תרגום מכתבי באפט – 1987 חלק 10

 

 

 

תרגום מכתבי וורן באפט 1987 , חלק עשירי.

בחלק הזה באפט ממשיך לסקור את מדיניות הבידול של חברות הביטוח שבבעלותו.

הדרך השניה שבה אנו מתמודדים עם שוק הביטוח היא במחירים שאנו גובים – בשנת 1989 נהיה מוכנים לחתם כמות של פי חמש ביטוחים ממה שחיתמנו בשנת 1988 או רק חמישית ממה שחיתמנו בשנת 1988.

ברור שאנו מעדיפים לחתם כמה שיותר פוליסות אבל אנחנו לא יכולים לשלוט במחירי השוק , אם המחירים בשוק מאוד נמוכים אנחנו פשוט לא מבטחים כמעט אבל אנחנו לא מורידים את המחירים שלנו. אין אף חברת ביטוח גדולה כמונו שנוהגת כך.


שלושה תנאים ששוררים בשוק הביטוח מאפשרים לנו לנהוג בגמישות כזו.

ראשית שוק המניות לא קובע את הרווחיות שלנו. בניגוד לעסקי העיתון שלנו או עסקי החנויות שלנו שמושפעים מאוד משוק המניות.

שנית בהרבה תחומים של ביטוח שבהם אנו מתעסקים ההפצה של הביטוחים יכול להשתנות מהקצה אל הקצה , מכירות חלשות בשנה מסוימת יכולות להתהפך לגמרי בשנה לאחר מכן.

שלישית , הרווח שלנו לא תלוי בכמות האנשים שמועסקים על ידנו שלא כמו בעסקי הברזל או בעסקי העיתונות: אנחנו יכולים לתפעל את עסקי הביטוח במהירות איטית פי ארבע ובכל זאת ליהנות מרווח ושגשוג בעסק.

אנחנו נוקטים במדיניות של קביעת המחיר לפוליסה כתלות בהוצאות ובחשיפה , מדיניות קביעת מחיר הפוליסה אצלנו אינה תלויה בתחרות בחברות ביטוח אחרות.

במדיניות הזו אנו נוקטים בגלל בעלי המניות שלנו אבל אנחנו שמחים שהיא גם חברתית וסוציאלית הרבה יותר מהמדיניות של חברות הביטוח האחרות.

המדיניות הזו מאפשרת לנו לכתוב פוליסות בכל מצב כל עוד המחירים הולמים את הציפיות שלנו.

אנחנו מסוגלים לבטח כול נכס בכול סכום ביטוח שידרש , לעומת חברות ביטוח אחרת שמפעילות מדיניות של "בפנים ובחוץ" – כשיש להם כסף הם מבטחות וכשאין להם כסף למשל בתקופה של מיתון או הפסדים הם פשוט לא מבטחות.

ברור שאנו מוכרים יותר ביטוחים כשרוב חברות הביטוח "בחוץ" כי אז אין לנו תחרות , כשהמצב הכלכלי טוב וכל חברות הביטוח נמצאות בשוק מחירי הפוליסה שלנו בדרך כלל יקרים ביחס לשאר החברות ואז נפח המכירות שלנו יורד.

סיפור אחד מאמצע שנת  1987 ימחיש את מדיניות המחירים שלנו:

אחד ממתווכי הביטוח הגדולים במדינה מנוהלת על ידי מחזיק מניות גדול של בארקשייר. האיש הזה מטפל בכמות גדולה של סיכונים ובאופן טבעי הוא עושה את המרב עבור הלקוחות שלו. לכן בשנת 1987 כשהמצב בשוק הביטוח השתפר הוא מצא עבור הלקוחות שלו ביטוחים בדיוק כמו שאנחנו מוכרים רק במחירים הרבה יותר זולים.

התגובה שלו הייתה כמובן – להעביר את כול הביטוחים שלו בבארקשייר לחברות ביטוח אחרות ומצד שני לקנות עוד הרבה ממניות בארקשייר. הוא טען שאם היינו תחרותיים באמת היינו קונים את עסק הביטוח שלו אבל אז כמובן הוא לא היה יכול לקנות את המניה שלנו.

( גבי זי: האיש קונה את המניה בשפל כי כשכול תעשיית הביטוח במצב טוב – הביטוחים של בארקשייר במצב פחות טוב וממילא מחיר המניה שלהם יורד. לכן הוא קונה בזול ומוכר ביוקר.)

התוצאות הביטוחיות של בארקשייר בשנת 1987 היו מעולות. גם בגלל שתוצאות הביטוח מפגרות במספר שנים אחרי השוק עצמו ואנו עדיין מרווחים היטב כתוצאה מהשנים הקשות. היחס המשולב שלנו עמד השנה על 105.

למרות שלפני שנה היחס עמד על 103 הרווח שלנו השנה היה טוב יותר מלפני שנה וזה רק בגלל שימוש טוב יותר בכספי ה  FLOAT  . הטרנד הזה עוד ימשיך לרוץ – הרווח על הכספים הצפים האלו משוק המניות ימשיך לעלות בצורה משמעותית בשנים הקרובות בנוסף ריווחי הביטוח של בארקשייר ימשיכו לעלות בשנת 1988 וגם בשנת 1989 וזאת למרות שאנו צופים שהיחס המשולב ימשיך לעלות.

גבי זי

תרגום מכתבי באפט – 1987 חלק 8


 

 

תרגום מכתבי וורן באפט – מכתב סיכום שנת 1987 חלק שמיני.

 

ביצועי הביטוח

כרגיל מוצגת פה הטבלה הרגילה בה אנו מציגים את ביצועי תעשיית הביטוח בשנים האחרונות.


היחס המשולב אחרי חלוקת דיבדנדים

אינפלציה שנתית ב %

שינוי שנתי בהפסדי הביטוח

השינוי בפרמיות שנכתבו ב%

שנים

106

9.6

6.5

3.8

1981

109.8

6.4

8.4

4.4

1982

112

3.8

6.8

4.6

1983

117.9

3.7

16.8

9.2

1984

116.3

3.2

16.1

22.1

1985

108

2.6

13.5

22.2

1986 (Revised)

104.7

3

6.8

8.7

1987 (Estimated)


עמודת היחס המשולב : היחס הזה הוא בעצם יחס ההוצאות (הפסדים + הוצאות שוטפות ) למכירות

(דומה מאוד ליחס שאנו מכירים כשולי רווח , שולי רווח זה הרווח חלקי מכירות וכאן זה יחס הפוך : ההפסדים וההוצאות חלקי המכירות  – גבי זי). יחס גדול מ100 אומר שאנו בהפסדים , יחס קטן מ100 אומר שיש רווח.

(כי יחס גדול מ100 אומר שמכרנו ב100 שקל והוצאנו יותר מ 100 שקל , יחס קטן מ 100 אומר שמכרנו ב 100 שקל והוצאנו פחות מ100 שקל אז ההפרש הוא בעצם שולי הרווח שלנו. אם היחס המשולב עומד על 96.2 אז שולי הרווח שלנו הם 100 – 96.2  =  3.8   , גבי זי)

בגלל ה FLOAT  – ( גבי זי: אלו הם הכספים הצפים שהתקבלו ממכירות ביטוחים ועדיין לא שולמו לתובעים  שאותם תעשיית הביטוח משקיעה במניות ) נהוג לומר שיחס משולב בין 107 ל 111 הוא בעצם נקודת השוויון בין רווח להפסד , כלומר יחס מעל 111 מהווה אינדיקציה להפסד ואילו יחס משולב מתחת ל 107 מהווה אינדיקציה לרווח.

המתמטיקה של עסקי הביטוח כפי שהיא משוקפת בטבלה לא מאוד מסובכת ,  בשנים בהם המכירות לא גודלות ביותר מ 4% – 5% ההפסד הוא ודאי. וזה לא בגלל ריבוי של תאונות שריפות או סופות וגם לא בגלל האינפלציה זה פשוט בגלל בתי המשפט.

ישנה "אינפלציה חברתית" – חל פיחות עמוק במעמד חברות הביטוח – והשופטים פשוט קורעים את חברות הביטוח. העלות של כניסה לבית משפט עולה כמו בלון מלא בגז. פסקי הדין עומדים על סכומים מאוד גבוהים והשופטים והמושבעים מנסים למתוח את הפוליסות לכסות דברים שבכלל לא נמצאים שם.

כבר שנים שאנו רואים שאין שינוי במדיניות הזו ולכן מזמן הגענו למסקנה שללא גידול שנתי של 10% במכירות אין שום רווח גם אם האינפלציה מאוד נמוכה.

הגידול העצום במכירות בשנת 85-87 גרם לשנת 1987 להיות מוצלחת ביותר. יחד עם זה כשהשנה עברה הבנו שלא היתה גדילה במכירות מעבר ל10% כך שהמסיבה נגמרה.

למרות זאת הרווחים לא ירדו מיד: בגלל שרוב הפוליסות כתובת למשך שנה קדימה האפקט של הירידה הזו יבוא לידי ביטוי רק עוד חודשים קדימה. ובהמשך למטאפורה שלנו: גם כשהמסיבה נגמרת והבר נסגר עדיין מרשים לך לגמור את מה שיש לך בכוס…

אם לא תקרה קטסטרופה מיוחדת השנה אנו צופים ששנת 1988 תראה שיפור קל ברווחיות ביחס המשולב וגם בשנים שלאחר מכן תהיה עליה גדולה יותר.

גבי זי

תרגום מכתבי באפט – 1983 חלק 12

 

באפט עובר לסכם את עיסקי הביטוח של שנת 1983.

 

 

ביטוח.

 

יש לנו גם חברות ביטוח שאנחנו מפעילים בעצמנו וגם חברות ביטוח שבהם יש לנו אינטרס אך הם לא בשליטתנו כדוגמת GEICO.

התוצאות של שני סוגי החברות האלו יכולות להסתכם בקלות במשפט אחד:

 כול חברות הביטוח שמנוהלות על ידנו בעלות תוצאות נוראיות. כול חברות הביטוח שלא מנוהלות על ידנו בעלות תוצאות מעולות. למרבה המזל אין לי השפעה על קבלת ההחלטות בחברת GEICO . בכול מיקרה המסקנות מהעניין הזה די ברורות…..

 

 

 

 

לתעשייה כולה הייתה השנה שנה גרועה בחיתום כפי שניתן לראות מהטבלה הבאה:

 

                          Yearly Change      Combined Ratio

                           in Premiums        after Policy-

                           Written (%)      holder Dividends

                          – – – – – – –     – – – – – – – –

1972 ………………..     10.2                96.2

1973 ………………..      8.0                99.2

1974 ………………..      6.2               105.4

1975 ………………..     11.0               107.9

1976 ………………..     21.9               102.4

1977 ………………..     19.8                97.2

1978 ………………..     12.8                97.5

1979 ………………..     10.3               100.6

1980 ………………..      6.0               103.1

1981 ………………..      3.9               106.0

1982 (Revised) ….    4.4               109.7

1983 (Estimated)      4.6               111.0

 

 

הטבלה משקפת את מה שחוותה התעשיה כולה במשך השנה כולל מצב המניות שחברות הביטוח מחזיקות וחברות בנות. היחס המשולב שמופיע בטבלה בעמודה הימנית מייצג את סך עלויות הביטוח – ההוצאות שהביטוח משלם במקרה של תביעה והפסדים שהצטברו – ביחס להכנסות שהתקבלו שזה בעצם סכום הפרמיות שהתקבלו מהביטוחים. יחס קטן מ 100 מראה על רווח. יחס גדול מ100 מראה על הפסד.

 

(היחס המשולב הוא בעצם שולי הרווח שאנחנו מכירים בכול מקום אחר – רווח חלקי הכנסות , רק שהפעם המספר שמתקבל מנורמל למספר 100 – כלומר מתייחסים להכנסות כאילו היו 100 , ולפי זה מחשבים את הרווח ואז גוזרים מזה את היחס – גבי זי)

 

מהסיבות שציינו בדוח הקודם אנחנו מצפים שהתוצאות הגרועות של השנה יהיו פחות או יותר טיפוסיות בשנים הקרובות.

זה לא אומר שהמספרים לא יקפצו מידי פעם מסביב – כי הם כנראה יקפצו. אבל אנחנו מאמינים שהיחס המשולב יהיה נמוך משמעותית מבשנים 1981 עד 1983.

בהתבסס על תחזית האינפלציה שאנחנו חוזים – ואנחנו הכי פסימיסטים שאפשר להיות אנחנו מצפים שהפרמיות ממכירות יגדלו בכ 10% בשנה על מנת לייצב את ההפסדים שנגרמים מהאינפלציה.

 

היחס המשולב שלנו השנה היה 121.

מאז שמייק גולדברג לקח את השליטה על עיסקי הביטוח זה היה נחמד מיצדי להפיל את כול האשמה עליו.

העניין הוא כפי שאתם יודעים כבר – בביטוח תוצאות העבר משפיעות על ההווה. ולכן לוקח זמן עד שהשינויים שערכנו בתחום יגיעו לשורה התחתונה.

התכונה הזו בעיסקי הביטוח גרמה לנו להרוויח המון כסף מחברת GEICO מפני שצפינו שם את העליה המטאורית עוד לפני שהיא קרתה ונערכנו בהתאם.

לכן התוצאות הגרועות של שנת 83 הם בעצם בגלל החלטות שהתקבלו שנה או שתיים לפני כן כשהניהול היה שלי.

 

תרגום מכתבי באפט – 1981 חלק 9 ואחרון

הסיבות לא כל כך משנות , אנחנו לא מאמינים בדרך הזו (של הורדת מחירי הביטוח, שנידונה בחלק הקודם – גבי זי ) מכיוון שהורדת המחירים הזו שנעשית על מנת לשמור על תזרים מזומנים חיובי רק תגרום להחרפת המצב.

 

הפרשנים ממשיכים לדבר על הסייקליות בתעשיית החיתום, הם טוענים שאומנם אנו בנקודת בינונית אבל הם מרמזים שבעצם  הקצב עוד ישתנה בחזרה.

ההשקפה שלנו שונה. אנחנו מאמינים שהפסדים גדולים יהיו הנורמה בתעשייה , והשנים הכי טובות בחיתום בעשור הקרוב לא ידגדגו את השנה הממוצעת של העשור שעבר.

 

 

אין לנו נוסחת קסם לבודד את חברות הביטוח שלנו נגד ההתדרדרות העתידית הזו. המנהלים שלנו, עושים עבודה נהדרת של שחייה כנגד הגאות והשפל.

הקרבנו הרבה נפח מכירות , אבל שמרנו על עליונות בחיתום איכותי וטוב ביחס לשאר התעשייה.אנחנו בברקשייר מצפים לנפח נמוך גם בעתיד.

 

(היות ובאפט לא הסכים להורדת המחירים הוא איבד המון לקוחות ובתמורה קיבל אוסף של לקוחות שמשלמים הרבה יותר תמורת ביטוחים הרבה יותר טובים ובקיצור הוא הקריב את הכמות תמורת האיכות – גבי זי)

 

העמדה הכספית שלנו מציעה לנו גמישות מירבית, וזה תנאי מאוד מאוד נדיר בתעשיית הביטוח.  בהזדמנות אחרת, החוזק הכספי שלנו יכול להיעשות נכס אופרטיבי בעל ערך עצום.

 

(בזכות עתודות המזומנים האדירות שיש לחברות הביטוח של באפט – מכיוון שהם לא בבעיות של תזרים שלילי ברגע שהשוק ירד מספיק באפט יקנה בכסף מניות טובות וזולות ואז הכסף יהפוך להיות בעל ערך עצום מגודלו.

וזה אגב מה שבאפט עושה בימים אלו – ינואר 2009 , יש לו עתודות כספים ענקיות והוא פשוט קונה וקונה בהם – גבי זי)

 

 

אנחנו מאמינים שחברת GEICO, שהיא החברה העיקרית שלנו בתחום הביטוח – שבה אין לנו שליטה מלאה ,היא עסק מדהים בעל יכולות תפעוליות מעולות משתפרת בצורה יעילה להפליא, וכמובן מוגנת במידה רבה ,יותר מכל מבטח  אחר מהמצב. GEICO היא רעיון מבריק של עסק שמיושם בפועל.

 

 

תרומות של בעלי המניות

 

…..

(באפט פורס פה את תוכנית התרומות של בעלי המניות , בחרתי שלא להביאה – גבי זי)

 

 

וורן E. באפט

תרגום מכתבי באפט – 1981 חלק 8

 

 

 

באפט ממשיך לסקור את עיסקי הביטוח לשנת 1981

 

 

 

כפי שפוגו היה אומר, " העתיד זה לא מה שהיה פעם."

המחיר הנוכחיים מבטיחים תוצאות גרועות , במיוחד אם ההפסקה באסונות טבע ענקיים שהתעשייה נהנתה ממנה בשנים אחרונות תסתיים.

בשנים האחרונות ההוריקנים נשארו בים והנהגים הקטינו את מספר שעות הנהיגה שלהם. זה לא תמיד יהיה כך בעתיד.

 

גם שני האינפלציות התאומות: האינפלציה הכספית ששוררת כעת וגם האינפלציה ה " סוציאלית " (הנטייה של בתי משפט והשופטים למתוח את הכיסוי של הפוליסות אל הרבה מעבר למה שרשום בחוזה הביטוח ), לא ניתנים לעצירה.

המחירים של תיקון אנשים ורכוש , וההיקף של כמות וגודל התיקונים האלה שבאחריותו של המבטח, פשוט מתקדמים בלי הפסקה.

 

 

גם אם נהיה נעדרי כל מזל רע ( אסונות, קטסטרופות למיניהם השונים ריבוי נהיגה, וכו`. ), רק רווח מיידי בנפח של לפחות 10% בכל התעשייה בשנה הקרובה ייצב את השיא ברמת ההפסדים של החיתום שישלטו באופן אוטומטי בשנת 1982. ( רוב החתמים מצפים להפסדים גרועים שיעלו בקצב של לפחות 10% שנה אחר שנה.)

 

כל עשירית האחוז בגידול הפרמיה השנתי מתחת ל 10% יאיץ את קצב ההתדרדרות.

 

בדו"ח השנתי של 1980 דנו בהרחבה בגורמים שמוטטו את כספי ההשקעה של חברות הביטוח ובכך הרסו את ההגינות והיושר של המאזנים והדוחות של חברות הביטוח, זה הכריח אותם לנטוש את הדיסציפלינה של החיתום וגרם להם למכור פוליסות בכל מחיר כדי להימנע מתזרים מזומנים שלילי.

זה היה ברור שמבטחים כלומר חברות ביטוח שכל נכסיהם מושקעים באגחים חסרי ערך אמיתי העריכו, למטרות נהול חשבונות, את הנכסים הללו במחירים גבוהים באופן פרופורציות וזה כמובן אפשר להם יכולת בחירה קטנה מאוד כיצד לשמור על תזרים חיובי – למכור מספרים גדולים של פוליסות במחירים נמוכים באופן חסר פרופורציות.

 

המבטחים האלה בהכרח פוחדים מירידה בנפח המכירות יותר משהם פוחדים להפסד כסף בביטוח.

 

אבל, לרוע המזל, כל המבטחים נפגעו מזה מהסיבה הבאה: זה קשה מאוד למכור מוצר בהרבה יותר כסף ממה שהמתחרה הכי גדול והכי מאיים שלך מוכר.

הלחץ הזה ממשיך ללא הפוגה וגורם מוטיבציה חדשה להרבה מנהלי ביטוח לדחוף את המחירים כלפי מטה על מנת לעמוד בתחרות  ;יש כעת פולחן של גודל (בנפח המכירות – גבי זי) במקום ברווחיות, והפחד שהשוק אחוז בו כעת לעולם לא יכול לגרום לו להיות ריווחי .