיתונים אחרים. בשנת 1985 עסקי החדשות שלנו שלטו יפה בעלויות הייצור שלהם וגם יכולת החדירה שלנו לבתי הלקוחות המשיכה להיות יוצאת דופן.

 

בעיה אחת שאין לאף אחד משלושת העסקים הללו היא הנהלה.

 

בSEES יש לנו את צ`אק הגינס שהפך להיות המנהל מיום שקנינו את העסק וזאת היתה אחת הבחירות המוצלחות שלנו. בחדשות יש לנו את סטן ליפסי מנהל בקליבר דומה. סטן נמצא איתנו כבר 17 שנה והכישרון העסקי שלו אוכל כל בעיה שהוא נתקל בה. כמובן בחנות הרהיטים יש לנו את גברת בלומקין ואת כול משפחתה.

 

אני רואה את עצמי כבר מזל לעבוד עם מנהלים כאלו. אני אוהב אותם באופן אישי כמו שאני מעריץ את היכולת העיסקית שלהם.

 

ביטוח

 

מוצגת פה הטבלה הרגילה של היחס המשולב והשינוי בפרמיות שנכתבו השנה ביחס לשנה שעברה לתעשית הביטוח כולה.

 

שנה

שינוי בפרמיות שנכתבו השנה

היחס המשולב אחרי חלוקת דיבדנדים

1972

10.2

96.2

1973

8

99.2

1974

6.2

105.4

1975

11

107.9

1976

21.9

102.4

1977

19.8

97.2

1978

12.8

97.5

1979

10.3

100.6

1980

6

103.1

1981

3.9

106

1982

4.4

109.7

1983

4.5

111.9

1984 (משוכתב)

9.2

117.9

(משוערך) 1985

20.9 

118

 

 

 

היחס המשולב מייצג את סך עלויות הביטוח – הוצאות וגם הפסדים , ביחס למכירות מהפרמיות. יחס מעל 100 מייצג הפסד ויחס מתחת ל100 מייצג רווח מחיתום.

 

( גבי זי: בעצם זה יחס הפוך לשולי הרווח שאנו מכירים : הרי הרווח + הוצאות = סך המכירות .

שולי רווח זה בעצם רווח חלקי מכירות ואילו היחס המשולב הוא בעצם הוצאות חלקי המכירות.

השינוי בפרמיות בעצם מראה לנו את צמיחת תעשית הביטוח. )

 

התוצאות של התעשיה היו ממש יוצאות מן הרגיל בשנת 1985. הגידול במכירות היה עצום ולכן הוא גם גרם להפסדים עצומים , הפסד שהוא מעל אחוזי האינפלציה. אם לא היה גידול כזה במכירות אנחנו משערים שהיחס המשולב היה יורד בכמה נקודת לכיוון הרווח.

 

אבל ההפסדים לא משתפים איתנו פעולה השנה כפי שהם לא שיתפו בשנת 1984. ולמרות שהאינפלציה האטה מאוד השנה ההפסדים דווקא צברו תאוצה. ההפסדים עקפו את האינפלציה ביותר מ13%.

 

קטסטרופות אינם הסיבה העיקרית להפסדים האלו. זה נכון שבשנת 1985 היה מספר גדול של הוריקנים אבל בהכללה ההפסדים שנגרמו מכול הקטסטרופות בשנת 1984 ובשנת 1985 לא הגיעו לסך של 2% מהמכירות. גם לא היה עליה חזקה במספר התאונות בבתים או ברכבים בתעסוקה או בשאר היחידות "הנפיצות".

 

הסבר חלקי להפסדים האלו הוא כל התוספות שהתעשייה הכניסה לרזרבות  בשנת 1985.

כל מנהלי הביטוח רצו להתוודות על כך שלא הקצו מספיק כסף בשנים עברו כדי לכסות את כל תביעות הביטוח ולכן כדי לתקן בצורה משמעותית את טעויות העבר הם הגדילו את סך הכספים שנועד לרזרבות.

 

עוד סיבה הרבה יותר מדאיגה להפסדים האלה נובעת מאינפלציה של בתי המשפט: המושבעים והשופטים הגדילו את תשלומי הביטוח לתובעים על חשבון "הכיס העמוק" של חברות הביטוח. לא מעניין אותם העובדות או התקדים שהם יוצרים בכך.

 

"האינפלציה" הזו בבתי המשפט כנגד חברות הביטוח מייצגת תעלומה בעתיד של התעשייה הזו. זה הופך את תחזית קדימה למאוד מאוד קשה. מעבר לגורמים האלו הטווח הקרוב נראה ממש טוב. בגלל שהמכירות גדלות והקטסטרופות לא צפויות אנחנו צופים שהיחס המשולב יפול בצורה חדה מאוד במהלך שנת 1986.

 

(גבי זי:

מהפיסקה האחרונה ניתן ללמוד סוד גדול של באפט.

על סמך עבר ארוך טווח ויציב באפט מנסה לשערך את התזרים העתידי. במקרה הנוכחי הוא כמובן נתקל בבעיה כי לא ברור לו עד כמה בתי המשפט ישפיעו על שיעור הרווח שלו…

אבל לנו כמשקיעים זה נותן אינדקציה לכך שבאפט מנסה לחזות קדימה את הרווח העתידי ועל סמך הרווח הזה הוא משערך את השווי הנוכחי של החברה.

 

ועוד משהוא :

 

באפט טורח מידי שנה להביא את טבלת תוצאות תעשיית הביטוח כולה ולא רק את הביצועים הספציפיים שלו.

הסיבה לזה היא ברורה , בשנות השבעים הצמיחה השנתית במספר הביטוחים שנמכרו בממוצע דו ספרתית!

 בנוסף התעשיה כולה ריווחית בדרך כלל ובשיעור מאוד יפה.

כל שנשאר הוא להצמד לתעשיה הזו ולפעול בתוכה בצורה חסכנית.

 

במספר מקומות באפט כותב על זה שלא מספיק שהעסק עצמו יהיה טוב , חשוב גם שהתחום שבו העסק מוכר יהיה תחום טוב- הדוגמה שממחישה את זה בצורה הטובה ביותר היא עסקי הטקסטיל של באפט , שהיו בווודאי עסק מעולה בתעשיה כושלת .

בביטוח לעומת זאת גם עסק בינוני למדי יכול להראות רווחים מדהימים.   

 

אם תעיינו שוב בתחילת הפוסט הזה תראו שבאפט מתעניין בעלויות הייצור של כל תעשית השוקלד ולא רק ב SEES כי כאמור העסק המוצלח שלנו צריך גם להיות בתוך ענף תעשייתי מוצלח.

 

ולקינוח , נא שימו לב לנקודה הבאה :

 

בכל תחום של עסקים ישנם פרמטרים שונים למדידת הביצועים והאיכות.

בעסקי הביטוח זה היחס המשולב והגידול במכירות.

בעיתונות זה יחס החדירה.

בשוקולד זה כמות ההכנסות פר חנות ושולי הרווח.

ברהיטים שולי הרווח הגבוהים הם אלו שעושים את העבודה.

 וכו וכו.

 

אז כשאתם באים לבחון עסק , שימו לב שאתם מצויידים בכלים המתאימים לבחון אותו….

 

)

 

 

תרגום מכתבי באפט – 1984 חלק 7

 
 

 
 
 
תרגום מכתבי וורן באפט
 מכתב סיכום למשקיעים שנת 1984 חלק 7.

 



 

הכלכלה של עיתונים דומיננטיים היא מדהימה והיא בין העסקים הטובים בעולם.

(  נכון לשעת כתיבת המכתב -באפט מתכוון לומר שעיתונים הם עסק שמרוויח המון כסף,  גבי זי)

הבעלים של עיתונים מצליחים באופן טבעי מאמינים שההצלחה הכלכלית שלהם היא בגלל שהם מייצרים מוצר מעולה.

האמונה הזו לא עומדת במבחן המציאות: בעוד שעיתונים ברמה הכי גבוהה מספקים רווחים מעולים , עיתונים ברמה הנמוכה ביותר מספקים את אותם רווחים או יותר מזה.  כל עוד העיתונים נחשבים לדומיננטיים בקהילה שבה הם מופצים.

 

ברור שקל יותר להפוך לעיתון דומיננטי אם הרמה שלו גבוהה – אנחנו מאמינים שהעיתון שלנו הפך לדומיננטי בגלל האיכות שלו.

 

אבל אחרי שעיתון כבר רכש לעצמו מעמד זה כבר לא תלוי בשוק אם הוא יהיה טוב או רע , זה תלוי רק בעיתון עצמו.

ברוב העסקים זה לא כך: אם העסק מייצר מוצר נחות הכלכלה של העסק תהיה נחותה גם כן. עיתון נחות יכול לייצר רווח מדהים רק בגלל לוח המודעות שלו. גם אם הרמה שלו תהיה מאוד נמוכה עדיין הוא יהיה נחוץ לרוב הקוראים ולכן גם למפרסמים.

 

בגלל שסטנדרט של עיתון כאמור לא נקבע על ידי השוק , ההנהלה צריכה לקבוע סטנדרט כזה. המחוייבות שלנו לרמת חדשות גבוהה קובעת כזה סטנדרט. יש לנו ביטחון בהנהלה הנוכחית שתמשיך לייצר סטנדרט גבוהה כזה.

צ`רלי ואני מאמינים שעיתונים הם דבר מאוד חשוב לחברה. אנחנו מאד גאים בעתון הזה ואנחנו מתכוונים להיות עוד יותר גאים בשנים שיבואו.   

 

 

 ביצועי הביטוח

 

כרגיל מוצגת פה טבלת ביצועי תעשיית הביטוח בשנים האחרונות.

 

לטבלה שני עמודות עיקריות: עמודת השינוי בפרמיות שנכתבו.  (זה בעצם הגידול בהכנסות ביחס לשנה שעברה – גבי זי) 

ועמודת היחס המשולב , היחס הזה הוא בעצם יחס ההוצאות (הפסדים + הוצאות שוטפות ) למכירות

 

(דומה מאוד ליחס שאנו מכירים כשולי רווח , שולי רווח זה הרווח חלקי מכירות וכאן זה יחס הפוך : ההפסדים וההוצאות חלקי המכירות  – גבי זי). יחס גדול מ100 אומר שאנו בהפסדים , יחס קטן מ100 אומר שיש רווח.

 

(כי יחס גדול מ100 אומר שמכרנו ב100 שקל והוצאנו יותר מ 100 שקל , יחס קטן מ 100 אומר שמכרנו ב 100 שקל והוצאנו פחות מ100 שקל אז ההפרש הוא בעצם שולי הרווח שלנו. אם היחס המשולב עומד על 96.2 אז שולי הרווח שלנו הם 100 – 96.2  =  3.8   , גבי זי)

 

 

היחס המשולב אחרי חלוקת דיבדנדים

השינוי בפרמיות שנכתבו ב%

שנים

96.2

10.2

1972

99.2

8

1973

105.4

6.2

1974

107.9

11

1975

102.4

21.9

1976

97.2

19.8

1977

97.5

12.8

1978

100.6

10.3

1979

103.1

6

1980

106

3.9

1981

109.7

4.4

1982

111.9

4.5

1983 (Revised)

117.7

8.1

1984 (Estimated)

 

 

במשך מספר שנים אנחנו טוענים ששינוי של 10% בפרמיות נחוץ רק כדי להשאיר את היחס המשולב ללא שינוי. הטענה הזו מתבססת על ההנחה שאחוז ההוצאות מתוך נפח הפרמיות תשאר יציבה וההפסדים ימשיכו לגדול בקצב של כ10% בגלל האינפלציה ,בגלל העליה ברמת התאונות ובגלל חוקי הביטוח (באפט מתכוון שבתי המשפט מחייבים את חברות הביטוח לשלם על תביעות שבעבר הם לא חויבו בהם – גבי זי)

 

הטענה שלנו הוכחה כמדוייקת להפליא: אם הפרמיות היתה גודלת ב 10% בשנה כל שנה משנת 1979 עד היום היא היתה גודלת סה"כ ב 61%

(1.1   בחזקת 5 = 1.61 , גבי זי) והיחס המשולב היה השנה עומד על 100.6 כמו בשנת 1979 .

 

במקום זה הגדילה בנפח המכירות הייתה רק בשיעור של 30% ולכן היחס המשולב עמד על 117.7.

היום אנחנו ממשיכים להאמין שהמפתח לריווחיות בפרמיות הביטוח הוא השינוי בכמות הפרמיות הנמכרות בין שנה לשנה.

 

כרגע אנחנו מעריכים שהגדילה בשנת 1985 תעבור את ה10% ולכן אם "הקטסטרופות" ישארו ברמה הנורמלית שלהן אנחנו מצפים שהיחס המשולב יתחיל סוף סוף לרדת.

למרות זאת כדי לרדת בחזרה לריווחיות בתעשיה אנחנו מעריכים שדרושה עליה של 15% בשנה בכמות הפרמיות הנמכרות במשך 5 שנים רצופות. זה אומר שבשנת 1989 כמות הפרמיות שימכרו בשנה תהיה כפולה מהיום. נראה לנו ששיעור הגדילה הזה לא סביר. יותר סביר שיהיו כמה שנים מעל 10% גדילה מלוות ביחס משולב של 108 – 113.