למה רמי לוי יורדת \ עולה ?

למה חברת רמי לוי יורדת \ עולה?


האמת , אין לי מושג למה מנית רמי לוי יורדת \ עולה חזק בזמן האחרון , אבל זה לא כול כך משנה למה היא יורדת.

השאלה הנכונה בהקשר של רמי לוי היא: לאן היא הולכת , או במילים אחרות מהי סביבת המחירים הראויה שבה חברה כזו צריכה להסחר. הסיבות של השוק לירידות לא כול כך חשובות השאלה היא איך השוק מתמחר את רמי לוי.

בהמשך לפוסטים הקודמים שעסקו בתמחור חברות לפי המכפילים שלהם , חשבתי על דרך פשוטה ולא מסובכת להראות את סביבת מחיר החברה .

הנה הרעיון ש"מוחי הקודח העלה" , כמו שאתם יודעים תמונה אחת שווה אלף מילים.

אז בואו ונעיין בשתי התמונות הבאות:

התמונה הזו לקוחה מהאתר   www.tlvstock.com  מהדף הזה:

http://www.tlvstock.com/tlvstocks/he/נתונים שנתיים/מניית שופרסל


הגרף הזה פשוט כולל את הנתונים הפונדמנטלים של שופרסל והקוו הוורד למעלה הוא מחיר החברה בשווקים בשנים האחרות כמו שאתם כבר בטח מכירים מהאתר שלי.


החידוש בגרף הזה הוא בקוו האפור ,הקוו האפור לא נמצא בגרפים "הרגילים" של האתר.

הוספתי את הקוו האפור לצורך הדיון כאן.

מה מייצג הקוו האפור?

הקוו האפור מייצג פשוט את מכפיל הרווח התפעולי הממוצע של שופרסל כפול הרווח התפעולי באותה נקודת זמן.

למשל בשנת 2008 הקוו האפור מייצג ערך של 4.1 מיליארד שקל שזה בעצם המכפיל התפעולי הממוצע של החברה שעומד על 8.04 ב6 השנים האחרונות כפול הרווח התפעולי בשנת 2008 שעמד אז על 512 מיליון שקל , אז 512 מיליון כפול 8.04 = 4.11 מיליארד שקל.

אז מה אנחנו לומדים מהגרף? החברה נסחרת סביב המכפיל והרווחים שלה. בשנת 2008 נפתח פער בין מחירי השוק למחירי המכפיל כתוצאה מהמשבר הכלכלי , משהו הגיוני שקורה במשברים – המניה נסחרת במחיר נמוך מהערכים שנובעים מהמכפילים והרווחים , אבל הפער נסגר בהמשך בגלל יעילות של השוק.

אין הפתעות בשופרסל. פשוט וקל.

 

אבל מה קורה ברמי לוי , באותו גרף בדיוק ?

כמו בשופרסל פשוט הוספתי לגרף הזה את הקוו האפור – שמיצג את המכפיל הממוצע של רמי לוי כפול הרווח התפעולי השנתי לאותה נקודת זמן:

גם שם נוצר פער בשנת 2008 שנסגר בשנת 2009  , אבל מאז נוצר פער חדש וגדול שמשקף את ציפיות השוק מהחברה , הקפתי אותו בעיגול שחור כדי שתראו על מה אני מדבר.



האם רמי לוי חברה טובה?

השאלה הזו לא רלוונטית לדיון הנוכחי שעוסק בתמחור של רמי לוי .

רמי לוי כמעט לפי כול פרמטר פונדמנטלי יותר טובה משופרסל אבל השוק כנראה תמחר אותה בהרבה יותר ממה שהיא שווה באמת.

אז מה קורה ברמי לוי?

אני מאמין שהשוק , כשוק יעיל בדרך כלל , שואף לתקן את הפער הזה ובסופו של תהליך הוא יוריד את רמי לוי לסביבת המחירים בה היא אמורה להסחר לפי המכפיל הממוצע שלה , אתם יכולים לראות בעצמכם סביב איזה ערכים מדובר.

איך אפשר לדעת שהניתוח שאני מציג כאן נכון?

אפשר לדעת בקלות , אם מה שאני מציע כאן הוא אמת לאמיתה המבוססת על שיטתו של גראהם הבודק את מכפילי החברה לאורך מחזור כלכלי ארוך ככול האפשר או שהשיטה שמוצגת כאן אינה נכונה.

כדי לבדוק אם אני צודק או לא – פשוט נבדוק איך הגרף של רמי נראה עוד מספר שנים , או אפילו בעוד מספר חודשים , האם רמי לוי יסחר כמו שופרסל סביב מכפילי הרווח שלו ואולי אפילו מתחת למכפילים, כי לעיתים השווקים מתקנים בצורה חזקה מידי  (ואז אני כנראה צודק) , או שמא רמי לוי ימשיך להסחר הרחק מעליהם כמו שהיום הוא נסחר. (ואז כנראה שהתזה שאני מציג פה אינה נכונה) .

אני אעקוב אחרי הגרף הזה ואעדכן אתכם.

 

גבי זי

 

הערכות שווי אוטומטיות , האם זה אפשרי?

 

 האם ניתן לבצע הערכות שווי בצורה אוטומטית?

 



 אחת הדרכים , שמשקיעי ערך משתמשים בה כיום כדי להעריך בצורה גסה  שווי חברות מבוססת על השוואת מכפילי העבר למחירי ההווה. בדרך הזו משערכים את הערך הפנימי של החברה בצורה הבאה:

    1.      בודקים מהו הרווח המייצג של החברה – זהו אינו הרווח העכשוי בדרך כלל , אלא רווח ממוצע לאורך זמנים של שפל וגאות בכלכלה ובשווקים.

    2.      בודקים מהו המכפיל הנכון והראוי לחברה הנבחנת.  עבור חברות מבוססות ויציבות , יתקבל בדרך כלל מכפיל גבוה , עבור חברות בינוניות ומטה , המכפיל יהיה בדרך כלל נמוך.

    3.      מכפילים את 1. ב2. כלומר את הרווח המייצג במכפיל הראוי ומקבלים את שווי החברה הראוי. את הערך שהתקבל משווים לערך הנוכחי של החברה בשווקים.

מספר הערות על שיטתו של גראהם שמוצגת פה:

השיטה הזו אינה קובעת מחיר מדוייק לחברה , מטרתה להעריך טווחי מחירים הגיוניים לחברה – בשלב 1. אין צורך להעריך מספר ספציפי כרווח מייצג אלא לבחור טווח של רווחים , במקרה הגרוע הרווח יהיה X ובמקרה הטוב הרווח המייצג יהיה X+Y .

גם בשלב 2. כאשר מעריכים את המכפיל הנכון לחברה ניתן להעריך שהחברה צריכה להסחר בטווח של מכפילים ולא במכפיל ספציפי. שוב , בסנאריו הרע החברה תסחר במכפיל Z ובזמנים של גאות כלכלית ושפע בשווקים המכפיל שבו החברה תסחר יהיה Z+M  .

תוכלו לקרוא על השיטה הזו למשל כאן בהרצאות של גראהם בפרק 5. או בפרק 39 במשקיע האנטלגנטי. 

כדי לנסות ולחפש רעיונות חדשים להשקעה בדרך הזו , בתקופה הנוכחית – קיץ 2012 , עשיתי את הדברים הבאים:

   1.      הוצאתי מהחברות שנסחרות בתל אביב את החברות שהרווחים והתזרים שלהם היה שלילי באחת מ6 השנים האחרונות. נשארתי עם כ70 חברות.

לאותן חברות נבחרות: 

   2.      מצאתי את הרווח התפעולי השנתי הממוצע ב6 השנים האחרונות.

   3.      מצאתי את מכפיל הרווח התפעולי השנתי הממוצע ב6 השנים האחרונות.

   4.      הכפלתי את 2. ב3. כלומר את הרווח התפעולי הממוצע במכפיל הרווח התפעולי הממוצע וקיבלתי מספר שיקרא להלן המחיר המוערך .

   5.      חילקתי את השווי הנוכחי של החברות במחיר המוערך שלהן וקיבלתי יחס , שיקרא להלן היחס.

לדוגמה אם חברה נסחרת כיום ב100 והמחיר המוערך שלה 100 אז היא נסחרת סביב הערך המוערך שלה , היחס כמובן 1.

אבל אם חברה נסחרת ב100 והמחיר המוערך שלה הוא 200 אז היחס שלה הוא  חצי. זה אומר שכול החברות שהיחס שלהם קטן מאחד – ועדיף קטן מאוד מאחד תיאורטית – שוות בחינה מדוקדת יותר.

כול החברות שנסחרות ביחס גדול מאחד , תיאורטית – יקרות להשקעה.

 

ההנחה הגלומה כאן ש6 השנים האחרונות מייצגות מחזור של שנים טובות – 2006 , 2007 , 2009 בשווקים  ואילו 2008 , 2010 , 2011 לא היו שנים מדהימות למשקיעים. לכן הרווח והמכפיל הממוצעים מייצגים אולי את הערכים שקרובים לנכונות עבור החברות האלו.

 

עוד הערה: משיקולים של פשטות החישוב בחרתי ברווח תפעולי ובמכפיל הרווח התפעולי , אם כי לטעמי תזרים חופשי ומכפיל תזרים חופשי הוא הדרך הטובה ביותר לבצע את הבדיקה הזו.

התוצאות לפניכם בסוף הפוסט. (מחירי החברות מחושבים לפי הבוקר של 2/7/2012)

 

מסקנות

לאחר שעברתי על התוצאות ,(השקעתי המון שעות ברשימה הזו , רוב הזמן בקריאת דוחות החברות)  אני חושב שלא ניתן לבצע הערכת שווי בדרך הזו.

המספרים , מתברר הם לא חזות הכול.

אבל כן ניתן אולי לקבל רעיונות חדשים להשקעה בדרך הזו.

גילתי שתמיד (- או כמעט תמיד , כי הרי השוק בדרך כלל יעיל , לא ?) היתה סיבה מאוד טובה לשווקים לקבוע את המחיר כפי שהוא.

השוק לא סתם מוריד את המחיר לחברות שמתומחרות בשווקים מתחת לערך המוערך שלהם.

השוק לא סתם מעלה את המחיר לחברות שמתומחרות מעל לערך המוערך שלהם באמצעות המכפילים והרווח הממוצעים.

השוק גם לא סתם משאיר את המחיר ביחס של אחד.

דוגמאות:

1.      תוכלו למצוא ברשימה את חברות הטלפונים הניידים.  

פרטנר נסחרת בכחמישית מערכה המוערך לפי הרווח והמכפיל הממוצע שלה.

סלקום נסחרת בכשליש מערכה המוערך לפי הרווח והמכפיל הממוצע שלה.

בזק המחזיקה בפלאפון בבעלות מלאה , נסחרת במחצית מערכה המוערך לפי הרווח והמכפיל הממוצעים שלה , זאת למרות שהרווח התפעולי שלה השנה דומה מאוד לרווח לפני שנה.

בגלל השינוי הקיצוני בשוק התקשורת בארץ שכפה הרגולטור על חברות התקשורת , השוק מתמחר את החברות הללו לפי רווח נמוך בהרבה. השוק צופה שבעצם מעכשיו ואילך מכפיל הרווח של החברות יהיה הרבה יותר נמוך , בצדק או לא בצדק תחליטו אתם.

 

2.      סנו – נסחרת סביב ערך המכפיל הממוצע שלה כפול הרווח הממוצע שלה. בתחום של סנו אין שינויים , נראה שמר שוק חושב שגם המחאה החברתית או אפילו טילים מאירן לא יגרמו לסנו לפגיעה בריווחיות. היא תשמור על הממוצע שלה בכול מצב.

 

3.      ביג – עוד חברה שנסחרת סביב הערכים הממוצעים שלה. ביג משכירה חנויות בקניונים פתוחים בדרך כלל לרשתות גדולות. יש לה כ100% תפוסת שכירות. הגיוני שגם בתרחישים הגרועים יותר מרכזי הקניות שלה ימשיכו להיות מושכרים לרשתות הגדולות. אוכל ובגדים נמשיך לקנות תמיד , ולכן גם גם אם נקנה הרבה פחות תמיד נצטרך את החנויות שמוכרות.

 

4.      רמי לוי – נסחר במחיר הגבוה פי 3 לערך מהמחיר שמתקבל על ידי המכפיל הממוצע המוכפל ברווח הממוצע. למה?

אולי בגלל הצמיחה העתידית החזקה שלו , אולי בגלל שוק התקשורת שאליו רמי נכנס , ישנם כנראה מספר סיבות לחשוב שאולי המחיר מוצדק. אבל אם גראהם צודק ובהנחה שצמיחת הרווחים בעתיד לא תהיה כפי שהייתה כנראה רמי לוי לא זול כול כך.

 

יכולתי לעבור כאן על עוד ועוד חברות ולהראות שיש סיבה לתימחור של כול החברות ברשימה. אבל לעיתים התמחור קיצוני מידי. לעיתים השוווקים מענישים (פרטנר) או מתגמלים (רמי לוי) את החברות בצורה חריפה.

לכן לדעתי , בשוליים , היכן שהיחס בין מחיר השוק למחיר הנובע מהממוצע ממש קטן או גדול ,אפשר אולי למצוא עיוותים לא מוצדקים.

ושם מצאתי אולי רעיון להשקעה (הרעיון לא מופיע ברשימה הנוכחית , מכיוון שאני עדיין עסוק בלימוד הסביבה העיסקית והדוחות של הרעיון הזה וזו כמובן לא מטרת הרשומה הזו) , המטרה שלי כאמור היא לעסוק בעקרונות השקעת הערך ולא ברעיון השקעה ספציפי כזה או אחר.

 

אשמח לשמוע את דעתכם , האם אפשר לבנות כלי יעיל בשווקים יעילים למציאת ערך פנימי של מניה?

האם אפשר לשפר את הדרך שמוצגת כאן?


גבי זי

אין לראות בדברים המלצה לקניה או מכירה של מניות. אין באמור בכתבה משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בשל הוראות הרשות לא מתאפשר לגבי זי להגיב לתגובות העוסקות במניות ספציפיות.

 


#

שם

שווי נוכחי

שווי מוערך

היחס

1

       אבגול

804.8

635.97

1.27

2

 אבנר יהש

7316.62

3082.78

2.37

3

   או.אר.טי

142

172.53

0.82

4

   אורדע -ש

69.76

36.77

1.9

5

 אי אונליין

29.72

43.74

0.68

6

 אילקס מדיקל

112.59

381.74

0.29

7

 אינטרגאמא

83.11

104.1

0.8

8

   איתוראן

894.71

1298.18

0.69

9

 אלביט מערכות

5850.12

9370.91

0.62

10

         אמות

1982.38

1606.49

1.23

11

         אמנת

65.25

89.39

0.73

12

     אנליסט

200.88

391.82

0.51

13

           אסם

5942.71

5323.83

1.12

14

ארד

350.26

349.66

1

15

 אשטרום נכסים

506.93

384.98

1.32

16

           בזק

11485.32

22227.6

0.52

17

           ביג

1029.64

1001.72

1.03

18

         בריל

168.37

215.34

0.78

19

         ברקן

92.75

67.3

1.38

20

        גב ים

1466.36

1849.41

0.79

21

         גולף

445.37

716.88

0.62

22

 גמאטרוניק

85.29

130.66

0.65

23

  דור אלון

413.54

725.27

0.57

24

       דורסל

65.45

53.19

1.23

25

 דלק אנרגיה

7017.97

2995.07

2.34

26

 דלק קידוחים יהש

6618.3

3189.63

2.07

27

 דן מלונות

1507.61

1968.08

0.77

28

    דנאל כא

170.06

126.29

1.35

29

 וואן תוכנה

277.54

134.55

2.06

30

       וילאר

579.68

531.95

1.09

31

   ויקטורי

230.61

192.58

1.2

32

       זנלכל

93.17

98.01

0.95

33

 חברה לישראל

16928.93

28500.94

0.59

34

    חוף גיא

84.19

51.05

1.65

35

    חילן טק

386.15

250.73

1.54

36

           כיל

54366.64

66655.4

0.82

37

 כלל תעשיות

1837.67

3553.3

0.52

38

 מדטכניקה

142.44

317.75

0.45

39

     מטריקס

989.91

814.19

1.22

40

 מיחשוב ישיר קב

114.86

56.27

2.04

41

   מלאנוקס

10954.95

1644.64

6.66

42

   מליסרון

2587.63

1625.6

1.59

43

         מרחב

173.49

249.67

0.69

44

         נייס

8932.24

7480.38

1.19

45

         נצבא

1638.5

1656.07

0.99

46

         סיאי

19.6

37.53

0.52

47

       סינאל

65.07

76.94

0.85

48

       סלקום

2411.43

8225.39

0.29

49

           סנו

958.46

950.99

1.01

50

 ספקטרוניקס

258.64

232.9

1.11

51

 עוגן נדלן

472.87

712.52

0.66

52

 ענני תקשורת

71.68

26.55

2.7

53

         פוקס

530.49

324.47

1.63

54

 פייטון -ס

69.36

128.35

0.54

55

 פלסאון תעשיות

886.62

817.73

1.08

56

 פלסטופיל

76.01

130.76

0.58

57

   פרוטרום

2116.28

1940.91

1.09

58

       פרטנר

2515.24

10752.5

0.23

59

 פרידנזון-ש

39.36

38.49

1.02

60

    קו מנחה

146.5

120.06

1.22

61

    קומטאץ'

256.35

673.74

0.38

62

         קליל

269.13

186.61

1.44

63

       קסטרו

325.32

353.32

0.92

64

         קרור

474.55

431.93

1.1

65

 רבוע נדלן

892.35

1001.18

0.89

66

     רימוני

154.87

134.99

1.15

67

    רמי לוי

1523.1

503.07

3.03

68

     שופרסל

2107.54

3925.1

0.54

69

     שטראוס

4069.16

5604.81

0.73

 

 

 

 

גרינבלט על מניות תל אביב לשנת 2012


 

רשימת גרינבלט על מניות תל אביב לשנת 2012

 


ברשימה הנוכחית נסכם את תוצאות תיק המניות של גרינבלט לשנת 2011 ונביא רשימה חדשה לשנת 2012.

גרינבלט בספרו הספר הקטן שמכה את השוק בגדול מראה שתיק מניות המוחלף מידי שנה בן כ 25 מניות ומורכב מהמניות עם מכפיל הרווח הנמוך ביותר והתשואה להון הגבוה ביותר עוקף את המדדים בתשואה דו ספרתית.

אני שוב מזכיר שקיימים מספר הבדלים  בין צורת הרכבת שאני עושה פה בבלוג לבין צורת הנבחרת המקורית של גרינבלט (כפי שמוסבר בספרו – "הספר הקטן שמכה את השוק בגדול") למשל אני מאזן את התיק אחת לשנה ואילו גרינבלט ממליץ לעשות זאת כל רבעון על רבע מהמניות מהתיק שנקנו שנה לפני כן באותו רבעון.

לכן צורת הרכבת התיק שלי אמורה לתת תשואה קצת פחות טובה בהבדל של אחוזים בודדים. בנוסף גרינבלט משתמש בפרמטרים קצת שונים ממני בהרכבת התיק.

המחירים בבדיקה מהתאריך 20 במאי 2012.

אחרי כול ההקדמות הארוכות בואו ונראה כמה עשתה נוסחת הקסם של גרינבלט השנה בתל אביב. כזכור לכם המדדים בתל אביב ירדו באזור ה 18%.

 גרינבלט לשנת 2011:

#

שם חברה

תשואה תפע להון

מכפיל רווח תפע

מכפיל הון

רווח והפסד

1

סאמיט 

55.95%

1.086

0.608

-  32.27   

2

אקויטל 

27.66%

0.484

0.134

5.18 

3

בוני תיכון 

51.42%

1.224

0.629

-50.53  

4

ארפורט סיטי 

34.54%

1.528

0.528

2.69 

5

קמור 

41.12%

1.557

0.64

-6.88 

6

פרידנזון 

31.80%

1.624

0.516

-0.49 

7

ביג

40.28%

2.56

1.031

-14.94 

8

שמן 

54.57%

1.631

0.89

-39.58 

9

אל על 

35.57%

2.013

0.716

-73.49 

10

סאני 

18.32%

1.162

0.213

-89.75 

11

בריטיש ישראל 

43.12%

2.157

0.93

5.89* 

12

מיחשוב ישיר קב 

39.29%

2.323

0.913

49.43 






20.395%-


מדד תל אביב 100

1202.16

981.46

18.35% -



מדד תל אביב 25

1317.69

1072.77

18.58% -


 

 

 


























בריטיש ישראל התמזגה לתוך מליסרון במחיר של 14.01 שקל למניה בעוד שמחירה לפני שנה בעת עריכת הנבחרת עמד על 13.23 שקל.

להלן תוצאות גרינבלט לאורך ארבע השנים האחרונות מול מדדי תל אביב:

אסטרטגיה

נבחרת גרינבלט

תל אביב 100

תל אביב 25

2008

25.3-

27.4-

26-

2009

78.1

53.1

49.6

2010

10.55

5.36

8.45

2011

20.39-

18.35-

18.58-

ממוצע מצטבר

4.02

1.1-

0.5-

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להלן נוסחת הקסם כפי שאני רואה אותה לשנת 2012:


#

שם

מכפיל רווח תפעולי

מכפיל הון

רווח תפעולי להון

רווח הפסד

1

רוזבאד

0.374

0.25

66.96%

 

2

סינרג'י כבלים

0.504

0.33

65.49%

 

3

תמיר הון

0.602

0.292

48.59%

 

4

ערד

0.65

0.384

59.14%

 

5

לידר השקעות

0.719

0.318

44.19%

 

6

אפריקה

0.89

0.358

40.25%

 

7

צור

0.446

0.545

122.33%

 

8

בי קומיונקיישנס

0.314

0.611

194.58%

 

9

צרפתי

0.926

0.485

52.38%

 

10

אדרי-אל

1.058

0.419

39.57%

 

11

פיבי

0.985

0.495

50.28%

 

12

גיא ייזום

1.143

0.441

38.6%

 

 





 

 

מדד תל אביב 100

981.46



 

 

מדד תל אביב 25

1072.77



 



 

 גבי זי