מאזן של בנקים חלק 1.


 

 


מאזן של בנקים חלק 1.


ברשומה הזו נעסוק במבנה המאזן של בנקים בדוחות.

המאזן של בנקים שונה ממאזן של חברה רגילה במספר היבטים . במאזן של בנק אין מלאי אין חשבונות לקבל.

ברשומה הנוכחית נעמוד על עיקרי המאזן בדגש להשקעות ערך.

הרשומה תעסוק בהבנת המאזן של בנק הפועלים כדוגמה אך היא נכונה גם לבנקים אמריקאים.

לינק לדוח השנתי האחרון של בנק הפועלים.

הנה המאזן השנתי האחרון של בנק הפועלים לשנת 2009:



החלק הראשון של המאזן עוסק ברשימת הנכסים של הבנק , הרכוש שנמצא בבעלות הבנק:


מזומנים ופיקדונות בבנקים –כסף מזומן , מדובר בכ 17% מכלל המאזן. הבנק מעדיף להקטין עד כמה שאפשר את הסעיף הזה מפני שהוא מעדיף , כמו כולנו , לתת לכסף לעבוד עבורו , כסף שנמצא בסעיף הזה לא מרוויח כמעט כסף עבור הבנק.

אחוז המזומן של הבנק נקבע על ידי הרגולטור הלא הוא בנק ישראל. חלק מהכסף מופקד בבנקים אחרים , אך בסעיף הזה נמצאים כול הכספים שסגורים לתקופה של עד 3 חודשים.

ניירות ערך –שווי האגחים שהבנק מחזיק. למשקיעי הערך מסתתרת פה אחת הנקודות המרכזיות ביותר במאזן הבנק. גם הבנק עושה כסף ממניות בדיוק כמו שאר המשקיעים ושורת הרווח הנקי שלו מושפעת מאוד מטיב ההשקעות שלו , השאלה כמובן היא באיזה חברות הכסף מושקע.

מי שמעוניין לקנות מניה של בנק חייב לעבור על רשימת אחזקות הבנק כדי לראות איפה 9% מהמאזן מושקע. רשימת האחזקות מופיעה בדוח במספר מקומות.

להזכיר לכול מי ששכח , בשנת 2008 בנק הפועלים הפסיד למעלה מ 3.1 מיליארד שקל כתוצאה מכך שניירות הערך שלו הכילו אגחים מגובי משכנתאות (MBS) לכן כשאתם קונים מניה של בנק , תעשו לעצמכם טובה ותעברו על רשימת האחזקות של הבנק , זה ישפר את איכות ההשקעה שלכם.

אשראי לציבור –סך הכסף שהבנק מלווה לציבור כמשכנתאות או הלוואות אחרות. הכסף הזה הוא הכסף שהבנק עושה עליו את הקופה. מזה הבנק חי – מהריבית שאתם משלמים על ההלוואות. שימו לב שמדובר על כ 70% מהמאזן!  גם את שיעור הכסף המולווה לציבור קבע בנק ישראל עבור הבנקים.

דמיינו מצב לא תיאורטי שבו יש מיתון קשה , פיטורים המוניים בשוק , ולאנשים אין כסף לשלם את המשכנתא כמו שקרה בארה"ב במשבר האחרון , בנוסף אם הבנק יבוא לממש את המשכנתא – כלומר יעקל את הבית בניסיון למכור אותו , כי בעלי הבית הפסיקו לשלם את המשכנתא לבנק – הבנק לא יצליח לקבל את כספו בחזרה , גם אם יצליח למכור את הבית – כי מחירי הדירות ירדו לרצפה ואז כמובן חלקים נרחבים מהמאזן יתאדו להם ביחד עם בועת הנדלן שמתנפחת בשנים האחרונות במכרז הארץ.

לכן כמשקיעים בבנק צריך לבדוק את איכות הלווים של הבנק.

אז איך עושים את זה , איך בודקים את איכות 70% מהרכוש של הבנק ?

התשובה נמצאת בתיק חבויות הלקוחות של הבנק. התיק הזה מחזיק את הפרטים הפיננסים של הלקוחות שחייבים כסף לבנק. למשל תקבלו שם פרטים כמו איפה נמצאות הדירות הממושכנות של הבנק : האם רוב המשכנתאות נוצלו לקניית דירה בתל אביב או באילת (לטעמי הסיכון בתל אביב לירידת מחירים דרסטית גדול הרבה יותר מאילת…)

בעמוד 157 ישנה טבלה המפרטת את חלוקת האשראי לתחומים כגון אשראי מסחרי , משכנתאות , הלוואות לעסקים קטנים וכולי אבל אין פירוט של האיכות הפיננסית של הלווים. ולכן לא ניתן לומר משהו על איכותם.

בבנקים אמריקאים ניתן ללמוד על איכות ההלוואות במסמך ה 10-K  שמצורף לדוחות , מצד שני הרגולטור בארץ הגדיל מאוד כתוצאה מהמשבר האחרון את אחוז ההקצאה לחובות בלתי מסופקים – כלומר הוא מכריח את הבנקים להפריש סכומים גדולים יותר לחובות שלא יוחזרו , בנוסף הוא גם מגביל את אחוזי המשכנתא מתוך ערך הנכס. בארה"ב לפני המשבר האחרון ניתן היה לקחת משכנתא בגובה 120% מערך הדירה שקניתם , בארץ כדי להשיג משכנתא בשיעור של 60% מערך הדירה תזיעו דם…

ועוד משהו שבנק ישראל עושה: שימו לב שסעיף האשראי בדוח עומד על כ 215 מיליארד שקל אבל מבחינת הרגולטור כשהוא מחשב את הסיכון שגלום בבנק – האשראי עומד על סך של 264 מיליארד (עמוד 17 בדוח) ולפי הסכום הזה הבנק צריך לגזור את ההון העצמי הדרוש לו. כלומר הרגולטור מנפח את סכומי האשראי כדי ליצור שולי ביטחון גדולים ככול האפשר. כול הדברים האלו אמורים לגרום לבנקים בארץ להיות יציבים יותר מאשר בנקים אמריקאיים , מצד שני ישנה בעיה כפי שציינו להבין את איכות האשראי של הבנקים בארץ.

אשראי לממשלות –כסף שהבנקים מלווים לממשלות בעולם , למשל בנק הפועלים הלווה כסף לממשלת ויטנאם בשנת 2008… , מעמוד 267 בדוח רואים שרוב האשראי הזה ניתן לממשלת ישראל (135 מיליארד) אבל כשני חמישיות מהאשראי (85 מיליארד) ניתן לממשלות בעולם.

השקעות בחברות כלולות –אלו הם חברות בת שלא בשליטה המלאה של הבנק (הגדרה מדוייקת נמצאת בעמוד 245 בדוח) אבל לבנק יש השפעה מהותית על המדיניות התפעולית והכספית של החברה , למשל בנק הפועלים מחזיק בדלק נדלן , פועלים איביאי , שירותי בנק אוטומטיים בע"מ וחברות נוספות.

השווי של הבעלות בחברות הללו נכנס למאזן של בנק הפועלים לפי הערך בשעת קניית החלקים של החברות הללו. גם בחלק הזה מומלץ למשקיע ערך להבין את החברות שהבנק מחזיק (עמוד 268) ואת מצבם הפיננסי מכיוון שלמצבם יש השפעה ישירה על מצב הבנק.

בנינים וציוד – רכוש אחר שיש לבנק שאינו קשור ישירות לתחום הבנקאי אבל משמש את הבנק בתפעול שלו , למשל התוכנות שהבנק משתמש בהם , המחשבים , המשרדים , הנדלן ושאר הירקות שנדרשים כדי לנהל את הבנק.

נכסים אחרים – כאן מתחבאים מספר מוקשים למשקיע : המוניטין שנוצר כתוצאה מקניית חברת מעל לשוויון בספרים נכנס לסעיף הזה , גם יתרות מאזניות שנובעות מעסקאות במכשירים פיננסים יכנסו לסעיף הזה ובמילים אחרות כול המשחקים של הבנק באופציות ובכלים מסוכנים אחרים …(בביאור 20 מוסבר קצת גם על הנושא הזה אך הבנק לא מפרט בדוח במה בדיוק הוא השקיע כשמונה וחצי מליארד שקל …) , הסעיף הזה גם מכיל נכסים כמו מתכות , סחורות או כול מה שרוצים לטאטא מתחת לשטיח. בעמוד 271 ישנו פירוט כללי ביותר של הנכסים הללו.

עד כאן הסברנו את החלק הראשון במאזן – נכסים , בחלק השני נסביר את החלק השני במאזן – התחייבויות והון.

גבי זי