מניפולציות על תזרים תפעולי – חלק 4

 

 

 

לאחר שהסברנו כיצד התזרים התפעולי מחושב   בפוסטים הקודמים ,  בפוסטים הבאים נדון במניפולציות השונות שניתן לעשות כדי להגדיל את התזרים.

בפוסט הנוכחי נעבור על פרשת אנרון בהפשטה גם כדי להבין יותר טוב את הלוגיקה שמסתתרת בחישוב התזרים וגם כדי לראות כיצד ניתן "לעבוד" על המשקיעים והכי חשוב : נסביר בפשטות כיצד ניתן לעלות על הבעיות הללו.

נתחיל בדוגמה:

למשה ידידנו (משה הוא בעצם חברת אנרון הידועה…) ישנו עסק מאוד משתלם – הוא גובה שכר דירה מדירה בתל אביב עבור הדוד שלו – יוחאי – 1000$ בתחילת כול חודש , בתמורה הוא משלשל לכיס שלו 100$.

את ה 900 הנותרים הוא מביא לדוד שלו יוחאי , בסוף החודש.

אז איך נראה דוח הרווח של משה בסוף החודש הראשון ?

יש שני צורות לחשב את הרווח ובעקבותיו את התזרים התפעולי והחופשי של העסק של משה.

1. ניתן להתייחס ל 900 הדולר שמשה מעביר לדוד כחשבונות לשלם , כך יראו אז הדוחות החודשיים של משה:


הכנסה

100


הוצאות

0


רווח נקי

100



ואז התזרים התפעולי בסוף החודש :

הכנסה

100


ההתאמות הדרושות לשינוים בהון- זה בעצם הכסף שמשה חייב…

900


תזרים תפעולי

1000



התזרים החופשי בסוף החודש נראה כך :

התזרים התפעולי

1000


ההתאמות הדרושות – חשבונות לשלם וכפי שראינו בפוסטים הקודמים

900


תזרים חופשי

100




בדרך הזו ישנה כמובן קורלציה בין הרווח הנקי לבין התזרים החופשי של העסק – זה בעצם האינדיקאטור ב 'ה' הידיעה לכך שזו הדרך האמיתית להציג את העסק הקטן של משה. זו גם הדרך ההגונה והישרה להציג את העסק…

2. אבל מנהל החשבונות "המומחה" שמשה שכר , מסביר למשה שכדאי לו להתייחס ל 900 הדולר שמשה מעביר לדוד שלו כהוצאות מכירה ולכן הדוחות ישתנו כלדהלן :

הכנסה

1000


הוצאות

900


רווח נקי

100



התזרים התפעולי בסוף החודש יראה כמו מקודם :

הכנסה

100


ההתאמות הדרושות לשינוים בהון

900


תזרים תפעולי

1000



התזרים החופשי בסוף החודש נראה כך :

התזרים התפעולי

1000


ההתאמות הדרושות – חשבונות לשלם , פה טמון התיחמון:  בגלל שה900 שקל נכנסו לדוח רווח והפסד הם כבר לא מופעים כחשבונות לשלם – אלא כחלק מתהליך יצור המכר.

0


תזרים חופשי

1000



אם בחודש התזרים החופשי עומד על 1000$ בשנה הוא יעמוד על 12000$. ובעשר שנים על 120,000$.  זה כבר הופך להיות עסק פנטסטי עם תזרים חופשי מדהים – וזה ללא כול השקעה עצמית של משה בעסק! אם תזרים חופשי כזה משה יכול לקבל בבנק הלוואה אדירה שבאמצעותה הוא יוכל לקנות בעצמו דירה , הוא יכול גם להנפיק את החברה שלו בבורסה והמניות שלו יחטפו מיד…

אבל בראיה קדימה , ובהנחה שמתישהו משה יחזיר את הכסף שהוא חייב ולא יקבל אותו שוב – למשל אם אחרי שלושה חודשים הדוד של משה מתעקש לקבל את ה 900$ שלו בתחילת החודש , מייד כשמשה מקבל אותו – נקבל את טבלת התזרים הבעייתית הבאה:


חודש ראשון

חודש שני

חודש שלישי

רווח נקי

100

100

100

התאמות

900

900

0

תזרים תפעולי

1000

100

100

התאמות לתזרים חופשי

0

0

0

תזרים חופשי

1000

1000

100…


כדי לפתור את הירידה החדה בתזרים החופשי העתידי שלו , משה חייב למצוא דירות נוספות שמהם יקבל את עמלת הגביה שלו (ככה יעץ לו רואה החשבון המומחה שלו…) ולכן הוא פונה לדודים נדלניסטים אחרים .

 המטרה של משה היא לקבל כול חודש דירה נוספת לגביית שכר דירה ואז הוא מקבל את הטבלה הבאה (הטבלה הזו היא גם טבלת רווח והפסד וגם חישוב התזרים , קיצרתי פה קצת כדי לנסות להעמיס על הקורא פחות טבלאות ) לשלושת החודשים הבאים:


חודש ראשון

חודש שני

חודש שלישי

מכירות

1000

2000

3000

הוצאות

900

1800

2700

רווח נקי

100

200

300

התאמות לתזרים

900

900

900

תזרים תפעולי

1000

1100

1200

התאמות לתזרים חופשי

0

0

0

תזרים חופשי

1000

1100

1200


בקיצור אם כול חודש יהיה גידול של דירה אחת במכירות – העסק ישמור על התזרים החופשי שלו…

הדרך ההגונה לחשב את התזרים החופשי היא כמובן כן להפחית מהתזרים התפעולי את ההוצאות שמשה חייב לשלם לדודים שלו כול חודש. כלומר להתייחס אליהם כחשבונות לשלם ולא כהוצאות המכירה שלו.

נשמע לכם שזה לא יכול לקרות בבורסה על אמת?

בסוף שנת 2000 חברת אנרון דיווחה על תזרים תפעולי בסך 4779 מיליון דולר.

חמש פעמים מהרווח הנקי שלה !! המשקיעים שהאמינו לדוד של משה בחישוב התזרים החופשי שילמו אז 70 דולר למניה.

רבע לפני סוף שנת 2000 – כלומר ברבעון השלישי של שנת 2000 אנרון דיווחה על תזרים תפעולי שעומד על פחות מ 100 מיליון דולר , הקפיצה החדה בתזרים ברבעון שלאחר מכן (פי 47!) גרמה להנהלת החברה לספק את ההסבר הבא , בתרגום מאוד חופשי שלי  : "הקפיצה החדה בתזרים התפעולי משקפת ירידה חדה בהון העובד , תוצאות תפעוליות חיוביות , קבלת מזומנים שקשורה לחוזי התחייבויות " .

ובמילים אחרות : החברה טוענת שיש לה מזומנים כתוצאה ממקדמות שקיבלה על החשבון על התחייבויות שחתמה על אספקת סחורה – הזמנות לסחורה שנדחו לעתיד , ובשפה של הדוגמה שלנו זוהי הבטחה למצוא עוד דירות לגבות מהם שכר דירה בעתיד מצד אחד ומצד שני לא להפחית את סכומי הכסף האדירים האלו על חשבון הזמנות עתידיות בחישוב התזרים התפעולי…

בקיצור חרטה.

רק בסוף שנת 2001 ההנהלה הודתה לראשונה כי היא לא הורידה בדוח התזרים את הכספים שהופקדו אצלה על ידי הלקוחות שלה על חשבון הזמנות עתידיות. כספים שלעולם לא יהפכו לרווח מכיוון שהם בעצם חוב שמוטל על החברה.

מסקנות:

 איך מגלים בעיות בתזרים ?

הנה דרך פשוטה וקלה לגלות בעיות כאלו , שמורכבת משני צעדים בלבד:

1. בודקים את התזרים לאורך מספר שנים אחורה , המספרים אמורים להיות יציבים פחות או יותר – ללא קפיצות משמעותיות  – כמו במקרה של אנרון. כול קפיצה אמורה להדליק אצלכם נורה אדומה שמשהו לא בסדר מתרחש.

2. משווים את התזרים התפעולי הממוצע (שהתקבל לאורך השנים בשלב הקודם ) לרווח הנקי – אמורה להיות קורלציה בין המספרים , ככול שהחברה אמינה יותר כך היחס בין הרווח הנקי לתזרים אמור לשאוף לאחד.


גבי זי